האם סמואל יגיש בקרוב הצעת רכש למניות יונידרס?
הכל התחיל לפני כעשרים שנה, כאשר חברת יונידרס יצאה אל הבורסה להנפקת מניות השניה. לקראת הנפקה זו, "המציא" בעל השליטה בחברה, גיורא סמואל שיטה, על פיה הוא יוכל להאמיר את תמחור החברה בעת ההנפקה. השיטה על פיה פעל אז עבדה כך: סמואל רכש מניות ממניות החברה במאות אלפי שקלים, תוך שהוא יוצר מחזור מסחר ומעלה את שערים המניה בבורסה - על מנת ליצור מראית עין, כאילו המשקיעים מתנפלים על החברה שמניותיה יודעות רק עליות שערים.
בעקבות הפעילות שתוארה לעיל נפתח נגד גיורא סמואל, בעל השליטה בחברה (90%) המכהן כיום כמנכ"ל , תיק פלילי (7943/95) שהתגבש אז לכתב אישום: שהגיע לבית המשפט ב-1995. להלן קטע מתוך פסק הדין: "מנהל יונידרס, גיורא סמואל , עסק ערב ההנפקה ב"תמיכת" מניות החברה, דהיינו רכישת מניות בסכום של 350,000 ש"ח על-מנת להעלות את ערך המניה באופן מלאכותי. זה בוודאי מעשה שיש בו כדי להטעות משקיע פוטנציאלי. הוא נדון לשישה חודשי מאסר בפועל עם אפשרות לרצותם בעבודת שירות ועוד חמישה-עשר חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 100,000 ש"ח. וזאת במסגרת עיסקת טיעון", כתב השופט.
נציין, כי סמואל לא פעל במקרה זה לבדו, אלא בסיוע של מזכיר יונידרס דאז, דוד פדר, שנדון לשנים-עשר חודשי מאסר על- תנאי וקנס בסך 25,000 שקל. גם זאת, במסגרת עיסקת טיעון. גם היועץ הארגוני לשעבר של יונידרס, חנן לוריה היה מעורב בפרשה והוא נדון לשלושה חודשי מאסר בפועל - עם אפשרות לרצותם בעבודות שירות ועוד שישה חודשי מאסר על-תנאי יחד עם תשלום קנס בסך 50,000 שקל - כל זאת במסגרת עיסקת טיעון.
כמה שנים לאחר מכן - הפלא ופלא, שוב התעורר חשד להרצת מניות יונדרס. בספטמבר 2005 עצרו חוקרי רשות ני"ע את יצחק בלסקי, המקורב בקירבה משפחתית לגיורא סמואל, בחשד שבלסקי שבזמנו החזיק ב8.5% מהון המניות, ביצע עסקאות מתואמות ודיווח דיווחים כוזבים על מנת ליצור מצג שווא, כאילו החזקות הציבור גדולות מההחזקות בפועל. בכך, ניסה למנוע מהבורסה להוציא את מניות החברה מרשימת המסחר אל רשימת השימור. כמו כן, נחשד בלסקי, כי פעולות המסחר העצמי שביצע השפיעו על שער המניה ועל נפח המסחר בדרכי תרמית.
למעשה, הפעולות אותן ביצע בלסקי במסחר בשנת 2003 היו הפעם האחרונה בה מישהו סחר באופן מהותי במניות החברה הזו עד להתפתחות אותן ראינו במניה לפני כחודש ימים.
גיורא סמואל, מחזיק ביד אחת ב-90% ממניות יונידרס וביד השנייה מחזיק בחברה פרטית המעניקה "שירותי ניהול" לחברת אותה מחזיק בידו האחרת. חברת הניהול הפרטית של סמואל למעשה שואבת את מרבית הרווחים מהחברה הציבורית. אלא שבתחילת שנת 2007, כאשר ידעו בחברה כי במהלך 2006, נרשם גידול ברווח הנקי של חברת יונידרס נוצרה לסמואל בעיה, שכן הרווח שירשם גדול מהסכום שמועבר לחברת הניהול שלו. סמואל העדיף לקחת את כל רווחי 2006 לעצמו - ולא להתחלק ברווחים עם יתרת בעלי מניות המיעוט המחזיקים ביונידרס.
סמואל שוב עלה על ראיון מהפכני. הפעם: סמואל קיים אסיפת בעלי מניות, בה ביקש להגדיל רטרואקטיבית את הסכומים המועברים לחברת הניהול הפרטית שבבעלותו - כך שהרווח שישאר לבעלי מניות המיעוט לא יהיה גדול. אלא שבעלי מניות המיעוט בחברה קמו על רגליהם האחוריות ואמרו לסמואל – לא עוד! הצעתו ה"מהפכנית" של סמואל לרושש את יונידרס מרווחיה – לא אושרה.
מספר ימים מאוחר יותר החלו מניות החברה לזנק עד לשיעור של 446%, במחזורי מסחר אדירים, לאחר שנים בהם לא התקיים מסחר במניה. בהתבסס על ההיסטוריה, הדבר כמובן עורר חשד מיידי לפיו מנכ"ל החברה שוב מריץ את מניותיו. יתכן, על מנת למכור מניות ביוקר, יתכן על מנת למנוע את כניסתה אל רשימת השימור. ויתכן, שסתם כך מתוך געגוע לימים עברו.
אתמול הוציא החברה הודעה מהותית לעיתונות מבלי לדווח לבורסה במקביל כפי שדורש החוק. ההודעה לעיתונות בישרה על הקמת רשת חנויות אופנה לביגוד מקצועי בפריסה ארצית. היעד שצוין חוזה רשת בת 9 חנויות עד סוף שנת 2007.
להלן הסבר אלטרנטיבי להשתלשלות האירועים שתוארו לעיל: לאחר שבעלי מניות המיעוט הוכיחו לסמואל, כי גם אם הוא מחזיק ב-90% ממניות החברה ומאייש את הנהלת החברה בקרוביו ומשפחתו, הוא לא יכול לעשות בה ככל העולה על רוחו. מישהו זיהה כי סמואל ירצה למחוק את החברה מהמסחר על ידי רכישת החלק שמוחזק בידי הציבור. יתכן והזינוק לו היינו עדים במניה, הוא כתוצאה מקרב רכישות בין גורמים שקונים כעת לצורך מיקוח - לבין סמואל עצמו.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
