נפט (גרוק)
נפט (גרוק)
מלחמה

סיטי: הנפט יעלה ל-90 דולר אם איראן תסגור את מיצרי הורמוז

אנליסטים בסיטי מזהירים: סגירה של הציר הימי החיוני עשויה להוביל לקפיצה חדה במחיר;  לא סביר שתהיה סגירה ממושכת

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה מחיר הנפט


אנליסטים מחטיבת המחקר של סיטי מזהירים: אם מיצרי הורמוז ייסגרו מחיר חבית ברנט עלול לנסוק לכ־90 דולר, ואולי אף מעבר לכך בתרחישים חמורים יותר. מדובר על זינוק של כ-20% ביחס למחיר הנוכחי. 

עם זאת, ההערכה המרכזית היא שסגירה כזו לא תימשך זמן רב, בשל הלחצים הבינלאומיים לפתיחתם מחדש והחשיבות העצומה של הנתיב הזה לכלכלה העולמית.

מיצרי הורמוז הם צוואר בקבוק קריטי: דרכם עוברים כ־20% מהנפט העולמי, כולל משלוחים ממדינות מפתח באופ"ק כמו ערב הסעודית, עיראק ואיחוד האמירויות. כל שיבוש, גם חלקי, עלול להוביל לטלטלה מיידית בשווקים – ובזמן קצר מאוד.

לפי סיטי, תרחיש של סגירה ממושכת שיגרום לעצירת מעבר של כשלושה מיליון חביות ביום הוא בגדר קיצון, אך כזה שדורש היערכות. בשווקים כבר מורגשת דריכות: מחיר הברנט טיפס לסביבת 77 דולר לחבית, אך המשקיעים מתמחרים אפשרות של עלייה חדה נוספת אם המצב באזור יידרדר.

בד בבד, בבנק מציינים כי השפעה אפשרית של ירידה בייצוא האיראני לבדו – ללא סגירת המיצר – תהיה מתונה יותר. הסיבה: בשבועות האחרונים נרשמה ירידה ביצוא של איראן, וגורמים בסין מצמצמים את הייבוא מהמפרץ. לכך מתווספים מאמצי גיוון אספקה מצד מדינות אירופה וארה"ב, כמו גם שימוש גובר במאגרי חירום.

החשש מסגירת המיצר גם מהדהד בזירות נוספות: ארה"ב הגבירה נוכחות ימית במפרץ הפרסי, מדינות אירופה החלו לדון בתיאומים לוגיסטיים מול יצרניות אחרות, וקריאות להיערכות הופנו גם לצרכנים גדולים כמו הודו ויפן. סגירה, אפילו חלקית, תשפיע על מחירי הדלק, על האינפלציה ועל החלטות הבנקים המרכזיים בכל העולם.


שאלות ותשובות על סגירה אפשרית של מיצרי הורמוז והשפעתה על הנפט

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מה הם מיצרי הורמוז ולמה הם חשובים כל כך?

מדובר בנתיב ימי צר שמחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי. כמעט כל הנפט שמיוצא ממדינות כמו סעודיה, כוויית, קטר ואיראן עובר דרכו. כל חסימה של הנתיב הזה יוצרת שיבוש מיידי במאזן ההיצע והביקוש העולמי.

האם כבר היו מקרים בעבר של סגירה או איום על המיצר?

כן. איראן איימה בעבר לסגור את המיצר, ולעיתים אף הגבילה את השיט בו. עם זאת, מעולם לא נרשמה סגירה מלאה לאורך זמן – בעיקר בגלל תגובה בינלאומית נמרצת שכללה גם נוכחות צבאית של ארה"ב ובעלות בריתה.

מה צפוי לקרות למחיר הנפט אם אכן תהיה סגירה של המיצר?

לפי סיטי, מחיר הנפט עלול לעלות לכ־90 דולר לחבית ואף


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אסף 23/06/2025 08:38
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה נראה שבטווח הבינוני ואולי אפילו הדי קרוב מחירי הנפט בדרך לצניחה לאיזורי ה60 דולר. רואים שאפילו היום היום הראשון למסחר בנפט מאז ההפצה האמריקאית ואחרי שהממשלה של איראן נוטה לסגור את המיצרים הנפט בקושי עולה
  • 2.
    אנונימי 21/06/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
    אנליסטים מטומטמים ! איראן מרוסקת ארהב משתלטת על הנפט המחיר יורד המיצרים לא יסגרו כי הצי האיראני יושמד
  • 1.
    עדיין הפחדנות וההתקרבנות אם יחסמו את המיצרים תפוצצו להם את האמא שלהם (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.