לבנון וסואן ממשיכים למכור את רעיון ה"עושה שוק"
"שוק ההון הישראלי סובל זה שנים רבות מסחירות נמוכה של מאות מניות. המשקיעים, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, בתגובה - מאבדים בהן עניין. כל הנסיונות שנעשו עד כה להגדלת הסחירות לא צלחו", כך אומר היום מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, גד סואן, בכינוס הכלכלי-פיננסי החצי שנתי של איגוד החברות שנערך היום, ה-10 ביולי 2006, בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
הכינוס עסק בעושי שוק בישראל: תרומת עושי השוק לנזילות ושכלול שוק ההון והפיקוח עליהם, עושי שוק בבורסה בתל אביב, יחסי החברה ועושה השוק ועשיית שוק כנדבך במהפכה המתחוללת בשוק ההון.
לדברי סואן, הכניסה של 'עשיית השוק' בהיקף משמעותי לבורסה התל אביבית, בעקבות ועדת האוזר, פותחת חלון הזדמנויות לעשרות ואולי אף למאות חברות שמניותיהן סובלות מסחירות נמוכה להגדלת הנזילות של מניותיהן. "הסחירות הנמוכה מרחיקה ממניות אלה את ציבור המשקיעים בכלל ואת המשקיעים המוסדיים בפרט. המוסדיים חוששים 'להיתקע' עם חבילת מניות מבלי יכולת 'לצאת' במועד הרצוי להם", אמר סואן.
הוא מוסיף, "אחת התשובות שניתנו בעולם לבעיית העדר הסחירות היא מינוי עושי שוק למניות ("ספקי נזילות"), הפועלים כמתווך פיננסי המציב בספר הפקודות של הבורסה הוראות קניה ומכירה במהלך יום המסחר. זאת, במטרה להנזיל את השוק. החברה היא הממנה את עושה השוק ופעילותו נתונה לפיקוח הבורסה".
לדברי מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אסתר לבנון, הבורסה בתל אביב פועלת, כמו בורסות אחרות, לשיפור שיטות המסחר. מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מוכיחים כי הגדלת הנזילות בניירות ערך מגדילה את שווים. לשם כך, אימצה הבורסה את השיטה הקיימת בבורסה הפאן-אירופית, יורונקסט, שלה שיטת מסחר דומה לישראל. כדי לקדם את פעילות עשיית שוק בבורסה, ננקטו מספר צעדים: הקלת כללי הפיזור בהנפקות חדשות לחברות שמינו עושי שוק; פטור מחסימה בהנפקות של חברות חדשות לני"ע המשמשים לעשיית שוק והקמת מערכת בקרה ממוחשבת לעושי השוק ולחברות.
"ועדת האוזר הראשונה היא דוגמה חיובית לשיתוף פעולה בין הרגולטורים (רשות ני"ע, משרד האוצר, בנק ישראל והבורסה) שהניב תוצאות בשטח: רפורמת עשיית השוק. מסקנות הועדה אומצו מייד בתקנון הבורסה. בשטח נוצרה בעיה של "ביצה ותרנגולת": לחברות לא היו עושי שוק ולעושי שוק לא היו חברות. הבורסה יזמה עשיית שוק באופציות היורו הן כדי להגדיל את הסחירות והן כדי להוכיח את ישימות המודל", אמרה לבנון.
לדברי לבנון, כיום יש בבורסה תשתית של עושי שוק וקל מאוד לחברה למנות עושה שוק. חמישה חברי בורסה פועלים כיום כעושי שוק ושניים נוספים מתכוונים להצטרף. כ-70 ניירות ערך נעזרים בעשיית שוק-ומספרם גדל בהתמדה.
ציון בקר, מנכ"ל אקסלנס נשואה שירותי בורסה, חבר הבורסה היחידי העושה שוק בכלל התחומים: מניות ואג"ח קונצרניות, אג"ח ממשלתיות, תעודות סל, תעודות פיקדון מטבע זר וחוזים עתידיים, מציין כי חברות רבות החלו למנות עושה שוק לניירות הערך של החברה עוד בשלב הנפקת המנייה לציבור (IPO). השפעתה של עשיית השוק ניכרת במספר אלמנטים במסחר: מחזורי המסחר, מספר העסקאות ושער המניה.
לדברי בקר, "בעלי השליטה בחברה ממנים עושה שוק למניה כדי להשיג מספר מטרות: בניית אמון ציבור המשקיעים בניירות הערך של החברה. בנוסף, ממתן עושה השוק את התנודות בני"ע.
סיבות נוספות למינוי עושה שוק לדבריו הן: סיוע להגדיל את אחזקות הציבור במניה וכך את סיכוי החברה להיכנס למדדי הבורסה. העבודה שמחקרים שנעשו בארץ ובעולם, הראו כי סחירות גבוהה בניירות ערך של חברה, מעלה את שווי השוק של החברה. מיתון התנודה במחירי הנכס ומקטינה את סטיית התקן שלו וכתוצאה, ממקסמת גם את ערך החברה.
הוא הדגיש גם, כי הבורסה לני"ע מעניקה הטבות משמעותיות בגיוסי הון לחברות אשר ממנות עושה שוק למניותיהן.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".