חלל תקשורת: 170 מ' ד' ל"עמוס 3" - לא כולל תפעול...
חלל תקשורת דיווחה הבוקר (שלישי) לבורסה לני"ע בתל אביב, כי ביחד עם התעשיה האווירית (תע"א), שהינה בעלת עניין בחברה, חתמו על הסכם לפיו תרכוש חלל מתע"א את הלוויין עמוס 3. ההסכם נלווים נספחים הכוללים הסכם לתפעול הלוויין והסכם להמרת הסדר השותפות ברווחי עמוס 2 להלוואה.
חלל מתכוונת לעשות שימוש בעמוס 3 לצורך מתן שירותי תקשורת לווייינית על ידי שיווק והחכרת מקטעי החלל שבלוויין, כשם שהיא עושה היום עם עמוס 1 ועם עמוס 2.
על פי ההסכם, תע"א תייצר לחלל את הלוויין ותמסור אותו לידיה לא יאוחר מה-31 בדצמבר 2007 בתמורה ל-170 מיליון דולר+ מע"מ. בנוסף, תהיה תע"א זכאית לבונוס של 3 מיליון דולר אם תספק את הלוויין עד למועדים שנקבעו בהסכם.
מקדמה של 27 מיליון דולר תשולם עד ה-30 בספטמבר הקרוב והיתרה - עד ל-160 מיליון דולר תשולם בהתאם לאבני דרך שנקבעו. 10 מיליון דולר נוספים ישולמו בחמישה תשלומים שווים בני שני מיליון דולר כל אחד, בתום כל שנה במהלך חמש השנים הראשונות שלאחר השיגור.
בנוסף, תהיה תע"א אחראית על תפעול הלוויין. וכמה עולה לתפעל לוויין? אז ככה: לתפעול עמוס 1 ו-2 משלמת חלל 850 אלף דולר בשנה, כשתפעול עמוס 2 לבדט עומד על 2.4 מיליון דולר. בעבור שלושת הלוויינים תשלם חלל דמי תפעול של 1.35 מיליון דולר ועבור הלוויין החדש בלבד היא תשלם כמו עבור עמוס 2 סכום של 2.4 מיליון דולר.
מסתבר שלוויין זה לא עסק זול...בנוסף לדמי התפעול השנתיים תשלם חלל בשלוש שנות ההפעלה הראשונות של עמוס 3 כ-533 אלף דולר עבור כל שנה ובשנת ההפעלה הרביעית - 250 אלף דולר נוספים.
חלל תקשורת ציינה בדיווחה הבוקר, כי בכוונתה לממן את הרכישה באמצעים הבאים: 27 מיליון דולר גוייסו בהנפקה שביצה בתל אביב במארס וישמשו לצורך תשלום המקדמה. 10 מיליון דולר ישולמו במשך חמש שנים מתוך הכנסות השימוש בו לאחר שיגורו ו-73 מיליון דולר נוספים שוקלת החברה לגייס ממקורות מימון שונים לרבות מהציבור או מהבנקים - בזמן בניית הלוויין.
חלל מנהלת גם מו"מ עם ממשלת ישראל, בו היא מעוניינת כי הממשלה תשתתף ב-60 מיליון דולר ממחיר הלוויין בתמורה לזכות חכירה שתוקנה לה מראש. חלל קיבלה מכתב מהממשלה לפיו בכוונת האחרונה להתקשר עמה בהסכם, בכפוף להשלמת המו"מ החוזי.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
