63% מהאמריקאים רוצים לחסוך יותר בשנה הבאה, ומה איתכם?

קל לקבל החלטה לקראת השנה הבאה, אבל השאלה החשובה היא כמובן - האם נעמוד בהחלטה ובאמת נחסוך יותר; שיעור החיסכון השנה של האמריקאיים צנח ל-2.3% בלבד, הכי נמוך מאז 2005; 30% רוצים להקים קרן למקרה חירום - כנראה כלקח מהקורונה
נתנאל אריאל |

יש אין סיבות "טובות" למה אי אפשר לחסוך, או אי אפשר לחסוך מספיק - הבנק לוחץ, המשכנתא, צריך דירה, האינפלציה חזרה, המדינה לא מאפשרת לחסוך כאן ולוקחת יותר מדי מסים, יוקר המחיה, מחירי הדיור עולים, צריך חופשה, צריך לקנות את המתנה הזו, חייבים לצאת עם חברים, אני רעב וצריך לקנות דווקא שווארמה. 

צריך לומר את האמת - לבזבז זה קל, לחסוך זה קשה. בוודאי כאשר לפחות חלק מהסיבות שכתובות כאן למעלה הן גם נכונות. הבעיה היא שתירוצים תמיד יש, הכסף 'אוהב' לנזול החוצה. אבל בסוף, זה לא משנה כמה נאשים את המדינה או נרצה שהיא תעזור יותר - אוליף יום אחד, מתישהו, המדינה תחליט לחלק יותר כסף (מישהו צריך לממן את זה - הציבור), להוריד את מס הכנסה (ואז מאיפה יהיה לה כסף?), אבל מי אמר בכלל שיום כזה יגיע, והשאלה היותר חשובה היא - מה אתם עושים כדי לשנות את המצב הכלכלי שלכם, לחכות למדינה זו לא תוכנית פעולה, ולפחות בטווח הנראה לעין זה גם לא יעזור.

בשנה האחרונה, שיעור החיסכון האישי, שבוחן כמה נשאר מההכנסה אחרי מיסים והוצאות רגילות, ירד מאז השיא של 26.3% במרץ 2021 (בגלל הקורונה אנשים היו סגורים בבית והצליחו לבזבז פחות) ל-2.3% בחודש אוקטובר האחרון, כך על על פי הלמ"ס האמריקאי. מדובר בשיעור החיסכון הכי נמוך מאז יולי 2005.

63% מהאמריקאים רוצים לחסוך יותר בשנה הבאה ומציבים יעדים לחיסכון - אבל 77% אומרים מאשימים את יוקר המחיה ואומרים שהמחירים הגבוהים עלולים להקשות, כך על פי סקר של בנק אוף אמריקה. אז אולי זה נכון, אבל זה לא יעזור להם. אם הם באמת רוצים לחסוך יותר - הם יצטרכו למצוא את הדרך לעשות זאת, למרות עליית המחירים. 

בשנה רגילה 44% מהציבור עונים שהם מתכננים להגדיל את החסכונות שלהם בשנה הבאה. אבל השנה המספר הזה ירד ל-22% השנה. בנוסף, כנראה כלקח מהקורונה, 30% מהאמריקאים אמרו שהם רוצים להקים קרן השתלמות למקרה חירום.

החלטה פיננסית פופולרית נוספת היא פירעון חובות בכרטיסי אשראי. 31% מהנשאלים אמרו שהם רוצים להקטין את ההתחייבויות שלהם. במקביל, זה לא אומרים שאנשים לא ייצאו לחופשה, זה נמצא בתכנון של 28% מהעונים.

אבל השאלה הגדולה היא לא האם מקבלים החלטה לחסוך אלא האם חוסכים בפועל - רק 41% עמדו בכך

על פי הסקר, 41% מהמשיבים אמרו שהם הצליחו לעמוד בהחלטה בשנת 2022 וחסכו יותר. אבל מה יהיה בשנה הבאה? רבים לא בטוחים שהם יוכלו להתמיד בכך גם ב-2023 ותולים את האשמה באינפלציה. 77% מהאמריקאים שהחליטו לחסוך בשנה הבאה אומרים שהאינפלציה עשויה לפגוע בהצלחתם.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

איך תוודאו שאתם מצליחים לחסוך יותר?

אפשר להשתמש באפליקציות לניהול כספי, וכך תוכלו לעקוב אחרי ההכנסות וההוצאות  שלכם. אפשר להגיד לבנק להפריש כספים לחיסכון באופן קבוע - עוד לפני כניסת המשכורת - וכך לבזבז פחות. אפשר גם לאחד חשבונות בנק, לעבור על ההוצאות בכרטיסי האשראי, לבטל מנויים שאתם לא צריכים ועוד - וכך לחסוך בעלויות. זה אולי נראה כמו מהלכים קטנים אבל זה משמעותי לאורך זמן. עוד 50 שקל פה ועוד 100 שקל שם מצטברים למאות ולאלפי שקלים בשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.