האם הדולר ימשיך להתחזק השבוע כנגד השקל?
השבוע התחזק הדולר מול השקל בניגוד להחלשות שרשם בעולם. בסיכום שבועי התחזק הדולר בכ- 0.85% אך נחלש בכ-1% מול האירו. המשבר בשוק המשכנתאות והדיור בארה"ב, הביא להסטת כספים לעבר נכסים בטוחים יותר ובראשם ה- Bonds האמריקאיות, מה שתרם להחלשותו של השקל שנחשב לנכס פחות בטוח.
חולשת הדולר ניכרת בימים האחרונים אל מול מרבית המטבעות העיקריים בעולם על רקע הצפתם המחודשת של חששות מפני החרפת המשבר בשוק הדיור ובמשכנתאות ה- subprime בארה"ב. בהעדר נתונים כלכליים מהותיים במחצית הראשונה של השבוע, התרכזו המשקיעים בסימנים המעידים על כך כי החולשה בשוק הדיור מתחילה לחלחל גם לרווחיות החברות.
בנוסף, התחזיות באשר להותרת הריבית בארה"ב על כנה ברבעונים הקרובים מתחזקות, בעוד שכל שאר חברות ה-G7 (בריטניה, גוש האירו קנדה ויפן) מצויות בתהליך של העלאת ריבית. מצב זה מעמיק את הסנטימנט השלילי בו מצוי הדולר בעולם, ובמהלך השבוע האחרון התחזק האירו אל מול הדולר לרמת שיא מאז השקתו (1.378 דולר לאירו).
במחלקת המחקר של בנק הפועלים מעריכים כי המסחר בדולר בשוק המט"ח הישראלי יושפע בתקופה הקרובה בעיקר מהתפתחות המסחר בדולר בעולם. לדברי כלכלני הבנק, המסחר בישראל עשוי להיות תנודתי, שכן השקל רגיש להתפתחויות השונות בעולם על רקע הפער השלילי הרחב בין הריבית השקלית והדולרית ואי הוודאות הביטחונית.
יחד עם זאת, מדגישים בבנק כי הגורמים התומכים במגמת ההתחזקות של השקל עדיין תקפים שכן המשקיעים הזרים ממשיכים להשקיע בישראל, על רקע הציפיות כי הכלכלה המקומית תמשיך להפגין ביצועים טובים. בעקבות הדברים, להערכת כלכלני פועלים, השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, תוך נטייה להתחזקות.
לאור האמור לעיל, בבנק הפועלים עדיין ממליצים להחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות, בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור סיכונים למטבעות נוספים כגון האירו והליש"ט.
לאומי: הדולר ימשיך להסחר ברמות אליו הגיע
כלכלני בנק לאומי צופים כי ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי, ימשיך הדולר בטווח הקצר והבינוני להיסחר מול השקל סביב רמת המחירים החדשה אליה הגיע.
לגבי הטווח הבינוני, מציינים בלאומי כי הדולר עלול לרשום החלשות מסויימת בעולם עקב המשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב, שצפוי להמשיך ולשרור לפחות ברבעונים הקרובים, וכן עקב גיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם. גם היציבות ואף הירידה הצפויה בריבית ה- FED אל מול ההתחזקות הצפויה בריבית בגוש האירו עלולים לתמוך במגמה זו. מגמה זו בעולם עשוייה לחלחל בסופו של דבר גם למסחר שקל-דולר בארץ.
פינוטק: מדד המחירים שיתפרסם היום יקבע את הטון
לטענתם של כלכלני בית ההשקעות פינוטק, מדד המחירים לצרכן יהווה אינדיקציה משמעותית על המסחר במטבע הישראלי, מאחר ופער הריביות השלילי של 2% בין ישראל לארה"ב מתחיל לתת השפעתו על השטר הישראלי.
בזירה המקומית יתמקדו המשקיעים בפרסום נתוני מדד המחירים לצרכן של חודש יוני. היום אחה"צ אשר לו השפעה ניכרת על האינפלציה במשק המקומי. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים באשר למדד היא עליה של 0.4% ,עליה חדה מזו עשויה לחזק את ציפיות השוק להעלאת ריבית כבר בסוף החודש הנוכחי ובכך למשוך קונים חדשים לשקל ,יש לשים לב בפריצת רמת תמיכה מטה של 4.2160 תהווה איתות משמעותי לשינוי מגמה של הזוג דולר/שקל.
כלכלני חדר המסחר של פורקסיה מוסרים כי "אנו שבים ומדגישים כי בעיצומה של עונת "המלפפונים" בשוק המט"ח, ויציאת הפעילים לחופשה, השוק צפוי להתנהל בחוסר מגמה שלטת, לנוכח הירידה במחזורים
ולנוכח מסחר ספקולטיבי הן בינ-בנקאי מקומי והן מעבר לים".
לאור התנהלותו בשבוע הקרוב ולנוכח העדר הקורלציה לשוק הבינלאומי, בפורקסיה צופים כי דרכו בט"ק-בינוני לעבר סביבת 4.30 שקלים. לדברי הכלכלנים, שבירת סביבת 4.27 תאשרר מגמה זו.כמו כן "תיקון" דולרי בעולם אף עשוי לתת את אותותיו בשוק המקומי, ולהביא למהלך פיחות "נקודתי" חד.
פריזמה: ההנתקות של השקל מהתנהגות המטבעות בעולם זמנית
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
