למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
בטור הקודם הסברנו למה אלוני חץ 3.32% מעניינת להשקעה בעידן הריבית היורדת. יש חבות נוספות כמובן שייהנו מכך, אחת מהן היא שותפות הגז - רציו רציו יהש 1.75% .
השותפות רציו אנרגיה, הידועה בהחזקתה במאגר לוויתן, רגישה לריבית במשק וירידה בריבית, צפויה להפוך אותה לאטרקטיבית יותר. זו הסיבה לכך שרציו כלולה בתיק המניות שלנו ל-2024.
הנושא של שותפויות הגז סבוך מאוד וכולל סיכונים וסוכריות רבות. אנחנו נשתדל להתמקד באלמנט משמעותי, המשתנה בשבועות אלו – כיוון הריבית.
מי זאת רציו?
רציו בעיקרה היא שותפות המחזיקה ב-15% ממאגר הגז לוויתן, מעבר לכך, יש לה רישיונות חיפוש נפט שונים וזניחים. בנוסף, יש לה החזקה בעלת שם מבלבל בחברת בת קטנה, הנקראת רציו פטרוליום, שעוסקת בחיפושי נפט מחוץ לישראל.
מאגר לוויתן הוא מאגר הגז הישראלי הגדול ביותר, ממוקם כ-120 ק"מ מערבית לחיפה. המאגר מוחזק ע"י שברון (כ-40%), ביחד עם ניו מד (כ-45%) ורציו (כאמור 15%). התגלו בו כ-22 TCF (טריליון קיוביק פיט) של גז.
- רציו עם ירידה בהכנסות וברווח בצל המלחמה וחיבור צינור נוסף
- רציו: הרווח עלה ב-14% ל-35 מ' דולר, ההכנסות עלו ל-95 מ' דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגלית מאגר תמר יחד עם לוויתן, מכילות יותר גז ממה שישראל צפויה להשתמש בעשורים הקרובים. מאגר תמר, המאגר הגדול הראשון שהתגלה, מיועד לספק את צרכיה האנרגטיים של ישראל לשנים הבאות. מאגר לוויתן, לעומת זאת, פונה יותר ליצוא. לקוחותיו הגדולים הם NEPCO, חברת הגז הירדנית, ובלו אושן, שבעבר נקראה דולפינוס. בלו אושן, היא חברת הגז המצרית, שפועלת להעביר את הגז של לוויתן, לשני מתקני ההנזלה של הגז במצרים דאמייטה ואידקו.לאחר שהגז הופך לנוזל הוא משונע לאירופאים, המשוועים לגז שאינו רוסי.
השווי הכלכלי של רציו
אחד הכלים הטובים ביותר שעומדים לרשות האנליסטים, הוא דו"ח עתודות, שמפרסמות חברות הגז הישראליות. דו"ח העתודות הוא תחזית רווח והפסד של כל שותפות, הכולל את תחזית ההכנסות ממאגר הגז לפי החוזים עליהם חתמה, את עלויות ההפקה אותן היא התחייבה לשלם למפעילת המאגר (שברון במקרה של לוויתן), את סך התמלוגים, את ההיטלים והמיסים אותן היא חייבת לשלם. כך מתקבל התזרים הצפוי הנובע לחברה מהחזקתה במאגר. אצל רציו מדובר בחיים קלים עבור האנליסט, שכן החברה מחזיקה (15%) במאגר לוויתן בלבד, כל השאר אצל רציו זניח.
ההבדל בין מאגר תמר ללוויתן - מחלקת המחקר של אקורד, בוחנת את התחזיות שנתנו שותפויות הגז הישראליות, להכנסות ותזרימים ממאגרי הגז ומשווה אותן למה שנרשם בפועל. חשוב לנו לבחון לאורך שנים כיצד התממשו התחזיות בפועל וכך להבין כיצד להתייחס לסיכויי התחזיות האחרונות להתממש בעתיד. בבחינה של מאגר תמר, ניתן לראות זהות בין התחזיות לבין ההתממשות (מלבד שינויים במחירי המכירה, שנובעים מפרמטרים משתנים). במאגר לוויתן, לעומת זאת, אנחנו חוזים בתופעה שמחזקת משמעותית את השווי הכלכלי של החברה - החברה נוטה לבצע טוב יותר ממה שחזתה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בטבלה הבאה נראה את התחזית שניתנה בדו"ח העתודות מ-2019 לשנים 2020 ,2021, 2022 מול ההתממשות שלה:
הטבלה מלמדת שמאגר לוויתן בפועל, טוב יותר, באופן מהותי, ממה שחזו עבורו ב-2019. יש לשים לב, שבשנים 2021 ו-2022, המאגר הפיק כמעט פי 2 ממה שחשבו שיפיק ב-2019. היכולת להגדיל את ההפקה אינה אינסופית, בסוף יש צנרת או מגבלת נקודות הפקה, ההופכות לצוואר בקבוק לפרויקט כולו. לכן היכולת להכות בצורה כ"כ ברורה את תחזיות העבר היא פנטסטית.
מאגר לוויתן מתכנן להגדיל את כמות הגז המופק בשנה מ-12 BCM ל-14 BCM ובהמשך ל-24 BCM בשנה. מדובר ב-Game Changer, שכן נניח שמאגר גז מסוים אמור לפעול 40 שנה, הרי שהכפלת הגז המופק ממנו וקיצור תקופת פעילותו, מעלים בצורה משמעותית את השווי שלו, הכל בגלל ריביות שיעורי ההיוון.
היוון התזרים - היוון זוהי פעולה שנותנת שווי נוכחי לתזרים כספי שאמור להתקבל בעתיד. 100 שקלים שנקבל היום אינם שקולים ל-100 שקלים שנקבל עוד שנה ובוודאי שאינם שקולים ל-100 שקלים שנקבל בעוד 100 שנה. בעולם הפקות הגז, נהוג להוון בשיעור של 10%, מאיפה מגיע המספר הזה? הוא נובע מכך שנכס חסר סיכון מניב תשואה של 4%-5%, אז צפוי שנכסים אחרים יהיו בתשואה גבוהה יותר שמגלמת סיכונים וגם תרחיש שפתאום יהיה נס ותומצא טכנולוגיה תחליפית לגז.
כדי להמחיש נבחן את דוח העתודות האחרון (ממרץ 22) ובו התחזיות של רציו לתזרים בניכוי עלויות, היטלים ומיסים ממאגר לוויתן. נבחן, מה הצפי לתזרים בעתיד, ומה שוויו הכלכלי להיום בהנחת היוון ב 10%.
ניתן לראות כי לשיעור ההיוון יש השפעה גדולה ככל שהתזרים מתקבל בשנים מאוחרות יותר. אם סוכמים את התזרים לאחר עלויות מיסים והיטלים של רציו עד לשנת 2064 (שנת סיום הפעילות המקורית של מאגר לוויתן), מגיעים ל-4.4 מיליארד דולר. אם בוחנים את אותו תזרים עבור כל השנים במצטבר, שהוא מהוון ב-10%, מגיעים ל-1.5 מיליארד דולר באופן לא מפתיע אותו המספר 1.5 מיליארד דולר עבור פעילותה של רציו, בניכוי החוב הפיננסי של כ-600 מיליון דולר מביא את השווי הכלכלי של רציו, ממש קרוב לשווי השוק הנוכחי שלה, שעומד על כ-900 מיליון דולר, מה שאומר שההשקעה ברציו אמורה להניב 10% בשנה.
אם כך, מדוע רציו מעניינת?
קיימים המון גורמים שמשפיעים על תחום הגז. אבל, כאן נתייחס רק להשפעת הריבית, וליתר דיוק לאפשרות הצפת ערך הנובעת מירידת הריבית אשר משתלבת באופן מושלם בתוכניות האסטרטגיות של החברה.
מבחינה אסטרטגית, רציו מתכננת הרחבה משמעותית בתפוקה שלה. בשלב ראשון, התפוקה תגדל ל-14 BCM ולאחר מכן, ל-24 BCM. הגדלת התפוקה תאפשר לבעלי המאגר, לנצל את האוצר הטבעי שהתגלה מהר יותר, במיוחד כאשר מאגר זה, בניגוד לתמר, מיועד לייצוא. לאחר שראינו את ההשפעה הכלכלית של ההיוון על השנים המאוחרות, הרי שקיצור חיי המאגר והאצה במכירת תכולתו, תאפשר לקצץ את הנזק שיוצר אפקט ההיוון. לאור המחסור בספקי גז, שאינם חברים בציר הרשע, אנחנו אופטימיים לגבי האפשרות למכור את תכולת המאגר מהר ממה שציפו בעבר.
במקביל, העולם נכנס לתהליך של הפחתת ריבית, דבר המשפיע ישירות על שיעורי ההיוון הנהוגים. עלות ההפקה היא מינורית, מאחר שרוב התזרים נובע מהשקעות שבוצעו בעבר, הן בחיפוש המאגר והן בבניית הפלטפורמה (אסדת הקידוח והצנרת).
לא נופתע אם בשנים הקרובות, אנליסטים יחליטו להפחית את ריבית ההיוון, מ-10%, וזאת בהתאמה לירידת הריבית שתהיה במשק. הפחתת ריבית ההיוון, כאמור, תפחית את ירידת ערך התזרימים העתידיים. עבור חברה שממילא מכה את התחזיות של עצמה, מדובר בתוספת שווי נאה.
בשורה התחתונה - שנת 2024 היא שנת מפנה בכיוון של הריבית במשק. הפחתת הריבית צפויה להשפיע לטובה על רציו שמשלבת לצד תוכנית עסקית למימוש כלכלי מואץ של מאגר לוויתן, גם רגישות לשיעור ההיוון שצפוי לרדת. מדובר כאן להערכתנו, באפקט מספריים בעל השפעה חיובית גבוהה לשווי החברה.
*****
קובי שגב הוא שותף-מנהל אקורד ש.ק.ל. בית השקעות.
- 13.שקל 25/12/2023 16:50הגב לתגובה זוזה מקום חם
- dw 26/12/2023 15:22הגב לתגובה זולכן פרה פרה. קודם שתגיע חברה אחרת, למשל שברון, ושזו תקדח קידוח אחד. זה לבד יעיף את הנייר, ויתרום קצת גם לרציו האם. אבל בינתיים? אנחנו עדיין לא שם. רציו האם הרבה הרבה הרבה יותר סולידית מרציו פטרוליום הפעוטה והתזזיתית.
- 12.ליויתן 25/12/2023 16:18הגב לתגובה זושנתיים רק בשורות מצויינת ברציו!!! מרויחה מאות מיליוניי דולרים.. והמנייה נמוכה 62 אחוז מהשיא שלה לפניי 9 שנים...בושה.. מ380 אלף שהיה לי נשאר 200. בושה!! חבורת גנבים.!
- dw 26/12/2023 15:02הגב לתגובה זומה לעשות? אנחנו המשקיעים לוקחים את הסיכון, באה המדינה ולקחה ביס יפה מהרווחים העתידיים, לכן בצדק הנייר נסחר יותר נמוך מהשיא ההיסטורי. מה לעשות? המדינה באמת באמת באה ולוקחת לך חלק מהעסק. מה שכן זה מאפשר לנו לטעון שגם המדינה היא שותפה בעסק ולכן כדאי לה לאפשר ללוייתן לייצא יותר, כי אז גם היא תקבל יותר מיסים ותמלוגים.
- לחעצי 26/12/2023 03:33הגב לתגובה זותתעדכן
- 11.מדוכע 25/12/2023 16:09הגב לתגובה זוךדעתי כל שקל גרצפטמיישה פי 55 ברצפט
- dw 26/12/2023 15:16הגב לתגובה זוכל רציו פטרוליום שווה היום 30 מלשח. יש בקופה אפילו יותר מזומן, כך שבאמת מדובר בגרוש וחצי. נגיד שרציו פטרוליום תעוף למעלה ותגיע לשווי של פי 10 מהיום. לא פי 2 שזה בקטנה. פי 10. די מכובד. כמה זה יהיה שווה לרציו האם? 300 מלשח. נחמד, אך לא יותר מ 10% משווי כל הפירמה דהיום, לכן בל נגזים עם החשיבות. מה שכן כמובן שנאחל הרבה בהצלחה לרציו פטרוליום ושזו תייצר לרציו האם רווחי הון בעתיד. זה אפשרי, כתלות באלת המזל.
- 10.חזקול 25/12/2023 14:52הגב לתגובה זוכמעט ואין אף מניה כזו בישראל
- 9.מבין 25/12/2023 14:50הגב לתגובה זומניה עשתה 100% בשנתיים איפה המפנה הוא החל עוד קודם
- 8.גיל 25/12/2023 14:26הגב לתגובה זומתי הדיוידנד הבא של רציו ? מתי תתקבל החלטה לגבי קידוח הנפט ?
- 7.יחזקאל נביא 25/12/2023 13:42הגב לתגובה זויש תביעה משפטית נגדם גדולה לכן קניתי ישירות רציו פטרוליום
- 6.ג'וני 25/12/2023 13:23הגב לתגובה זוהחבר'ה מאקורד לא מפסיקים עם תובנות נבונות
- 5.מנית רציו נהנתה ממומנטום חיובי בחצי שנה שקדמה לשבת 25/12/2023 13:23הגב לתגובה זומנית רציו נהנתה ממומנטום חיובי בחצי שנה שקדמה לשבת השחורה. מאז המומנטום השתנה לרעה והמניה ירדה ב20 אחוז ותיקנה אחכ חלקית..ייתכן שהחשד למלחמה עם חיזבאללה הביא למומנטום שלילי ואם כן אזי מלחמה בצפון תקריס את רציו
- 4.צילק 25/12/2023 13:13הגב לתגובה זוזה ברור לי כשמש
- dw 26/12/2023 15:20הגב לתגובה זורק הודות לגז רציו מתומחרת לפי למעלה מ 3 מיליארד שקלים. כל החלום של רציו פטרוליום, עם שדה הנפט החלומי בגיאנה, שהלוואי ויתממש אבל כרגע השוק מתמחר את זה ב 0 (כי הנייר נסחר למזומנים שלו), נסחר לפי 30 מלשח. זה פחות מאחוז מכל רציו האם. רק כדי שתקבל פרופורציה. נאחל הרבה בהצלחה לרציו פטרוליום הפעוטה, ושתעשה פי 10 מהיום, שזו תהיה תשואה פנטסטית מבחינתך אבל מה זה יעשה לרציו? עוד 10%. נחמד, אבל לא וואו.
- 3.תלם1000 25/12/2023 13:11הגב לתגובה זורציו פטרוליום הנפט הענק בצפי לההחלטה על מפעיל בקרוב הפוטנציאל מינו פי 100להערכתי
- חחחחח גם אתה מופסד את כל הכסף ??? (ל"ת)איציק 25/12/2023 14:20הגב לתגובה זו
- dw 26/12/2023 14:58זה לא מיוחד. מה שכן רציו פטרוליום נסחרת כיום מתחת למזומן בקופה ובהינתן שתגיע חברת אנרגיה מחליפה לאקסון בגיאנה, אולי שברון או כל חברה שהיא, לא משנה, די סביר שהנייר יקפוץ. כמה? קטונתי, ומסופקני אם פי 100 כפי שאחרים רושמים פה, אבל פי כמה מהיום? די הגיוני שכן. לכן רציו פטרוליום זה נכס במאזני רציו, שיכול לייצר אפסייד נאה, יחסית להיום, שזה עוד סיבה מדוע אני מחזיק רציו בתיק.
- 2.אין על אנרגיה ישראלית - מאירים ומחממים את אירופה (ל"ת)ירון 25/12/2023 12:51הגב לתגובה זו
- 1.כן קטנה (ל"ת)דן 25/12/2023 12:36הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
