עושים שוק מתעורר: הפעם בחרנו בהונגריה
המשק ההונגרי לפני מלחמת העולם השנייה היה בעיקר משק חקלאי, והיצור של המדינה היה היקף לא משמעותי. המחסור של המדינה במשאבים טבעיים לא תרם לצמיחתה והמיקום האסטרטגי שלה יצר תלות מסורתית בסחר חוץ. אך לעומת זאת, הפכה הונגריה של היום למדינה בעלת קצב צמיחה כלכלית מרשים, והיא אחת מהמדינות החדשות שנכנסו לאיחוד האירופי (מאז 2004).
הסקטור הפרטי אחראי ליותר מ-80% מהתמ"ג, והמשקיעים הזרים הגבירו את ההשקעות שלהם במשק במידה ניכרת בעשור החולף. כמו כן, הצליח הבנק המרכזי בהונגריה לייצב את המטבע המקומי - הפורינט, בשנים האחרונות תוך כדי הצבת יעדי שער חליפין. נציין, כי במקרה של פיחות חד בפורינט מול האירו צפוי הבנק המרכזי להגיב בהעלאה חדה של הריבית ובכך למנוע את המשך הפיחות.
האינפלציה הבסיסית נמצאת במגמת ירידה מתמשכת בהונגריה וצפויה להגיע לפי ההערכות בשווקים לקצב של כ-2% בשנה בטווח הבינוני. בעבר היא היתה בשיעורים גבוהים בהרבה, אך הממשלה הצליחה לצמצם אותה בפעילות משולבת עם הבנק המרכזי.
המדיניות הפיסקאלית תומכת בהתרחבות הכלכלה, כאשר ההשקעות הממשלתיות מתרכזות בעיקר בתשתיות ומשאבי מעודדי צמיחה. הונגריה המשתרעת על פני 93 אלף קמ"ר הינה מדינה אירופאית שהיתה בעבר חלק מהממלכה האוסטרו-הונגרית שקרסה במהלך מלחמת העולם ה-1. היא השתייכה למדינות מזרח אירופה שנשלטו על ידי הגוש הקומוניסטי עד לקריסתו בתחילת שנות ה-90'.
הליברליזציה במשק ההונגרי הובילה אותו ממצב שבו היה בעיקר משק חקלאי בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לאחד המשקים המתעוררים המתועשים והצומחים במהירות בימינו.
היצור של המדינה היה במידות קטנות בעבר הרחוק ובעידן הקומוניסטי, ובלט בו בעיקר המחסור של המדינה במשאבים טבעיים.
בשיחה שערכנו עם אנליסט בשם אמנון טופז מבנק FBS המייצג בארץ את Saxo Bank הסקוטי הוא מביע אופטימיות לגבי ההערכות שלו למטבע הפורינט ההונגי. "הפורינט הינו אחד מהמטבעות החזקים בעולם בעת האחרונה, במיוחד מאז תחילת שנות האלפיים. המטבע הינו חלק מהמהפכה הכלכלית שמזרח אירופה עוברת", מציין טופז. את עיקר החוזק שלו הוא שואב לדבריו מריבית זכות גבוהה, תנועות הון גדולות להשקעות שונות בתחומי הונגריה, פתיחת השוק המקומי לתחרות, ועליה ברמת החיים.
למרות שב-FBS ממשיכים להמליץ להחזיק במטבע הפורינט ההונגרי כאפיק השקעה אטרקטיבי, ייתכן כי התשואות העודפות שהשיג המטבע עלולות להשחק עם התקרבות המשק למערב, והעלייה ברמת החיים בהתאם. נתון לא מחמיא שקיבלה הונגריה לאחרונה הגיע דווקא מבית השקעות שמתמחה בהשקעות בינלאומיות - גרין בול. בית ההשקעות בניהולו של ארז צדוק ביצע בדיקה לאטרקטיביות של שווקים להשקעות ומצא כי הונגריה היא במקום האחרון (24) ברשימה. במקום הראשון הובילה פינלד, וישראל במקום ה-17.
אך ב-FBS ממשיכים לשמור על אופטימיות לגבי מטבע הפורינט כמיצג של הכלכלה ההונגרית. טופז מביא כהוכחה להשקעה מוצלחת את התשואה שהניב הפורינט בשנים האחרונות. מי שרכש אותו לפני ארבע שנים קיבל תשואה של 60% הוא מציין. לא עניין של מה בכך.
אז איך יכול להשקיע הישראלי בהונגריה?
יש לו מספר אלטרנטיבות שעולות על הפרק. אחת מהן היא להפקיד את כספו בפקדונות צמודים לפורינט. הוא יכול לעשות זאת דרך חדרי מסחר במטבעות, שם הוא יכול לבצע הפקדות או לקנות סטרקצ'רים שונים, או לשחק בקרוסים. הוא יכול גם להתעניין בבורסה ובמוצר הפ"ז של אקסלנס. החברה מציעה פקדון זר במטבע הפורינט ההונגרי שנושא ריבית שנתית (6%).
עוד נייר שנסחר בבורסה הוא תעודת סל קסם מזרח אירופה (CECE) אשר עוקבת אחר מדד השווקים המתעוררים במזרח אירופה. מדד CECE נסחר בבורסה באוסטריה ומשקלל בתוכו שלושה מדדי מניות: המדד ההונגרי (HTX)- כולל 9 מניות, המדד הצ'כי (CTX) - כולל 7 מניות, המדד הפולני (PTX)- כולל 9 מניות. המדד מכיל בתוכו 25 מניות ומתפרס על פני 10 סקטורים שונים: טכנולוגיה, טבק, תקשורת, כימיקלים, מתכות ופלדה, פרמצבטיקה, חשמל, נפט וגז, בנקים וטלקומוניקציה.
מנכ"ל חברת קסם מבית ההשקעות אקסלנס נשואה, רוי רגב ציין, כי "מדינות מזרח אירופה הן מנוע הצמיחה של אירופה. בעשור האחרון שיעורי הצמיחה בשלוש המדינות (הונגריה, צ'כיה ופולין) היו גבוהים יותר מהממוצע של 15 המדינות הוותיקות באיחוד (15- EU). הבדלי הצמיחה בלטו במיוחד בשנים 2001-2003, כאשר במדינות האיחוד נרשמה האטה כלכלית חריפה, בעוד שבכל המדינות המצטרפות גדל התוצר בקצב מהיר. עובדות אלה מוכיחות למשקיע כי כדי להשקיע במדדים אלה אשר בהם טמון פוטנציאל רב לרווחים".
בכל מקרה, אפיקי ההשקעה השונים הניצבים בפני המשקיע הישראלי הם מגוונים. בין השווקים המתעוררים מהווה המשק ההונגרי עוד אפיק למדינה הפוסעת בצעדי ענק לעבר קדמת המערב (האיחוד האירופאי) מחד ומותירה טעם של גידול מואץ של שווקים מתעוררים מצד שני.
מאת ליאור גוטליב.
הערה: אין בסקירה זו משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. העושה פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
