הסתיים ההליך התחרותי הראשון בפתיחת הים לחיפושי גז טבעי ונפט
ההליך התחרותי הראשון מסוגו בישראל לקבלת רישיונות חיפוש לנפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל הסתיים היום, כאשר למשרד האנרגיה הוגשו הצעות מאנרג'יאן היוונית, וקונצריום של חברות הודיות הכולל את ONGC Videsh Limited, Bharat PetroResources Limited, Indian Oil Corporation Limited, Oil India Limited. בתוך כך, דבריו של טארק אל-מולה, שר הנפט המצרי, מפילים את מניות הגז בת"א. (לכתבה המלאה)
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "ההליך שקיימנו הוא השלב הראשון במהלך ארוך טווח, שיוביל למימוש מאגרי הגז הטבעי והנפט במים הכלכליים של מדינת ישראל לטובת אזרחי המדינה. כמו כן, במהלך שנת 2018 נקיים הליך תחרותי נוסף, בו יוטמעו הלקחים שנפיק, ונמשיך לפעול לפיתוח הנכסים האסטרטגיים במים הכלכליים של ישראל."
במשרד האנרגיה ציינו כי מדובר בהליך תחרותי ראשון, וזאת לאחר שהים היה סגור לחלוטין לחלוקת רישיונות חדשים ב-4 השנים האחרונות. ההליך כלל כנסים שיווקיים במטרה לעודד חברות בינלאומיות להצטרף ובמסגרתו הציע משרד האנרגיה 24 שטחי חיפוש בגודל מקסימלי של 400 קמ"ר כל אחד.
במהלך השבועות הקרובים יבחנו גורמי המקצוע במשרד האנרגיה את עמידת החברות שניגשו בתנאי הסף המקצועיים והכלכליים ובתכניות העבודה, על מנת לקבוע את הזוכים ברישיונות החיפוש לקראת אישורם במועצת הנפט.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, החברות התבקשו להוכיח יכולת כלכלית שתתבטא בסך נכסים כולל של 400 מיליון דולר לפחות, והון עצמי של 100 מיליון דולר לפחות, כאשר המפעיל נידרש להציג לפחות מחצית מסכומים אלה. בין היתר, נידרש המפעיל להוכיח יכולת מקצועית בתחום החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי בים, זאת על מנת להבטיח כי החברות הזוכות יממשו את הרישיונות בהם יזכו.
על פי עקרונות ההליך התחרותי שגובש על ידי משרד האנרגיה, רישיון יינתן למשך תקופה של 3 שנים, כאשר בתום התקופה, ניתן יהיה להאריכו ל-3 שנים נוספות בתנאי שבעליו ביצעו את תכנית העבודה ומתחייבים לבצע קידוח במהלך תקופת ההארכה. על מנת להבטיח את ביצוע תכנית העבודה הפקידו בעלי הרישיון פיקדון בסכום שבין 2.5 ל-10 מיליון דולר, בהתאם לתוכנית העבודה.
- 4.צופר 28/11/2017 18:06הגב לתגובה זולפי מה שפורסם שרציו יכפיל פי שלושה את כמות הגז, לפי העיתונים אין מי שרוצה את הגז. אז למה צריכים חברות שיקדחו? לא מבין מה מטרת המכרז?
- 3.ברוך 16/11/2017 16:40הגב לתגובה זובמציאות אין חברות בינלאומיות שמעניות לחפש כאן גז. לאומת זאת מאלצים את נובל אנרגי למכור חלק מהתגליות שלה וכן את קבוצת דלק. בזמנו, כאשר הם היו מונופול שלא באשמתם, זה היה מוצדק. כיום, לאור כשלנות להביא חברות נוספות לגילוי תגליות נוספות נכון יהיה לתת אפשרות לכל חברה או שותפות לנסות לגלות שדות נוספים וכל זאת לטובת רווחים גדולים למדינה.
- 2.שאול לא המלך 16/11/2017 11:35הגב לתגובה זוכל הסיפור של תמר ולויתן עוד מאד יהיה להם בר מצווה, המצרים גילו את עתודות הנפט הרבה אחרינו, בהם עושים לנו בית ספר ביעלות אצלנו זה מדובר על רגולטור ואחדי זה חברי כנסת מהאופוזיציה נגד בעלי הרישיונות אחר זה שרים שלא מבינים כלום, יופי של ממשל יש אצלנו, דוגמה עבור מי????
- שמטוב 16/11/2017 13:17הגב לתגובה זואולמרט, פואד בן אליעזר, ביבי, יצחק תשובה. יצחק תשובה לא בניה צינורות מלהד אחד כי ניסה לסחוט אץ המדינה (בחסות ביבי). המשקיעים החדשים ימכרו בזול לאזרחי ישראל ויצחק תשובה שיפסיג גם את השוק הישראלי יעשה רק תספורת במקום עסקים בריאים.
- גילו ואתה מילל 17/11/2017 05:15אחרי 40 שנה של קידוחים עקרים אחרי שהמדינה התייאשה והפסידה הון, אחרי שאני ומשקיעים אחרים הפסדנו הרבה מאוד כסף. מצאו משקיעי הנפט מאגר גז שאמור להחזיר להם את מה. שהפסידו. הטילו עליינו מס של 60 אחוז ועוד מס על רווחים של לפחות עוד 25-% . יש המון גז ובעל עובד. ואתה מילל
- 1.יופי שטייניץ יופי היצוגית נעלמה (ל"ת)kobes 15/11/2017 20:22הגב לתגובה זו

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן