חלל תקשורת: 170 מ' ד' ל"עמוס 3" - לא כולל תפעול...
חלל תקשורת דיווחה הבוקר (שלישי) לבורסה לני"ע בתל אביב, כי ביחד עם התעשיה האווירית (תע"א), שהינה בעלת עניין בחברה, חתמו על הסכם לפיו תרכוש חלל מתע"א את הלוויין עמוס 3. ההסכם נלווים נספחים הכוללים הסכם לתפעול הלוויין והסכם להמרת הסדר השותפות ברווחי עמוס 2 להלוואה.
חלל מתכוונת לעשות שימוש בעמוס 3 לצורך מתן שירותי תקשורת לווייינית על ידי שיווק והחכרת מקטעי החלל שבלוויין, כשם שהיא עושה היום עם עמוס 1 ועם עמוס 2.
על פי ההסכם, תע"א תייצר לחלל את הלוויין ותמסור אותו לידיה לא יאוחר מה-31 בדצמבר 2007 בתמורה ל-170 מיליון דולר+ מע"מ. בנוסף, תהיה תע"א זכאית לבונוס של 3 מיליון דולר אם תספק את הלוויין עד למועדים שנקבעו בהסכם.
מקדמה של 27 מיליון דולר תשולם עד ה-30 בספטמבר הקרוב והיתרה - עד ל-160 מיליון דולר תשולם בהתאם לאבני דרך שנקבעו. 10 מיליון דולר נוספים ישולמו בחמישה תשלומים שווים בני שני מיליון דולר כל אחד, בתום כל שנה במהלך חמש השנים הראשונות שלאחר השיגור.
בנוסף, תהיה תע"א אחראית על תפעול הלוויין. וכמה עולה לתפעל לוויין? אז ככה: לתפעול עמוס 1 ו-2 משלמת חלל 850 אלף דולר בשנה, כשתפעול עמוס 2 לבדט עומד על 2.4 מיליון דולר. בעבור שלושת הלוויינים תשלם חלל דמי תפעול של 1.35 מיליון דולר ועבור הלוויין החדש בלבד היא תשלם כמו עבור עמוס 2 סכום של 2.4 מיליון דולר.
מסתבר שלוויין זה לא עסק זול...בנוסף לדמי התפעול השנתיים תשלם חלל בשלוש שנות ההפעלה הראשונות של עמוס 3 כ-533 אלף דולר עבור כל שנה ובשנת ההפעלה הרביעית - 250 אלף דולר נוספים.
חלל תקשורת ציינה בדיווחה הבוקר, כי בכוונתה לממן את הרכישה באמצעים הבאים: 27 מיליון דולר גוייסו בהנפקה שביצה בתל אביב במארס וישמשו לצורך תשלום המקדמה. 10 מיליון דולר ישולמו במשך חמש שנים מתוך הכנסות השימוש בו לאחר שיגורו ו-73 מיליון דולר נוספים שוקלת החברה לגייס ממקורות מימון שונים לרבות מהציבור או מהבנקים - בזמן בניית הלוויין.
חלל מנהלת גם מו"מ עם ממשלת ישראל, בו היא מעוניינת כי הממשלה תשתתף ב-60 מיליון דולר ממחיר הלוויין בתמורה לזכות חכירה שתוקנה לה מראש. חלל קיבלה מכתב מהממשלה לפיו בכוונת האחרונה להתקשר עמה בהסכם, בכפוף להשלמת המו"מ החוזי.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
