הסתיים ההליך התחרותי הראשון בפתיחת הים לחיפושי גז טבעי ונפט
ההליך התחרותי הראשון מסוגו בישראל לקבלת רישיונות חיפוש לנפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל הסתיים היום, כאשר למשרד האנרגיה הוגשו הצעות מאנרג'יאן היוונית, וקונצריום של חברות הודיות הכולל את ONGC Videsh Limited, Bharat PetroResources Limited, Indian Oil Corporation Limited, Oil India Limited. בתוך כך, דבריו של טארק אל-מולה, שר הנפט המצרי, מפילים את מניות הגז בת"א. (לכתבה המלאה)
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "ההליך שקיימנו הוא השלב הראשון במהלך ארוך טווח, שיוביל למימוש מאגרי הגז הטבעי והנפט במים הכלכליים של מדינת ישראל לטובת אזרחי המדינה. כמו כן, במהלך שנת 2018 נקיים הליך תחרותי נוסף, בו יוטמעו הלקחים שנפיק, ונמשיך לפעול לפיתוח הנכסים האסטרטגיים במים הכלכליים של ישראל."
במשרד האנרגיה ציינו כי מדובר בהליך תחרותי ראשון, וזאת לאחר שהים היה סגור לחלוטין לחלוקת רישיונות חדשים ב-4 השנים האחרונות. ההליך כלל כנסים שיווקיים במטרה לעודד חברות בינלאומיות להצטרף ובמסגרתו הציע משרד האנרגיה 24 שטחי חיפוש בגודל מקסימלי של 400 קמ"ר כל אחד.
במהלך השבועות הקרובים יבחנו גורמי המקצוע במשרד האנרגיה את עמידת החברות שניגשו בתנאי הסף המקצועיים והכלכליים ובתכניות העבודה, על מנת לקבוע את הזוכים ברישיונות החיפוש לקראת אישורם במועצת הנפט.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, החברות התבקשו להוכיח יכולת כלכלית שתתבטא בסך נכסים כולל של 400 מיליון דולר לפחות, והון עצמי של 100 מיליון דולר לפחות, כאשר המפעיל נידרש להציג לפחות מחצית מסכומים אלה. בין היתר, נידרש המפעיל להוכיח יכולת מקצועית בתחום החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי בים, זאת על מנת להבטיח כי החברות הזוכות יממשו את הרישיונות בהם יזכו.
על פי עקרונות ההליך התחרותי שגובש על ידי משרד האנרגיה, רישיון יינתן למשך תקופה של 3 שנים, כאשר בתום התקופה, ניתן יהיה להאריכו ל-3 שנים נוספות בתנאי שבעליו ביצעו את תכנית העבודה ומתחייבים לבצע קידוח במהלך תקופת ההארכה. על מנת להבטיח את ביצוע תכנית העבודה הפקידו בעלי הרישיון פיקדון בסכום שבין 2.5 ל-10 מיליון דולר, בהתאם לתוכנית העבודה.
- 4.צופר 28/11/2017 18:06הגב לתגובה זולפי מה שפורסם שרציו יכפיל פי שלושה את כמות הגז, לפי העיתונים אין מי שרוצה את הגז. אז למה צריכים חברות שיקדחו? לא מבין מה מטרת המכרז?
- 3.ברוך 16/11/2017 16:40הגב לתגובה זובמציאות אין חברות בינלאומיות שמעניות לחפש כאן גז. לאומת זאת מאלצים את נובל אנרגי למכור חלק מהתגליות שלה וכן את קבוצת דלק. בזמנו, כאשר הם היו מונופול שלא באשמתם, זה היה מוצדק. כיום, לאור כשלנות להביא חברות נוספות לגילוי תגליות נוספות נכון יהיה לתת אפשרות לכל חברה או שותפות לנסות לגלות שדות נוספים וכל זאת לטובת רווחים גדולים למדינה.
- 2.שאול לא המלך 16/11/2017 11:35הגב לתגובה זוכל הסיפור של תמר ולויתן עוד מאד יהיה להם בר מצווה, המצרים גילו את עתודות הנפט הרבה אחרינו, בהם עושים לנו בית ספר ביעלות אצלנו זה מדובר על רגולטור ואחדי זה חברי כנסת מהאופוזיציה נגד בעלי הרישיונות אחר זה שרים שלא מבינים כלום, יופי של ממשל יש אצלנו, דוגמה עבור מי????
- שמטוב 16/11/2017 13:17הגב לתגובה זואולמרט, פואד בן אליעזר, ביבי, יצחק תשובה. יצחק תשובה לא בניה צינורות מלהד אחד כי ניסה לסחוט אץ המדינה (בחסות ביבי). המשקיעים החדשים ימכרו בזול לאזרחי ישראל ויצחק תשובה שיפסיג גם את השוק הישראלי יעשה רק תספורת במקום עסקים בריאים.
- גילו ואתה מילל 17/11/2017 05:15אחרי 40 שנה של קידוחים עקרים אחרי שהמדינה התייאשה והפסידה הון, אחרי שאני ומשקיעים אחרים הפסדנו הרבה מאוד כסף. מצאו משקיעי הנפט מאגר גז שאמור להחזיר להם את מה. שהפסידו. הטילו עליינו מס של 60 אחוז ועוד מס על רווחים של לפחות עוד 25-% . יש המון גז ובעל עובד. ואתה מילל
- 1.יופי שטייניץ יופי היצוגית נעלמה (ל"ת)kobes 15/11/2017 20:22הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
