חלל תקשורת: 170 מ' ד' ל"עמוס 3" - לא כולל תפעול...
חלל תקשורת דיווחה הבוקר (שלישי) לבורסה לני"ע בתל אביב, כי ביחד עם התעשיה האווירית (תע"א), שהינה בעלת עניין בחברה, חתמו על הסכם לפיו תרכוש חלל מתע"א את הלוויין עמוס 3. ההסכם נלווים נספחים הכוללים הסכם לתפעול הלוויין והסכם להמרת הסדר השותפות ברווחי עמוס 2 להלוואה.
חלל מתכוונת לעשות שימוש בעמוס 3 לצורך מתן שירותי תקשורת לווייינית על ידי שיווק והחכרת מקטעי החלל שבלוויין, כשם שהיא עושה היום עם עמוס 1 ועם עמוס 2.
על פי ההסכם, תע"א תייצר לחלל את הלוויין ותמסור אותו לידיה לא יאוחר מה-31 בדצמבר 2007 בתמורה ל-170 מיליון דולר+ מע"מ. בנוסף, תהיה תע"א זכאית לבונוס של 3 מיליון דולר אם תספק את הלוויין עד למועדים שנקבעו בהסכם.
מקדמה של 27 מיליון דולר תשולם עד ה-30 בספטמבר הקרוב והיתרה - עד ל-160 מיליון דולר תשולם בהתאם לאבני דרך שנקבעו. 10 מיליון דולר נוספים ישולמו בחמישה תשלומים שווים בני שני מיליון דולר כל אחד, בתום כל שנה במהלך חמש השנים הראשונות שלאחר השיגור.
בנוסף, תהיה תע"א אחראית על תפעול הלוויין. וכמה עולה לתפעל לוויין? אז ככה: לתפעול עמוס 1 ו-2 משלמת חלל 850 אלף דולר בשנה, כשתפעול עמוס 2 לבדט עומד על 2.4 מיליון דולר. בעבור שלושת הלוויינים תשלם חלל דמי תפעול של 1.35 מיליון דולר ועבור הלוויין החדש בלבד היא תשלם כמו עבור עמוס 2 סכום של 2.4 מיליון דולר.
מסתבר שלוויין זה לא עסק זול...בנוסף לדמי התפעול השנתיים תשלם חלל בשלוש שנות ההפעלה הראשונות של עמוס 3 כ-533 אלף דולר עבור כל שנה ובשנת ההפעלה הרביעית - 250 אלף דולר נוספים.
חלל תקשורת ציינה בדיווחה הבוקר, כי בכוונתה לממן את הרכישה באמצעים הבאים: 27 מיליון דולר גוייסו בהנפקה שביצה בתל אביב במארס וישמשו לצורך תשלום המקדמה. 10 מיליון דולר ישולמו במשך חמש שנים מתוך הכנסות השימוש בו לאחר שיגורו ו-73 מיליון דולר נוספים שוקלת החברה לגייס ממקורות מימון שונים לרבות מהציבור או מהבנקים - בזמן בניית הלוויין.
חלל מנהלת גם מו"מ עם ממשלת ישראל, בו היא מעוניינת כי הממשלה תשתתף ב-60 מיליון דולר ממחיר הלוויין בתמורה לזכות חכירה שתוקנה לה מראש. חלל קיבלה מכתב מהממשלה לפיו בכוונת האחרונה להתקשר עמה בהסכם, בכפוף להשלמת המו"מ החוזי.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
"אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
ה-AI מחזיק את וול סטריט מעל המים אבל הסיכונים רבים: צמיחה חלשה, שוק עבודה מקרטע ותמחורים מנותקים למרות זאת, זבז'ינסקי מאמין כי "ריבית ה-FED צפויה לרדת יותר מהתחזיות"; איפה כדאי לנתב את הכסף לקראת 2026?
מיטב מפרסמים את התחזית השנתית של אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של הקבוצה.
זבז'ינסקי לא מנסה לייפות את המציאות.
הוא קובע כבר בהתחלה מעריך שהכלכלה העולמית נכנסת לשנה שבה הצמיחה תהיה מהנמוכות ב-15 השנים האחרונות, השווקים מתומחרים ברמות שיא כמעט בכל מדד אפשרי וכל זה בזמן שהמנוע היחיד שמחזיק את הכלכלה האמריקאית (והשווקים בעקבותיה) הוא ההייפ סביב בינה מלאכותית, שכבר מראה סימני עייפות ראשונים. הוא מציג תמונה שבה ארה"ב עלולה להדרדר למיתון אם ה-AI לא ימשיך לספק את הסחורה, אירופה מתאוששת בקצב איטי מדי, יפן מסוכנת פיננסית, ובכל זאת דווקא יש מקומות שבהם הוא רואה הזדמנות אמיתית: אסיה (אפילו סין), ישראל ובעיקר השקל החזק והזרמות הענק לקופות הגמל והפנסיה.
זבז'ינסקי לא מהסס להגיד את האמת שהיא אולי לא הכי פופולרית כיום: "אין מניות זולות".
כמעט כל מדדי המניות בעולם נסחרים באחוזונים הגבוהים ביותר של 15 השנים, למעט סין והונג קונג. בארה"ב התלות בשבע מניות ה-Mag7 (שבע המופלאות) הפכה קיצונית, ו-493 המניות האחרות ב-S&P 500 יש תשואה שנמוכה ממדדי העולם כבר חמש שנים ברציפות.
ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות . הריבית בארה"ב (ובעקבותיה בעולם) צפויה לרדת הרבה יותר ממה שהשוק מתמחר כיום - אולי אפילו מתחת ל-3% - וזה בדיוק מה שיכול לתת רוח גבית לשווקים המתעוררים ולשוק המקומי בישראל.
אז מה הוא ממליץ לעשות עם הכסף ב-2026? להוריד חשיפה לארה"ב, להעלות משמעותית לאסיה לשמור משקל יתר במניות ישראליות, להעדיף אג"ח ממשלתיות שקליות בינוניות ולהתרחק מאג"ח קונצרניות שבהן המרווחים כבר בשפל היסטורי בלי פיצוי על הסיכון.
- למה המחירים בסופר עולים? הסיבה האמיתית
- "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלכלה האמריקאית: תלויה בהייפ של ה-AI, עם סיכון למיתון
זבז'ינסקי פותח את הסקירה באזהרה על הכלכלה האמריקאית, שצפויה לצמוח בקצב נמוך של 1.9% ב-2026, לעומת 2.9% השנה - הקצב הנמוך ביותר מאז 2016, למעט שנת הקורונה. "הצמיחה תלויה בהתפתחויות בתחום ה-AI, בעוד יתר התחומים נחלשים", הוא כותב. ההשקעות בתשתיות AI זינקו ב-23% במחצית הראשונה של 2025, בעוד שאר הכלכלה כמעט ולא צמחה. גם העליות בשווקים הפיננסיים, שתמכו בצריכה הפרטית, קשורות לאופטימיות סביב AI והאופטימיות הזאת כבר מתחילה להתערער כמו שנוכחנו לראות בשבוע המסחר האחרון שבו אפילו התוצאות הטובות של אנבידיה לא הצליחו לתמוך במגמה החשדנית שהחלה להתבסבס.
