לבנון וסואן ממשיכים למכור את רעיון ה"עושה שוק"

"שוק ההון הישראלי סובל זה שנים רבות מסחירות נמוכה של מאות מניות. המשקיעים, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, בתגובה - מאבדים בהן עניין. כל הנסיונות שנעשו עד כה להגדלת הסחירות לא צלחו", כך אומר היום מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, גד סואן, בכינוס הכלכלי-פיננסי החצי שנתי של איגוד החברות שנערך היום, ה-10 ביולי 2006, בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

הכינוס עסק בעושי שוק בישראל: תרומת עושי השוק לנזילות ושכלול שוק ההון והפיקוח עליהם, עושי שוק בבורסה בתל אביב, יחסי החברה ועושה השוק ועשיית שוק כנדבך במהפכה המתחוללת בשוק ההון.

לדברי סואן, הכניסה של 'עשיית השוק' בהיקף משמעותי לבורסה התל אביבית, בעקבות ועדת האוזר, פותחת חלון הזדמנויות לעשרות ואולי אף למאות חברות שמניותיהן סובלות מסחירות נמוכה להגדלת הנזילות של מניותיהן. "הסחירות הנמוכה מרחיקה ממניות אלה את ציבור המשקיעים בכלל ואת המשקיעים המוסדיים בפרט. המוסדיים חוששים 'להיתקע' עם חבילת מניות מבלי יכולת 'לצאת' במועד הרצוי להם", אמר סואן.

הוא מוסיף, "אחת התשובות שניתנו בעולם לבעיית העדר הסחירות היא מינוי עושי שוק למניות ("ספקי נזילות"), הפועלים כמתווך פיננסי המציב בספר הפקודות של הבורסה הוראות קניה ומכירה במהלך יום המסחר. זאת, במטרה להנזיל את השוק. החברה היא הממנה את עושה השוק ופעילותו נתונה לפיקוח הבורסה".

לדברי מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אסתר לבנון, הבורסה בתל אביב פועלת, כמו בורסות אחרות, לשיפור שיטות המסחר. מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מוכיחים כי הגדלת הנזילות בניירות ערך מגדילה את שווים. לשם כך, אימצה הבורסה את השיטה הקיימת בבורסה הפאן-אירופית, יורונקסט, שלה שיטת מסחר דומה לישראל. כדי לקדם את פעילות עשיית שוק בבורסה, ננקטו מספר צעדים: הקלת כללי הפיזור בהנפקות חדשות לחברות שמינו עושי שוק; פטור מחסימה בהנפקות של חברות חדשות לני"ע המשמשים לעשיית שוק והקמת מערכת בקרה ממוחשבת לעושי השוק ולחברות.

"ועדת האוזר הראשונה היא דוגמה חיובית לשיתוף פעולה בין הרגולטורים (רשות ני"ע, משרד האוצר, בנק ישראל והבורסה) שהניב תוצאות בשטח: רפורמת עשיית השוק. מסקנות הועדה אומצו מייד בתקנון הבורסה. בשטח נוצרה בעיה של "ביצה ותרנגולת": לחברות לא היו עושי שוק ולעושי שוק לא היו חברות. הבורסה יזמה עשיית שוק באופציות היורו הן כדי להגדיל את הסחירות והן כדי להוכיח את ישימות המודל", אמרה לבנון.

לדברי לבנון, כיום יש בבורסה תשתית של עושי שוק וקל מאוד לחברה למנות עושה שוק. חמישה חברי בורסה פועלים כיום כעושי שוק ושניים נוספים מתכוונים להצטרף. כ-70 ניירות ערך נעזרים בעשיית שוק-ומספרם גדל בהתמדה.

ציון בקר, מנכ"ל אקסלנס נשואה שירותי בורסה, חבר הבורסה היחידי העושה שוק בכלל התחומים: מניות ואג"ח קונצרניות, אג"ח ממשלתיות, תעודות סל, תעודות פיקדון מטבע זר וחוזים עתידיים, מציין כי חברות רבות החלו למנות עושה שוק לניירות הערך של החברה עוד בשלב הנפקת המנייה לציבור (IPO). השפעתה של עשיית השוק ניכרת במספר אלמנטים במסחר: מחזורי המסחר, מספר העסקאות ושער המניה.

לדברי בקר, "בעלי השליטה בחברה ממנים עושה שוק למניה כדי להשיג מספר מטרות: בניית אמון ציבור המשקיעים בניירות הערך של החברה. בנוסף, ממתן עושה השוק את התנודות בני"ע. סיבות נוספות למינוי עושה שוק לדבריו הן: סיוע להגדיל את אחזקות הציבור במניה וכך את סיכוי החברה להיכנס למדדי הבורסה. העבודה שמחקרים שנעשו בארץ ובעולם, הראו כי סחירות גבוהה בניירות ערך של חברה, מעלה את שווי השוק של החברה. מיתון התנודה במחירי הנכס ומקטינה את סטיית התקן שלו וכתוצאה, ממקסמת גם את ערך החברה.

הוא הדגיש גם, כי הבורסה לני"ע מעניקה הטבות משמעותיות בגיוסי הון לחברות אשר ממנות עושה שוק למניותיהן.

הצפי הוא, כי בשנת 2006 תיצור הבורסה רשימת מניות דלות סחירות. לדעת בקר, משקיעים פוטנציאלים ימנעו מלהשקיע במניה שתסווג תחת רשימה זו. הבורסה תקבע, כי דרכה של החברה למנוע את הכללת מניותיה ברשימה זו הנה למנות עושה שוק למניות החברה.