מוניטין כמרכיב במכירת זכות במקרקעין - תכנון מס
הכותב קובע כי יש לבחון את מרכיבי המוניטין הגלומים בעסקת מקרקעין והניתנים להפרדה מהקרקע ומהמחוברים אליה. הפרדה זו מעניקה הטבות למוכר ולקונה בגין מרכיב המוניטין. למוכר - באמצעות הפחתת שיעור המס לשיעור שלא יעלה על 25% ואף הימנעות מחיוב במס מכירה. לקונה - הימנעות מחיוב במס רכישה, וכן אפשרות להפחתת ה"מוניטין" לתקופה של עשר שנים במקום 25-50 שנים.
החל מיולי 2003 נקבעו תקנות המתירות הוצאות פחת בגין רכישת נכסי הון, אשר סיווגם לצרכי מס, כלכלית ומשפטית - מוניטין.
לאור האמור, במסגרת תכנון המס אגב מכירת ורכישת זכויות במקרקעין נדרש לבחון את מרכיב המוניטין בזכויות הנמכרות על מנת למסותן בהתאם. אולם, לדעת בכירים ברשות המיסים ואף מומחי מיסים אחרים, אין לראות מוניטין כמרכיב כלשהו במכירת זכויות מקרקעין.
אולם, למרבה הפלא, עוד בשנת 1985, רשויות מיסוי מקרקעין פרסמו הנחיה אשר כותרתה "מוניטין כמרכיב במכירת זכות במקרקעין".
בהוראה נקבע: "הניסיון מראה כי קיימים מקרים בהם מוכר זכות במקרקעין קובע בהסכם המכירה כי חלק מהתמורה המתקבלת היא על חשבון מוניטין, תוך קביעת הסכום המתייחס למוניטין.
עקרונית, יתכן כי המוכר יקבל תמורה עבור מוניטין כאשר הוא מוכר עסק חי והרוכש גם מתכוון להמשיך באותו סוג עסק. אולם, לעתים קובעים הצדדים חלק מן התמורה על חשבון מוניטין, כאשר למעשה הפעילות העסקית הקודמת מתחסלת בגלל חוסר הצלחה ובנוסף לכך גם הרוכש אינו מתכוון להמשיך באותו ענף עסקי.
מובן כי פעולה כזו היא מלאכותית והיא נעשית כאשר המוכר סבור כי בדרך זו יוכל להקטין את מס השבח המגיע, מחד גיסא, והרוכש ייהנה ממס רכישה מוקטן מאידך גיסא. מקרה זה בא להנחות את היחידות במקרים אלה".
בהוראה נקבע אופן בדיקת ההצהרה בדבר מוניטין כדלהלן:
"כאשר הסכם מכירת זכות במקרקעין כולל גם מכירת מוניטין, תוך ציון סכום המתקבל עבור המוניטין, יש לבצע את הבדיקות הבאות:
א. אם הזכות במקרקעין הנמכרת מתקיימת בה פעילות עסקית שוטפת או שמא נמכרת הזכות במקרקעין לאחר חיסול מוחלט של הפעילות העסקית.
ב. אם הרוכש אמנם מתכוון להמשיך באותה פעילות עסקית בה עסק המוכר.
ג. אם שווי הזכות במקרקעין נמוך מן התמורה שהמוכר קיבל בפועל, דבר המצביע לכאורה שחלק מן התמורה מתייחס לזכות אחרת.
ד. יש להתייעץ עם פקיד השומה הנוגע בדבר פעילות העסק, וכן לגבי חיוב ברווח הון אם אמנם ראוי להכיר בחלק מן התמורה הכוללת כתשלום עבור מוניטין.
על פי הממצאים הנ"ל יחליט המעריך אם לראות בחלק מן התמורה כתשלום מוניטין".
עוד נקבע בהוראה: "החליט המעריך לא להכיר בתמורה עבור מוניטין, יודיע על כך לפקיד השומה בכדי למנוע חיוב במס רווח הון. בכל מקרה יש לתאם עמדות עם פקיד השומה.
כמו כן מתבקשים פקידי השומה לקיים תיאום ביוזמתם עם הממונים האזוריים של מס רכוש ומס שבח, כאשר הבעיה הנ"ל מתעוררת בעת הטיפול בתיקי מס הכנסה".
בענין פיצול התמורה בעסקת מקרקעין למרכיבים שונים לרבות מוניטין ראה למשל ו"ע 1029/00 רוזנטל ואח' נ. מנהל מס שבח מקרקעין.
להלן תיאור תמצית ההטבות הגלומות למוכר ולקונה בפיצול מרכיב המוניטין מהזכויות במקרקעין ודיווח על מרכיב זה בנפרד.
תכנון המס במיסוי מוניטין כמרכיב בזכויות הקטנת שיעור המס למוכר
החל מ-1 ביולי 2003, כל מי שמוכר מוניטין שנצמחו אצלו ולא שולם בעד רכישתם, יהיה חייב במס בשיעור מוגבל של עד 25% בלבד. כאשר מבוצעת עסקת מכר מקרקעין אשר נרכשו לפני 7 בנובמבר 2001, כדאי למוכר לבחון אם גלומים בתוכה מרכיבים של מוניטין.
אם ניתנים המוניטין להפרדה מהזכויות במקרקעין, כדאי לשקול הפרדתם, שכן בגין מרכיבי התמורה אשר ייוחסו למוניטין ישולם מס מקסימלי של 25% בלבד. כמו כן, בגין התמורה הנ"ל לא ישולם מס מכירה ואף במקרים מסוימים לא ישולם מע"מ.
מס רכישה מוקטן ופחת מוגדל לקונה
גם לרוכש זכויות במקרקעין כדאי לבחון אם גלומים בעסקה מרכיבים של מוניטין, שכן בגין מרכיבים אלה לא ישלם הקונה מס רכישה.
בנוסף, כל מי שרוכש מוניטין החל מ-1 ביולי 2003 לצרכי עסקו, זכאי להפחיתו כהוצאה לצרכי מס בעשרה חלקים שנתיים שווים.
התרת הפחת בשיעור 10% לשנה לא תחול ברכישת מוניטין מקרוב או מתושב חוץ, אלא אם הוכח לפקיד השומה שהרכישה היתה חיונית לצורך ייצור ההכנסה ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.
בסיווג הרכישה כמוניטין, נהנה הקונה משיעורי פחת מוגדלים (10% לשנה) לעומת רכישת זכויות במקרקעין (2%;4% או אפס). במילים אחרות, המרכיב המיוחס למוניטין נרשם כהוצאה במשך 10 שנים; לעומת 25 שנים או 50 שנים או אפס במקרה של זכויות במקרקעין.
לאור תכנוני המס הרבים הצפויים עקב קביעת שיעור מס מוגבל למוניטין ולמתן הוצאות פחת בשיעור מהותי, צפויים בשנים הקרובות מחד גיסא, פיתוחים של תכנוני מס רבים המתבססים על סיווג העסקה כמכירת / רכישת מוניטין ומאידך גיסא, פרשנות משפטית תכליתית אשר תגדיר מעת לעת מהו תחום ההגדרה ומה נכלל במונח "מוניטין".
לסיכום, הן מבחינה משפטית - כלכלית והן בהתאם להוראות הביצוע של רשות המיסים, הן על המוכר והן על הקונה זכויות במקרקעין, לבחון את מרכיבי המוניטין הגלומים בעסקה והניתנים להפרדה מהקרקע ומהמחוברים אליה.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.07% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
