אורמת או גזית גלוב? סבלניים צריכים לבחור בכצמן

אורי כהן כותב שמבט על מודל האחזקות של אורמת תעשיות מעורר תהיות לנוכח הפופולריות לה זוכה המנייה שלה - אך ממליץ עליה בטווח הארוך.
אורי כהן |

לפני פחות משבועיים התעוררנו לבוקר מפתיע, בו פתחנו את מסכי המסחר ושפשפנו את עינינו לנוכח המתרחש במסחר במניית אורמת. המנייה ריכזה מחזור אדיר של כ-7.5 מיליון מניות (כ-370 מיליון שקל), כשהיה ברור לכל שגוף זר "נכנס" להשקעה בחברה.

עד מהרה, נתבשרנו כי "הגוף הזר" למעשה מוכר לכולנו והמדובר בגזית אינק, חברת האם של גזית גלוב, אשר בעלי מניותיה העיקריים הינם אשפי הנדל"ן חיים כצמן ודורי סגל. על פניו, מדובר בצעד מפתיע של גזית אינק, נוכח זהותה הנדלנית המובהקת, אולם מבט מלמעלה על שתי החברות, מקרין לחיוב על מהלך זה. גזית ואורמת דומות בהתנהלות בעלי השליטה, אשר רואים בעשייתם מפעל חיים, כשראוי לציין כי שתי ההנהלות מוערכות מאד על ידי שוק ההון הישראלי.

מבט על מודל האחזקות של אורמת תעשיות, מעורר תהיות לנוכח הפופולריות לה זוכה מניית החברה בקרב המשקיעים. מאז אמצע יוני, עת הודיעה גזית על השקעתה בחברה, עלו מחזורי המסחר במניית אורמת באופן ניכר, כשמחיר המניה, כבר משקף לגזית רווח של כ-2% על השקעתה. על פי מודל השווי הנכסי, מתקבל כי מניית אורמת תעשיות נסחרת בפרמיה של כ- 15% על שווי אחזקותיה, עובדה נדירה למדי כל עוד מדובר בחברת אחזקות בבורסה הישראלית.

אנו סבורים, כי גזית רואה בהשקעתה באורמת השקעה אסטרטגית ולא השקעה פיננסית, נוכח היקף ההשקעה הגדול והמחיר לפיו בוצעה. ההשקעה בוצעה לצורך פיזור הסיכון וגיוון תיק ההשקעות, כשנכון לעכשיו, גזית אינה עומדת להיות פעילה בניהול השוטף של אורמת, מכיוון שאין לה ידע בתחום האנרגיה.

אורמת הינה חברה ישראלית שאינה מוכרת בקרב המשקיעים בחו"ל למרות היותה במקום השני בעולם בתחום האנרגיה הגיאוטרמית. אנו מאמינים, כי גזית, הפעילה במספר שווקי הון מובילים בעולם, תסייע לאורמת בקבלת הכרה בינלאומית לפעילותה.

גם גזית גלוב נכנסת לתחום הירוק - כל קבוצות החברה הפכו ל"ירוקות" ובונות על פי תקנים המקנים להן תווית של בנייה "ירוקה". הנהלת החברה מאמינה שדיירים ישאפו להשתכן בנכסים "ירוקים" ויסכימו לשלם שכר דירה גבוה יותר על מנת שיוכרו כידידותיים לסביבה. בשלב זה קשה להעריך האם תהפוך גזית אינק לבעלת השליטה העיקרית באורמת, אולם יש לזכור כי לברוניצקים אין שליטה מבוצרת באורמת והחזקתם מסתכמת בכ-28% בלבד ולכן יתכן, כי בהשקעת גזית קיימת "פזילה" לעתיד.

אפשרות זו "עושה שכל" לנוכח ההשקעה בחברת האם בפרמיה מכובדת על מחיר השוק ולאור העובדה כי "כלכלית" נראית ההשקעה בחברת הבת אורמת טכנולוגיות עדיפה. לאורמת תעשיות שליטה מבוצרת (64%) בחברת הבת שלה, כך שסביר להניח, כי סוגיית השליטה לא נעלמה מעיניה של גזית.

אנו סבורים כי בטווח הקצר, כל עוד הפער במודל האחזקות קיים, עדיפה ההשקעה באורמת טכנולוגיות. למשקיעים הסבלניים, בעלי אורך רוח, אנו ממליצים ללכת עם כצמן, הידוע כמשקיע נבון, היודע לייצר ערך לבעלי המניות בחברותיו, כשחשוב לזכור, כי ההשקעה בתחום הביו דיזל, אשר עשויה להציף ערך רב לחברה, תתבצע בעתיד דרך חברת האם אורמת תעשיות.

*הכותב: אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".