השקל נהנה מיישום ההתנתקות אך צפוי להיחלש שוב

כך מעריכים פעילי מט"ח מקומיים. סבורים כי ציפיה להעלאת הריבית, סיום תהליך ההתנתקות, ואי-בהירות לגבי המשך המהלך המדיני והסביבה הביטחונית, יחלישו את השקל בתקופה הקרובה והבינונית
דרור איטח |

בעקבות יישומה של תוכנית ההתנתקות, פוחת בשבוע החולף הדולר האמריקני למול השקל הישראלי בשעור של 0.8%. הדולר נחלש כשהמשקיעים מתעלמים מהתחזקותו בעולם, פערי הריביות, והתפטרותו של שר האוצר, שנשכחה. כשמנגד, שוק המניות הישראלי שובר שיאים ופרסום נתונים מעודדים על צמיחת המשק הישראלי.

בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר יתכן פיחות מסוים בשער השקל מול הדולר, למרות התיסוף שנרשם השבוע. הדולר ירד השבוע מול השקל, למרות התחזקותו בעולם, על רקע ההתקדמות בתהליך הפינוי בעזה והפרסום על עלייה בקצב הצמיחה הכלכלית בישראל, שהובילו לעלייה בהיקף ההשקעות של זרים בישראל. עם זאת יש לקחת בחשבון כי השוויון בריביות של הדולר והשקל מעלה את מידת הרגישות של השקל לאירועים בלתי צפויים, הן חיצוניים והן פנימיים, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל, או הסלמה במצב הביטחוני לאחר סיום ההתנתקות.

באשר לטווח הבינוני, מעריכים בבנק כי תתכן בלימת מגמת הפיחות, שכן הנגיד צפוי להעלות את הריבית, במקרה וירשם פיחות בשקל בשיעור שיאיים על יעד האינפלציה של בנק ישראל. נציין כי, בהנחה שהנגיד יותיר את הריבית החודש ללא שינוי, למרות העלייה החדה במדד יולי, הרי שבספטמבר הריבית בארה"ב תהיה כנראה גבוהה מהריבית בישראל, לאור הציפיות לעלייה נוספת בריבית הדולר לרמה של 3.75%.

לדברי כלכלני בנק לאומי, בשלב זה, נראה שכיוון התפתחויות של יישום התוכנית והתאוששות הכלכלה תומכים בשקל ומאפילים על הגורמים לתמיכה בדולר ובהם התפטרות שר האוצר והעלאת ריבית הפד בארה"ב בפעם העשירית ברציפות מאז יוני 2004 לרמה של 3.5%, דבר שהוביל לסגירת פער הריביות בין ישראל לארה"ב. פער זה צפוי בחודשים הקרובים להתרחב לראשונה לטובת ארה"ב על רקע צפי להעלאות ריבית נוספות על ידי הפד ויציבות בריבית בנק ישראל.

להערכת כלכלני הבנק, עם סיום תהליך ההתנתקות, יחזור המסחר להיות מושפע מהגורמים התומכים בהחלשות השקל ובהם אי-בהירות לגבי המשך המהלך המדיני והסביבה הביטחונית לאחר סיום תהליך ההתנתקות, ההתפתחויות הפוליטית הצפויות בהמשך השנה על רקע הבחירות לכנסת הצפויות בשנה הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006.

עם זאת מעריכים כי, על רקע המדיניות המוניטרית היציבה של בנק ישראל בראשות הנגיד פישר והתבטאויות שר האוצר החדש בדבר מחוייבות לתקציב המדינה כפי שהוכן טרם כניסתו לתפקיד, לא מסתמנים זעזועים חריגים במסחר.

בחדר העסקאות של פורקסיה צופים כי "עדיין" לא נאמרה המלה האחרונה, וכי המשך המהלך החיובי בבורסה מצד הזרים צפוי לדחוף את הדולר אל עבר סביבת 4.45 שקלים. בפורקסיה צופים כי בטווח הבינוני כדאיות אחזקת המטבע האמריקאי גדלה, לנוכח העדר פער ריביות, יתרה מזו פעילים ממתינים "ליום שאחרי" "קפאון" מצד הצדדים הינו קטליזטור לפיחות "אלים" שימו לב!!!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".