חלל תקשורת: 170 מ' ד' ל"עמוס 3" - לא כולל תפעול...

חלל תקשורת תרכוש מהתעשיה האווירית את העמוס 3 ובנוסף תשלם לה דמי תפעול שנתיים: 1.35 מ' ד' לתפעול עמוס 1, 2 וגם 3 ו-2.4 מ' ד' לתפעול העמוס לבדו. המימון: תגייס עד ל-73 מ' ד' מהציבור או מהבנקים. המניה קופצת בשעה זו ב-2.8%
שרון שפורר |

חלל תקשורת דיווחה הבוקר (שלישי) לבורסה לני"ע בתל אביב, כי ביחד עם התעשיה האווירית (תע"א), שהינה בעלת עניין בחברה, חתמו על הסכם לפיו תרכוש חלל מתע"א את הלוויין עמוס 3. ההסכם נלווים נספחים הכוללים הסכם לתפעול הלוויין והסכם להמרת הסדר השותפות ברווחי עמוס 2 להלוואה.

חלל מתכוונת לעשות שימוש בעמוס 3 לצורך מתן שירותי תקשורת לווייינית על ידי שיווק והחכרת מקטעי החלל שבלוויין, כשם שהיא עושה היום עם עמוס 1 ועם עמוס 2.

על פי ההסכם, תע"א תייצר לחלל את הלוויין ותמסור אותו לידיה לא יאוחר מה-31 בדצמבר 2007 בתמורה ל-170 מיליון דולר+ מע"מ. בנוסף, תהיה תע"א זכאית לבונוס של 3 מיליון דולר אם תספק את הלוויין עד למועדים שנקבעו בהסכם.

מקדמה של 27 מיליון דולר תשולם עד ה-30 בספטמבר הקרוב והיתרה - עד ל-160 מיליון דולר תשולם בהתאם לאבני דרך שנקבעו. 10 מיליון דולר נוספים ישולמו בחמישה תשלומים שווים בני שני מיליון דולר כל אחד, בתום כל שנה במהלך חמש השנים הראשונות שלאחר השיגור.

בנוסף, תהיה תע"א אחראית על תפעול הלוויין. וכמה עולה לתפעל לוויין? אז ככה: לתפעול עמוס 1 ו-2 משלמת חלל 850 אלף דולר בשנה, כשתפעול עמוס 2 לבדט עומד על 2.4 מיליון דולר. בעבור שלושת הלוויינים תשלם חלל דמי תפעול של 1.35 מיליון דולר ועבור הלוויין החדש בלבד היא תשלם כמו עבור עמוס 2 סכום של 2.4 מיליון דולר.

מסתבר שלוויין זה לא עסק זול...בנוסף לדמי התפעול השנתיים תשלם חלל בשלוש שנות ההפעלה הראשונות של עמוס 3 כ-533 אלף דולר עבור כל שנה ובשנת ההפעלה הרביעית - 250 אלף דולר נוספים.

חלל תקשורת ציינה בדיווחה הבוקר, כי בכוונתה לממן את הרכישה באמצעים הבאים: 27 מיליון דולר גוייסו בהנפקה שביצה בתל אביב במארס וישמשו לצורך תשלום המקדמה. 10 מיליון דולר ישולמו במשך חמש שנים מתוך הכנסות השימוש בו לאחר שיגורו ו-73 מיליון דולר נוספים שוקלת החברה לגייס ממקורות מימון שונים לרבות מהציבור או מהבנקים - בזמן בניית הלוויין.

חלל מנהלת גם מו"מ עם ממשלת ישראל, בו היא מעוניינת כי הממשלה תשתתף ב-60 מיליון דולר ממחיר הלוויין בתמורה לזכות חכירה שתוקנה לה מראש. חלל קיבלה מכתב מהממשלה לפיו בכוונת האחרונה להתקשר עמה בהסכם, בכפוף להשלמת המו"מ החוזי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.