דו"ח המבקר חושף: גנזך המדינה אינו ערוך לקליטת חומר ארכיוני דיגיטלי ממשרדי ממשלה
בדו"ח השנתי שלו, 57 ב', שפורסם אתמול (ד') אחר הצהריים, קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כי גנזך המדינה - הארכיון הלאומי הרשמי, אינו ערוך לשמר, לגנוז, או לבער רשומות אלקטרוניות ודואר אלקטרוני של משרדי הממשלה, למרות שהחוק מחייב זאת. עוד קובע המבקר, כי הגופים הממשלתיים לא העבירו כל חומר ארכיוני דיגיטלי לגנזך, למעט במקרים בודדים, למרות שמזה שנים הם מפיקים רשומות אלקטרוניות ודואר אלקטרוני בכמות הולכת וגדלה.
"גם מבדיקות רישומי הגנזך באשר לחומר הארכיוני שלשכות השרים הפקידו בגנזך, נמצא כי הועברו חומרים ללא כל קבצים או מסמכים ממוחשבים, על אף השימוש התכוף בכלים אלו. זאת ועוד", כתב המבקר, "מבדיקת המבקר עולה כי הגנזך אינו ערוך לקליטת רשומות אלקטרוניות והצגתן, ואף אינו ערוך לקלוט רשומות ממערכות מידע ייעודיות, המכילות קובצי נתונים גדולים המנוהלים באופן ממוחשב בלבד, כגון מרשם האוכלוסין ורשם החברות".
עוד קובע המבקר כי הגנזך לא עדכן את פרק ההנחיות להחזקת חומר ארכיוני, ולא קבע את השיטה שבה משרדי ממשלה יעשו זאת. במשרדי הממשלה אין כיום שום הנחיות מחייבות, כיצד לשמר דואר אלקטרוני הנחשב לחומר ארכיוני, וממילא לא נעשות פעולות פיקוח כדי לוודא שהגופים הממשלתיים גונזים את הדואר האלקטרוני, נכתב בדו"ח.
עוד קובע המבקר, כי הצוות לגיבוש הנחיות לטיפול ברשומות אלקטרוניות במשרדים, עדיין לא סיים לגבש את ההנחיות, והגנז הראשי טרם הכין את המסמך "ניהול רשומות ממוחשב". המבקר ממליץ למשרדי המשלה האחראים על הגנזך - משרד רה"מ, האוצר, נציבות שירות המדינה, והחשב הכללי - להנחות את הגופים הממשלתיים שמפעילים מערכות מיחשוב, לספק פתרון ראוי.
המבקר כותב בדו"ח, כי בעת הפרטת חברות ממשלתיות, אין תהליך מסודר של העברה לגנזך, ויש חשש שכאשר מבוצעת הפרטה - החומר יילך לאיבוד. המבקר מעיר כי חוק הארכיונים מיושן, ומן הראוי שיותאם לעידן האלקטרוני. "לגנזך אין בכלל מנמ"ר, למרות שמונה אדם לתפקיד זה לפני שלוש שנים, אולם פרש לאחר שנה, ועד היום לא נמצא לו מחליף", נכתב.
תגובת הממשלה
במקביל לדו"ח המבקר, פרסם האגף לביקורת המדינה במשרד ראש הממשלה, בראשותו של עוזי ברלינסקי, דו"ח נפרד, הכולל את כל התגובות לביקורת שהמבקר מעלה בדו"ח הנוכחי שלו. בהתייחס לביקורת על גנזך המדינה, השיבו במשרד רה"מ, כי "הוכנה תוכנית פעולה בנושא שימור רשומות אלקטרוניות, שנכללת בתוכנית העבודה לשנת 2007. בין היתר בוחנים כעת העסקת יועץ, שירכז את העבודה הנדרשת מול הגנזך, התקבלו אישורים מוועדת ענ"א העליונה להעסקת מנמ"ר, וכן יועסק יועץ משפטי, שיפעל להכנת חוק הארכיונים".
מנציבות שירות המדינה נמסר, כי "הנציבות נוקטת במהלכים אשר ישדרגו את העובדים בגנזך לדרגות מהנדסים ואקדמאים, ואף נפתחו קורסים למנהלי רשומות אלקטרוניות, אולם השינוי מתעכב, כל עוד חוק הארכיונים לא עודכן".
משרד התקשורת: הערבות של בזק לא חולטה
משרד התקשורת החליט לפני שלוש שנים, לחלט סכום של 10 מיליון שקלים מהערבות שהפקידה בזק בידי המדינה, כתנאי לקבלת הרשיון, בעקבות החלטתה להזרים כספים לחברת הלוויין יס. המבקר קובע כי סכום החילוט לא מובן ולא הוסבר, ואיש אינו יודע למה דווקא הוחלט במשרד אז על סכום זה. בזק עתרה לבג"צ נגד המשרד בשנת 2005. הדיון בעתירה טרם הסתיים והחילוט כלל לא בוצע.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה לדו"ח, כי אכן הוחלט לחלט את הסכום מבזק, על פי הסמכויות שיש למשרד, אבל מאחר ויש דיון בבג"צ - החילוט לא בוצע. עוד נאמר בתגובה, כי סמכויות פקחי משרד התקשורת, האמון על קיום תחרות הוגנת בשוק ומניעת מונופול - הסמכויות של הפקחים הן מינהליות. כבר בשנת 2004 התריע סמנכ"ל פיקוח ואכיפה דאז במשרד התקשורת, על הצורך להסדיר את הפעילות בתחומים שונים של החקירה והמודיעין, משום שאין לעובדי האגף שום סמכויות נגד חשודים בהפעלת שירותי תקשורת בלתי חוקיים. בדו"ח משרד רוה"מ, שבו מופיעות התשובות למבקר, צויין כי בשלב זה קיבל משרד התקשורת רישיון להעסיק חוקרים פרטיים במקרים מתאימים.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
