אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

קובי מימון וחיים צוף יוצאים בהצעת רכש לאקויטל

שותפות י.ח.ק, בעלת השליטה באקויטל, רוצה לקנות מהציבור 25% מאימפריית הנדל"ן והגז
אלי שמעוני | (3)

קובי מימון וחיים צוף יוצאים בהצעת רכש לאקויטל 0%  בפרמיה של 1% בלבד מעל מחיר השוק. עם זאת, מדובר בפרמיה של כ-20% לעומת המחיר בתחילת דצמבר, אז דיווחה החברות על הכוונה לבצע הצעת רכש.

י.ח.ק, בעלת השליטה באקויטל, מציעה לקנות 4.09 מיליון מניות, המהוות כ-25% מהון מניות החברה. טרם קיבול הצעת הרכש יחק מחזיקה ב-44.5% ממניות אקויטל. המחיר המוצע הוא 97.7 שקלים. אם הצעת הרכש תתקבל תשלם י.ח.ק סכום של 400 מיליון שקל עבור המניות, ותעלה לשיעור אחזקה של 69.5%. הצעת רכש זו היא חלק מהליך שמקדמת הקבוצה למיזוג עם החברה הבת יואל.

מיזוג זה נחוץ כחלק מחוק הריכזיות לצמצום פירמידות עסקיות. המיזוג, אם ייצא אל הפועל, עשוי לדלל את אחזקות י.ח.ק בחברה הממוזגת. הצעד כעת, שמטרתו הגדלת חלקה של י.ח.ק באקויטל, יעניק לה יותר מניות בחברה הממוזגת.

מניית אקויטל בשנתיים האחרונות:

אקויטל היא החברה הציבורית אשר נמצאת במעלה הפירמדיה. מתחתיה החברות יואל, נפטא ואיירפורט סיטי. הנכסים העיקריים של הקבוצה הם מתחם איירפורט סיטי ליד נתב"ג ושותפות ישראמקו - בעלת 29% משדה הגז תמר.

באופן רשמי הקבוצה נשלטת בידי חיים צוף, אך קיימת הנחה, שגובתה בין השאר על ידי הצהרות של שר האוצר משה כחלון, כי איש העסקים קובי מימון הוא בעלת השליטה בי.ח.ק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פיצול אישיות 18/01/2018 08:23
    הגב לתגובה זו
    ניר מימון-בגיל 21: בערב במועדון חשפנות עם יאיר נתניהו - בבוקר דירקטור בחברה של אבא. חברו הקרוב של יאיר נתניהו ב"סערת הקלטת", מונה בחודש שעבר לדירקטור בחברה הציבוריות פוליגון נדל"ן. מינויו לתפקיד יוצא דופן לנוכח גילו הצעיר, 21 בלבד, ולנוכח ההקשר המשפחתי — בנו של קובי מימון, שפרט לפוליגון נדל"ן הוא האיש המסתורי שמיוחסת לו השליטה באחת מהפירמידות המרכזיות בשוק ההון, אקויטל, שיש לה אחזקה במאגר הגז ...
  • 1.
    אבי 18/01/2018 06:32
    הגב לתגובה זו
    היברה קנתה את חברת איתקה במחיר זול כשמחירי האנרגיה היו בריצפה. החברה היונית לא עומדת בהתחייבות להחלטה על השקעה סופית FID יתכן כי הסיבות לכך הם חתימה על חוזים במחירים נמוכים ועליות פיתוח כריש במחירים גבוהים בגלל גודל המאגר . חברת דלק קבוצה תקדח בקרוב במיפרץ במקסיקו .קידוחים זולים מאוד המים לא עמוקים וסיכויי הצלחה גבוהים .
  • אתה מבלבל 18/01/2018 21:32
    הגב לתגובה זו
    הודיעה היום על סגירה פיננסית אבל מה שכן נכון זה שהשווי של כריש תנין גבוה יותר מלויתן בשוק. וםב יש כשל שוק כי איך יתכן שהמאגר הקטן יותר שנמצא במצב פחות מתקדם מבחינת פיתוח. ומכר במחירים נמוכים יותר (גם אם זמנית עד שיפתחו חוזים והמחיר ישתווה) מצומחר גבוה יותר מהמאגר הגדול?!
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.


"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".