66 תעשיינים ישראלים ייצאו לעיראק במהלך 2005

היצוא הסתכם בכ-5.7 מיליון דולר, עליה של 24% ביחס לשנה שקדמה לה. מניתוח נתוני מכון היצוא מתברר, כי היצוא לירדן ירד ב-2005 בכ-13% לעומת שנת 2004 והסתכם בכ-115.2 מיליוני דולרים
חזי שטרנליכט |

בשנת 2005 - חל גידול של 29% ביצוא התעשייתי, בניכוי יהלומים, של ישראל למדינות ערב לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-232.6 מיליוני דולרים. כך מסר דוד ארצי, יו"ר מכון היצוא, בהסתמכו על ניתוח של היחידה הכלכלית במכון היצוא.

להערכתו, גם השנה קיים פוטנציאל לגידול משמעותי נוסף ביצוא למדינות ערב, אך זה מותנה בהתפתחויות המדינות באזורינו. נתונים אלו, לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינות שלישיות בהיקף של כ-12 מליוני דולרים נוספים בשנת 2005. זאת במסגרת פרוייקטים משותפים בין חברות ישראליות לחברות עובדות.

66 יצואנים ישראלים מייצאים כיום לעיראק, (מוצרים ביטחוניים ומוצרי צריכה, כלי הובלה, מוצרי גומי ופלסטיקה, כרייה חציבה ומינרלים). הללו ייצאו לעיראק בשנת 2005 בהיקף של 5.7 מיליוני דולרים - עליה של 24% לעומת השנה שקדמה לה.

מניתוח נתוני מכון היצוא מתברר, כי היצוא לירדן ירד ב-2005 בכ-13% לעומת שנת 2004 והסתכם בכ-115.2 מיליוני דולרים. עיקר היצוא - מכונות וציוד, מוצרי טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס. הירידה מוסברת בהקטנת האפקטיביות של הסכם ה- QIZ עם ירדן כתוצאה מהסכם הסחר החופשי בין ירדן לארה"ב שנכנס לתוקפו לאחרונה.

בשנת 2005 חל גידול של כ-214% ביצוא למצרים, לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-93 מיליוני דולרים. עיקר היצוא – כימיקלים וזיקוקי נפט, טקסטיל, הלבשה ועור.

במכון היצוא מציינים, כי בעקבות הפעלת הסכם ה- QIZ עם מצרים, יש פוטנציאל רב להרחבת העסקים עם מדינה זו. במכון היצוא פועל מרכז לטיפול בנושא. מכון היצוא מפעיל "קו חם" בין היצואנים ושגרירות ישראל בקהיר.

ביצוא למרוקו חל אשתקד גידול של כ-18% לעומת שנת 2004 והסתכם בכ-11.2 מיליון דולר. היצוא לתוניס גדל בשנת 2005 בכ-69% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-1.9 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות

חקירת מס הכנסה מצאה חשדות לעבירות מס קשות של אורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים ואלי פלח יועץ המס

עמית בר |

רשות המסים פתחה בחקירה כנגד שלושה חשודים תושבי המרכז, בחשד לעבירות לפי פקודת מס הכנסה, בהן אי דיווח על הכנסות, שימוש בחברות ארנק, פיצול הכנסות וניפוח הוצאות שכר. מדובר באורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים של אותה חברה, ואלי פלח, יועץ המס של השניים.

לפי החשד, ליכטר ולסטיגזון לא דיווחו על הכנסות שהועברו אליהם דרך חברות בשליטתם, באופן שמאפשר תשלום מס חברות בלבד במקום מס אישי מלא. בנוסף נטען כי השניים קיזזו משכורות לקרובי משפחה בכדי להפחית את חבות המס האישית שלהם.

מרשות המסים נמסר כי "השניים קיבלו את שכרם בשלושה רכיבים: משכורת, תשלום כנגד חשבוניות שהונפקו מחברות בבעלותם, ותגמולי אופציות למניות". לפי פקודת מס הכנסה, במקרים כאלה יש לראות את ההכנסה המתקבלת דרך חברה כחלק בלתי נפרד מהכנסתו של בעל המניות – כלומר החברה נחשבת "שקופה" לצורך מס, וההכנסה מדווחת כאילו התקבלה בידי הפרט.

לצד זאת, נטען כי לא ניתן כל ביאור בדוחות הכספיים לעסקאות שבוצעו בין חברות שבבעלות ליכטר ולסטיגזון לבין החברה שבה הם מועסקים, מה שלכאורה מחזק את הטענה שמדובר בהסתרת קשרים עסקיים המצביעים על קיומן של חברות ארנק.

בחקירה גם עלה כי תלושי שכר הונפקו לבני משפחה של השניים, בין היתר נרשם כי "יועץ המס אלי פלח קיבל בחברה שבבעלותו כספים בגין שכר עבודתו של מוטי לסטיגזון, והוציא בגינם תלושי שכר על שם אשתו של מוטי".

עוד נטען כי בוצע שימוש בחברה הרשומה על שם בן משפחה נוסף, לצורך קבלת תשלומים מחברת ההייטק, זאת כדי להסוות את ייעודם הסופי של הכספים.