עסקת הענק של ארמקו: "רחוקים מקץ עידן האנרגיה הפוסילית"
במהלך סוף השבוע הודיעה סעודיה, כי תמכור 49% מחברת הבת של חברת הנפט הלאומית הסעודית ארמקו Aramco, תמורת 12.4 מיליארד דולר. החברה תימכר לקבוצת משקיעים בראשות קרן ההשקעות האמריקאית EIG Global Energy Partners. יחד עמה, בתהליך המכירה השתתפו מספר גופים אמריקאים נוספים דוגמת אפולו, בלקרוק וברוקפילד, לצד קרן ההון של אבו דאבי, משקיעים סיניים וסעודים.
במסגרת העסקה, תמכור Saudi Arabian Oil Company חברת הנפט הציבורית הגדולה בעולם, 49% מהמניות של חברת Aramco Oil Pipelines. מדובר בחברה חדשה עם זכויות ל-25 שנה לתשלומים על נפט שיועבר דרך רשת הצינורות של ענקית הנפט הסעודית במסגרת הסכם "מכור והחכר". בפועל - יפוצלו נכסי תשתית ההולכה והאחסון של הפקת הנפט בבעלות החברה והיא תמכור נתח של 49%, ללא שליטה, תמורת 12.4 מיליארד דולר תוך הבטחת תזרים שוטף למשקיעים. כך מסרה EIG- קבוצת המשקיעים הרוכשת. על פי העסקה, שוויה של ארמקו אויל פייפליינס מוערך ב-25 מיליארד דולר.
"זו עסקה גדולה, שאולי מסמלת יותר מכל כי פנינו אינם לקץ עידן האנרגיה הפוסילית למרות האצת כניסת הרכב החשמלי לשווקים, לפחות לא בטווח של השנים הקרובות" אומרת לביזפורטל מיטל בר דוד, אנליסטית בכירה בבנק מזרחי טפחות. "להסכם גם משמעות גיאופוליטית שכן למרות האיום מצד אירן ושלוחותיה על ערב הסעודית כעת נוצרת לראשונה דריסת רגל הונית מערבית משמעותית בנכסים בממלכת הנפט על כל המשתמע. כמו כן, העסקה מצביעה על עניין בנכסים".
האם מחיר הנפט יושפע מהעסקה?
"להערכתנו, מאחר ואופ"ק כבר הצהירה על כוונותיה עד ליולי 2021. אנו לא צופים התפתחויות דרמטיות שליליות במחיר הנפט עד יולי 2021. באוגוסט, אנו צופים עליה קלה במחיר הנוזל בשל הגדלת הנסועה בעולם והטיסות".
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2020 לא עשתה טוב לארמקו
בדוחות הכספיים לשנת 2020, החברה הודיעה על ירידה של 44% בהכנסות החברה בכל 2020, שמתבטאים בהכנסות של 49 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של למעלה מ-88 מיליארד דולר ב-2019. באופן לא מפתיע, החברה מסרה כי ההכנסות "הושפעו ממחירי נפט נמוכים וירידה בהיקפי מכירות".
- 5.הצחקתם אותי 11/04/2021 16:51הגב לתגובה זואין דבר כזה אנרגיה ירוקה. את הסוללות של הרכבים מייצרים במפעלים מזהמים, את החשמל מייצרים בתחנות כח שאת החלפים שלהם מייצרים במפעלים מזהמים. אין דבר כזה אנרגיה ירוקה. אנרגיה יש מאין?
- 4.ראו הוזהרתם 11/04/2021 13:00הגב לתגובה זוזו הסיבה למחיר ולעסקה. הם יודעים מה הם עושים. שום טכנולוגיה ירוקה לא תגרד את עיקר הביקושים שיידרשו בעתיד, בעיקר בסין ובכלכלות הגדולות והמתפתחות. זה ישפיע על כל העולם, והירוקים "יאכלו את הכובע".
- 3.dw 11/04/2021 12:57הגב לתגובה זואם אני מבין נכון מדובר בעיסקה למכירת חצי מהצנרת, לפי שווי של 25 מיליארד. אצלנו לצנרת הזו קוראים קצאא וזו חברה ממשלתית, שאולי תופרט בעתיד? ו emg, שהוקמה ע"י אמפל ונמכרה לדלק קידוחים. תשובה שילם 500m$ כדי לשווק 15b$ למצרים. פי 30 על הכסף. לא רע בכלל בכלל. עיסקה נהדרת לדלקד וטובה לנושי אמפל החבוטים, שבימים אלה מקבלים משהו.
- 2.כנראה שגם הם מבינים שאנרגיה ירוקה זה העתיד. (ל"ת)המשקיע הוותיק 11/04/2021 12:25הגב לתגובה זו
- 1.ביידן יטיל מס על הנפט ויעלה את מחירו (ל"ת)דני 11/04/2021 12:04הגב לתגובה זו
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
שותפויות הגז עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
