ד"ר סתר: הקונפליקט בין המו"פ לשיווק - הכרחי בארגון

במפגש למנהלי שיווק של ל.ה.ב שעסק בקונפליקט ושיתוף פעולה בין יחידת השיווק למו"פ, הוערך כי אותו מאבק בין זרועות הארגון מייצר מתח בריא לפעילות החברה
ליאור גוטליב |

"כמעט בכל ארגון קיים קונפליקט מובנה, שנוצר במכוון, בין היחידות השונות" כך ציינה ד"ר אורה סתר, במפגש למנהלי שיווק של ל.ה.ב שעסק בקונפליקט ושיתוף פעולה בין יחידת השיווק למו"פ. הסיבה לקונפליקט לדעת סתר, מאחר וכל יחידה מיועדת לענות לצרכים ואינטרסים אחרים של הסביבה שהיא אמורה לייצג.

עוד הוסיפה סתר, כי הקונפליקט בין היחידות משרת מטרת על בארגון וקיים מתח מתמיד בין קונפליקט לשיתוף פעולה, בפרט כשמדובר במחלקות השיווק והמו"פ. "אם אין קונפליקט בארגון צריך לייצר אותו, אמרה סתר. כיום יש טכניקות מיוחדות לכך, מאחר והקונפליקט הנו חיוני להישרדות הארגון".

"כדי להביא את יחידת השיווק למקום מרכזי בארגון, צריך לחשוב ולהשתמש באסטרטגיה פוליטית. פוליטיקה היא היכולת שלנו לייצר לעצמנו כוח בארגון וגם לשמר אותו, אמרה ד"ר סתר, והסבירה כי כאשר מישהו מגדיל את כוחו בארגון זה תמיד יביא להפחתת כוחו של האחר.

עוד מאותו מפגש, סמנכ"ל השיווק ב- CA ישראל, אורי לוי, אמר כי על מנת שפונקציית השיווק תייצר ערך לארגון, היא צריכה לנקוט בגישה גלובלית וראייה מערכתית המתחשבת במכלול המחלקות והפונקציות בארגון. אורי מוסיף, כי ברגע שמחלקת השיווק רואה במחלקות אחרות כ"לקוחות" מרכזיים - נוצר מצב בו הצלחה של הארגון ושל המחלקות האחרות היא גם ההצלחה של מחלקת השיווק ולהפך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.