אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן

אנרגי'אן צוללת ב-6% בעקבות הורדת תחזית ההפקה השנה בכריש

החברה רוצה לפתח את אולימפוס לפני תנין, צופה הפקה השנה בטווח של 4.5 עד 5 BCM, במקום טווח של 4.5 עד 5.5 BCM, בעקבות הורדת תחזית מכירה בישראל ובמצרים; שומרת על תחזית הכנסות ל"טווח הקרוב" להכנסות של 2.5 מיליארד דולר. היא תגיש בקשה לאישור משרד האנרגיה ברבעון השלישי
נתנאל אריאל | (1)

מניית חברת האנרגיה אנרג'יאן אנרג'יאן -0.96%  הדואלית שנסחרת גם בלונדון ומחזיקה במאגר כריש צוללת ב-6% בעקבות הורדת תחזית ההפקה לשנת 2023 ממאגר כריש. החברה צופה כעת שתפיק גז בהיקף של 4.5 עד 5 BCM, לעומת התחזית הקודמת של 4.5 עד 5.5 BCM. עם זאת, החברה שומרת על התחזית שלה ל"טווח הקרוב" להגיע להכנסות של 2.5 מיליארד דולר, ורווח תפעולי לפני מס (EBITDAX) של 1.75 מיליארד דולר.

מבחינת התוצאות של הרבעון הנוכחי, החברה דיווחה על הכנסות של 288.8 מיליון דולר, עליה של 69% לעומת 171 מיליון דולר ברבעון המקביל, וכן על רווח תפעולי לפני מס של 161.2 מיליון דולר, עליה של 81% לעומת 89 מיליון ברבעון המקביל. החברה לא נוהגת לדווח על רווח נקי.

בנוסף, אנרג'יאן מעדכנת שהיא רוצה לפתח את מאגר תנין רק אחרי אולימפוס, כאשר את אולימפוס היא תחבר לאסדת כריש. הסיבה לדברי החברה היא "שיקולים של יעילות וניצול מיטבי של סך משאבי הגז העומדים לרשותה". ההפקה מאולימפוס מיועדת גם לייצוא למצרים, ירדן או קפריסין והיא "אינה כרוכה בתשלומי תמלוגים, בעוד שהפקה ממאגר תנין מחוייבת בתשלום תמלוגים למוכרי הזיכיון". החברה מעריכה שהיא תגיש את תכנית הפיתוח הסופית של  אולימפוס לאישור משרד האנרגיה ברבעון השלישי של 2023, ותקבל החלטת השקעה סופית בפרוייקט "עד סוף השנה".

באנרג'יאן מוסיפים שהגז שיופק מהבארות באזור אולימפוס ישמש לאספקת חוזי המכירה הקיימים בשוק המקומי, וכיוון שאין מגבלות ייצוא על הגז מהמאגרים בבלוק 12, והיתרה תוכל לשמש לייצוא למצרים (ודרכה גם לשווקים הגלובליים ע"י שימוש במתקן ההנזלה המצרי) ולירדן תוך שימוש בתשתיות קיימות. גם ייצוא לקפריסין "ממשיך להיות אופציה", בהינתן הקמת התשתיות הנדרשות ע"י צד שלישי.

הנה מפת המאגרים:

מפת המאגרים. מקור: אנרג'יאן

מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן: "אנחנו מגבירים את ההפקה ממאגר כריש, ומסיימים ארבעה חודשים של הפקה משמעותית של גז ונוזלים בישראל, תוך שאנו מבצעים אופטימיזציה של אסדת כריש. חוזי הגז שלנו בישראל עברו לסטטוס מסחרי והלקוחות מגדילים את הביקושים. אנרג'יאן צפויה לספק השנה כמות ניכרות מצריכת הגז של ישראל.

 

"זוהי הסיבה שאנו מתקדמים במהירות לפיתוח תגליות הגז החדשות שלנו באיזור אולימפוס, ביעילות רבה ככל האפשר. קונספט הפיתוח בו בחרנו מתאים למחוייבות שלנו למשמעת תקציבית. ללא תשלום תגמולים למוכרי הזכיון וללא מגבלות על הייצוא, האסטרטגיה הזו תיצור ערך בר קיימא לכל בעלי העניין שלנו, ותאפשר לנו לשמר ולהצמיח את מדיניות הדיבידנדים שלנו, שהינה מובילה בסקטור".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תעברו לרציו (ל"ת)
    שלומי 18/05/2023 14:32
    הגב לתגובה זו
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".