השקל נהנה מיישום ההתנתקות אך צפוי להיחלש שוב

כך מעריכים פעילי מט"ח מקומיים. סבורים כי ציפיה להעלאת הריבית, סיום תהליך ההתנתקות, ואי-בהירות לגבי המשך המהלך המדיני והסביבה הביטחונית, יחלישו את השקל בתקופה הקרובה והבינונית
דרור איטח |

בעקבות יישומה של תוכנית ההתנתקות, פוחת בשבוע החולף הדולר האמריקני למול השקל הישראלי בשעור של 0.8%. הדולר נחלש כשהמשקיעים מתעלמים מהתחזקותו בעולם, פערי הריביות, והתפטרותו של שר האוצר, שנשכחה. כשמנגד, שוק המניות הישראלי שובר שיאים ופרסום נתונים מעודדים על צמיחת המשק הישראלי.

בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר יתכן פיחות מסוים בשער השקל מול הדולר, למרות התיסוף שנרשם השבוע. הדולר ירד השבוע מול השקל, למרות התחזקותו בעולם, על רקע ההתקדמות בתהליך הפינוי בעזה והפרסום על עלייה בקצב הצמיחה הכלכלית בישראל, שהובילו לעלייה בהיקף ההשקעות של זרים בישראל. עם זאת יש לקחת בחשבון כי השוויון בריביות של הדולר והשקל מעלה את מידת הרגישות של השקל לאירועים בלתי צפויים, הן חיצוניים והן פנימיים, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל, או הסלמה במצב הביטחוני לאחר סיום ההתנתקות.

באשר לטווח הבינוני, מעריכים בבנק כי תתכן בלימת מגמת הפיחות, שכן הנגיד צפוי להעלות את הריבית, במקרה וירשם פיחות בשקל בשיעור שיאיים על יעד האינפלציה של בנק ישראל. נציין כי, בהנחה שהנגיד יותיר את הריבית החודש ללא שינוי, למרות העלייה החדה במדד יולי, הרי שבספטמבר הריבית בארה"ב תהיה כנראה גבוהה מהריבית בישראל, לאור הציפיות לעלייה נוספת בריבית הדולר לרמה של 3.75%.

לדברי כלכלני בנק לאומי, בשלב זה, נראה שכיוון התפתחויות של יישום התוכנית והתאוששות הכלכלה תומכים בשקל ומאפילים על הגורמים לתמיכה בדולר ובהם התפטרות שר האוצר והעלאת ריבית הפד בארה"ב בפעם העשירית ברציפות מאז יוני 2004 לרמה של 3.5%, דבר שהוביל לסגירת פער הריביות בין ישראל לארה"ב. פער זה צפוי בחודשים הקרובים להתרחב לראשונה לטובת ארה"ב על רקע צפי להעלאות ריבית נוספות על ידי הפד ויציבות בריבית בנק ישראל.

להערכת כלכלני הבנק, עם סיום תהליך ההתנתקות, יחזור המסחר להיות מושפע מהגורמים התומכים בהחלשות השקל ובהם אי-בהירות לגבי המשך המהלך המדיני והסביבה הביטחונית לאחר סיום תהליך ההתנתקות, ההתפתחויות הפוליטית הצפויות בהמשך השנה על רקע הבחירות לכנסת הצפויות בשנה הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006.

עם זאת מעריכים כי, על רקע המדיניות המוניטרית היציבה של בנק ישראל בראשות הנגיד פישר והתבטאויות שר האוצר החדש בדבר מחוייבות לתקציב המדינה כפי שהוכן טרם כניסתו לתפקיד, לא מסתמנים זעזועים חריגים במסחר.

בחדר העסקאות של פורקסיה צופים כי "עדיין" לא נאמרה המלה האחרונה, וכי המשך המהלך החיובי בבורסה מצד הזרים צפוי לדחוף את הדולר אל עבר סביבת 4.45 שקלים. בפורקסיה צופים כי בטווח הבינוני כדאיות אחזקת המטבע האמריקאי גדלה, לנוכח העדר פער ריביות, יתרה מזו פעילים ממתינים "ליום שאחרי" "קפאון" מצד הצדדים הינו קטליזטור לפיחות "אלים" שימו לב!!!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.