אלון שגב מנכל סולאיר
צילום: ליאת לרנר
ועידת ההשקעות באנרגיה

סולאיר נסחרת בכ-500 מיליון שקל ומצפה להרוויח עוד שנה בקצב של 200 מיליון שקל

אלון שגב, מנכ"ל החברה: "אנחנו מתקדמים בספרד ובצ'ילה; הסיכון העיקרי שלנו הוא עיכוב בפרויקטים, בינתיים זה מתקדם לפי לוחות הזמנים"
דור עצמון | (1)

סולאיר סולאיר 0.97% היא אחת מחברות האנרגיה הסולארית שנסחרות בבורסה. היא לא מהענקיות כמו אנרג'יקס ואנלייט, והייחוד שלה להיות במקומות הלכאורה יותר מאתגרים ששם גם יש יותר תשואה. החברה נסחרת ב-503 מיליון שקל והיא פועלת בעיקר בספרד ויש לה כמה פרויקטים גדולים בצ'ילה. סולאיר והעומד בראשה, אלון שגב, קיבלו אות הוקרה בוועידת ההשקעות באנרגיה, בשל היזמות ובשל הפוטנציאל. תחזית החברה היא להיקפים מרשימים בשנים הבאות, במקביל ליצירת רווח משמעותי של מעל 200 מיליון שקל.

שגב, התארח בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל וסיפר בשיחה עם עורך האתר, אבישי עובדיה, על תחילת דרכו: "אחרי שסיימתי לימודיי, לפני כ-30 שנה, נדבקתי בחיידק הזה שנקרא יזמות. בהתחלה בכיוונים אחרים. לפני 25 שנה התחלתי לעסוק באנרגיה מתחדשת וסולארית. בסביבות 2005, התחלתי פעילות בספרד יחד עם שותפתי עד היום היו"רית פאולה. בשלבים הראשונים זו הייתה יזמות דלת משאבים, זה יזמות של לקחת יותר סיכונים. הקמנו חברה בישראל שעסקה ביזמות עד שהגיע פרויקט נאות חובב שיזמנו והבאנו גם לבשלות ולמימון של 100 מיליון יורו, אז זה היה בשבילנו הרבה מאוד, וגם היום. מכרנו אותו לחברת אנרג'יקס ולאחר מכן המשכנו ליזום בישראל בהיקפים משמעותיים, עד שהגענו למסקנה שכיזם שרוצה להתרחב, נאלץ למכור את הפרויקט כי אין נגישות להון. השיטה הייתה לממש ולהתרחב לפרויקטים נוספים".

איך קם יזם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להיכנס לשוק הספרדי? 

"יזם זה אדם שבאיזשהו שלב נדבק בחיידק ומטרתו גם להדביק את הצוות הנהדר שיש לו. הצוות חושב, חוקר, בודק, בוחן את כל הסיכונים ואז מחליט איפה הכי נכון להשקיע. לגבי ספרד זה היה לחזור למקום שהכרנו בתחילת הדרך. זיהינו פרויקטים שאוטוטו עומדים להבשיל ועדיין אפשר לפתח אותם ולקחת סיכון לא גבוה ולהגיע לצבר משמעותי של 1 ג'יגה".

מה הייחוד שלכם לעומת חברות אנרגיה סולארית אחרות?

"אנחנו משתדלים לא להתחרות במיינסטרים. משתדלים לבדוק ולהבין את החסרונות שלנו בכל רגע נתון. לא נכנסים לשוק האמריקאי כי אין לנו יתרון יחסי. בספרד התחרות גדלה עם גופים מאוד גדולים והיתרון היחסי הולך ופוחת, אבל זה תלוי בגודל הפרויקט ובשלב של הרגולציה, ההתעניינות, ההקמה. אתה מגיע לשוק בשלב מסוים ויש לך שליטה בשרשרת הערך ואתה יוזם, אבל אז השחקנים הגדולים נכנסים".

יש את הרווח שנובע מההקמה ויש את הרווח לאחר מכן של ההנבה השוטפת. המספרים בדו"חות שלכם מצביעים על מצב "פושר" בשנה האחרונה, אבל, בתחזית של 2025 רואים שאתם מציבים תחזית FFO של מעל 300 מיליון שקל.

"כן, אך כשלוקחים את חלקנו בנטרול חלק השותפים סדר גודל מגיעים בערך ל-200 מיליון שקל. אלה פרויקטים שאמורים להבשיל עד 2025. מקווה שלא יהיו עוד עיכובים, אלו הפרויקטים הראשונים בצבר שאמורים להבשיל ואנחנו מאמינים שהם יבשילו בזמן. היקף הפעילות המצטבר שלנו בספרד וצ'ילה מוערך ב-3 מיליארד שקל".

סולאיר צפויה ליהנות מרווחי הקמה של מעל מיליארד בשנים הבאות, כך שכאשר מנסים להגיע לרווח מייצג שיכלול את ההנבה ואת ההקמה, מגיעים לאזור 300 מיליון שקל.

אתה חושב שרווח מייצג של 300 מיליון יהיה מייצג ל-5-10 שנים קדימה?

"החברה מכוונת ללכת הכי גבוה שאפשר, מקווה ומאמין שיהיה לזה המשך ונגדל בצבר הפרויקטים".

בוא נניח שאין פיתוח עתידי ועוצרים את ההקמות העתידיות. המשקיעים יכולים להניח שרווח של 250-300, יש גם מיסים והוצאות מטה כמובן, זה רווח מייצג?

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

"זו השאיפה שלנו".

מה הסיכונים שעלולים לגרום לכך שזה לא יגיע?

"הסיכון העיקרי בתחום שלנו, בעיקר בפרויקטים גדולים, אלו עיכובים. לקחנו בחשבון אפשרות כזו, אני מקווה שלא נהיה שם. אבל זה סיכון".

משקיעים שמסתכלים על אזורי הפעילות שלכם, יגידו שספרד זה שוק של עשרות שנים ושם יש יותר ביטחון. אבל, בצ'ילה הלכתם לפרויקטים גדולים מאוד וזה שוק יותר צעיר ויש חשש לגביו.

"צ'ילה זה יזמות מהסוג של ללכת על הקשה שאתה מאמין שתפתור. זה מקום שעדיין נוח לפעול בו מבחינת תחרות. הרגולציה טובה ותומכת. אחת הרגולציות המובילות בתחום אגירה וגם התזמון שלנו. היה טוב, הגענו בסוף השפל, יש ביקוש גדול לחשמל, ומחירי החשמל, גם בשל הפער בין מחיר החשמל ביום למחיר החשמל בלילה, צפויים לספק לנו רווחיות טובה".

איך עובדים בצ'ילה, יש שותף מקומי?

"יש שותף ספרדי שעובד איתנו גם בצ'ילה. העיקר היה להקים צוות מקומי. יש 8 עובדים בחברה הבת המשותפת ורוב הפעילות של ההקמה היא במיקור חוץ".

איך הפרויקטים בצ'ילה מתקדמים ביחס ללו"ז שהיה לכם בעבר? אתם בהתאם ללוז או שזה איטי יותר?

"שני הפרויקטים הראשיים מוכנים להקמה. אנו היום נמצאים בשלבים מתקדמים לחתום על הסכמים לרכישת החשמל, מבחינה סטטוטורית הקדימו".

הסגירה הפיננסית קשה יותר?

"אלה גופים אמריקאים בד"כ והמימון בדולר. לאור חזרת הרבה גופים מוסדיים מאירופה, אוסטרים, גרמניים, וגם קנדיים, יש הרבה מאוד עניין, בעיקר בגלל שרוכש החשמל זה גופים משמעותיים וההתקשרות לטווח ארוך".

התייחסנו לרווח הצפוי המייצג שצפוי בהינתן שלא יהיו פרויקטים נוספים, ארצה להתייחס לסיום לעניין התשואה. על פרויקטים בספרד התשואה סביב 10% לפני מימון, בצ'ילה קצת יותר.

"כל פרויקט לגופו. אנחנו מסתכלים, על התשואה על ההון שהיא דו ספרתית נמוכה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דנדי 18/04/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    ולכן המספרים לא מרשימים אף אחד בלי רווח גולמי ותזרים חיובי.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.