השקל נהנה מיישום ההתנתקות אך צפוי להיחלש שוב
בעקבות יישומה של תוכנית ההתנתקות, פוחת בשבוע החולף הדולר האמריקני למול השקל הישראלי בשעור של 0.8%. הדולר נחלש כשהמשקיעים מתעלמים מהתחזקותו בעולם, פערי הריביות, והתפטרותו של שר האוצר, שנשכחה. כשמנגד, שוק המניות הישראלי שובר שיאים ופרסום נתונים מעודדים על צמיחת המשק הישראלי.
בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר יתכן פיחות מסוים בשער השקל מול הדולר, למרות התיסוף שנרשם השבוע. הדולר ירד השבוע מול השקל, למרות התחזקותו בעולם, על רקע ההתקדמות בתהליך הפינוי בעזה והפרסום על עלייה בקצב הצמיחה הכלכלית בישראל, שהובילו לעלייה בהיקף ההשקעות של זרים בישראל. עם זאת יש לקחת בחשבון כי השוויון בריביות של הדולר והשקל מעלה את מידת הרגישות של השקל לאירועים בלתי צפויים, הן חיצוניים והן פנימיים, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל, או הסלמה במצב הביטחוני לאחר סיום ההתנתקות.
באשר לטווח הבינוני, מעריכים בבנק כי תתכן בלימת מגמת הפיחות, שכן הנגיד צפוי להעלות את הריבית, במקרה וירשם פיחות בשקל בשיעור שיאיים על יעד האינפלציה של בנק ישראל. נציין כי, בהנחה שהנגיד יותיר את הריבית החודש ללא שינוי, למרות העלייה החדה במדד יולי, הרי שבספטמבר הריבית בארה"ב תהיה כנראה גבוהה מהריבית בישראל, לאור הציפיות לעלייה נוספת בריבית הדולר לרמה של 3.75%.
לדברי כלכלני בנק לאומי, בשלב זה, נראה שכיוון התפתחויות של יישום התוכנית והתאוששות הכלכלה תומכים בשקל ומאפילים על הגורמים לתמיכה בדולר ובהם התפטרות שר האוצר והעלאת ריבית הפד בארה"ב בפעם העשירית ברציפות מאז יוני 2004 לרמה של 3.5%, דבר שהוביל לסגירת פער הריביות בין ישראל לארה"ב. פער זה צפוי בחודשים הקרובים להתרחב לראשונה לטובת ארה"ב על רקע צפי להעלאות ריבית נוספות על ידי הפד ויציבות בריבית בנק ישראל.
להערכת כלכלני הבנק, עם סיום תהליך ההתנתקות, יחזור המסחר להיות מושפע מהגורמים התומכים בהחלשות השקל ובהם אי-בהירות לגבי המשך המהלך המדיני והסביבה הביטחונית לאחר סיום תהליך ההתנתקות, ההתפתחויות הפוליטית הצפויות בהמשך השנה על רקע הבחירות לכנסת הצפויות בשנה הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006.
עם זאת מעריכים כי, על רקע המדיניות המוניטרית היציבה של בנק ישראל בראשות הנגיד פישר והתבטאויות שר האוצר החדש בדבר מחוייבות לתקציב המדינה כפי שהוכן טרם כניסתו לתפקיד, לא מסתמנים זעזועים חריגים במסחר.
בחדר העסקאות של פורקסיה צופים כי "עדיין" לא נאמרה המלה האחרונה, וכי המשך המהלך החיובי בבורסה מצד הזרים צפוי לדחוף את הדולר אל עבר סביבת 4.45 שקלים. בפורקסיה צופים כי בטווח הבינוני כדאיות אחזקת המטבע האמריקאי גדלה, לנוכח העדר פער ריביות, יתרה מזו פעילים ממתינים "ליום שאחרי" "קפאון" מצד הצדדים הינו קטליזטור לפיחות "אלים" שימו לב!!!
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
