תקיפה באיראן (דובר צהל)תקיפה באיראן (דובר צהל)

ישראל תקפה את שדות הנפט והגז הגדולים בעולם; איך זה ישפיע על מחירי האנרגיה?

תקיפה ישראלית במתקן גז ענק בשדה South Pars שבאיראן. ייצור של 12 מיליון קוב ביום הופסק. חשש להסלמה אנרגטית אזורית; מחיר הנפט מזנק

עמית בר | (5)

ישראל פוגעת בלב תשתיות האנרגיה של איראן - זה יכול להזניק את מחירי הנפט. 

ישראל תקפה מתקן גז מרכזי באיראן, מהלך שלכאורה מסמן פתיחה של חזית חדשה במלחמה המתרחבת. לפי דיווחים חצי-רשמיים בטהראן, פיצוץ עז ושריפה פרצו במתקן עיבוד הגז הקרקעי של שלב 14 בשדה South Pars – מאגר הגז הטבעי הגדול בעולם.

מדובר בפגיעה חסרת תקדים בתשתית אזרחית אסטרטגית, והיא עשויה להוביל לטלטלה עמוקה בשוקי האנרגיה העולמיים – גם אם הנזק המיידי מתמקד (בינתיים) בפעילות פנימית באיראן בלבד. אומנם איראן אינה יצואנית גז מרכזית, אך עצם התקיפה על מתקן כל כך רגיש מאותתת על כיוון פעולה חדש – וייתכן אף מסוכן יותר – מצד ישראל.


 מה צפוי היום בבורסה? מניית אלביט תזנק - מה צפוי להיות בשוק?


שדה הגז הגדול בעולם

South Pars, אחראי על יותר משני שלישים מהגז לצריכה המקומית באיראן. המתקן שנפגע עצר את פעילות אחת הפלטפורמות הימיות, לפי דיווחים באיראן, מה שגורע לפחות 12 מיליון מטרים מעוקבים של גז ביום מהמערכת. אך זה לא הכול: שריפה דווחה גם במתקן "פאגר ג'אם", אחד הגדולים במדינה, שמעבד גז גם משדות נוספים כמו נאר וקנגן. לפי הערכות ראשוניות – ייתכן שמדובר בפגיעת כטב"ם.


מחיר חבית נפט זינק, ביום שישי בכ-8% ל-73 דולר והמומחים מצפים לזינוק נוסף בהמשך. אם יש ראל תמשיך להכות במתקני הנפט והגז של איראן, הרי שאיראן יצואנית נפט גדולה תפחית את היצוא, זוה יגרום להיצע קטן יותר עולמי - מה שיעלה את המחירים. מעבר לכך, איראן שולטת במעבר הנפט ממדינות המפרץ לעולם, והיא יכולה לסגור את המיצרים ולהוביל להקטנה דרמטית של ההיצע. 

גם בלי התקיפה – מצב תשתיות האנרגיה באיראן רעוע. בשנים האחרונות סובלת המדינה מהפסקות חשמל תכופות, שחונקות את הפעילות התעשייתית ומוערכות בנזק של כ-250 מיליון דולר ליום לפי לשכת המסחר של טהראן.

בנוסף, איראן אינה מסוגלת לייצא גז באופן נרחב, כיוון שמעולם לא הצליחה להשלים מתקני הנזלה (LNG) מתקדמים. כיום, רוב הגז שלה משמש לשוק הפנימי, עם יצוא מוגבל בעיקר לעיראק וטורקיה. עם זאת, המדינה מייצאת קונדנסט – נוזל דמוי נפט שמופק לצד הגז – לרוב לסין. תקיפה במתקני עיבוד קונדנסט עשויה להשפיע גם על היבטים אלו.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בפועל, איראן בנתה רשת מסועפת של מתקני גז, עיבוד ופטרוכימיה סביב המתקנים באסלויה. כל פגיעה בהם, מחלישה את האמינות של המדינה בעיני משקיעים פוטנציאליים ומחריפה את תחושת הפגיעות.

שאלות ותשובות בנושא התקיפה הישראלית באיראן והשפעתה על האנרגיה

איזה מתקן נפגע בדיוק בתקיפה?

מדובר במתקן העיבוד היבשתי של שלב 14 בשדה South Pars, אזור עיבוד מרכזי לגז המוזרם מהים, שאחראי על חלק ניכר מהאספקה הפנימית של איראן.

מהי החשיבות של שדה South Pars לאיראן ולעולם?

זהו המאגר הגדול בעולם, משותף עם קטאר. החלק האיראני מספק יותר משני שלישים מצריכת הגז של המדינה, אך לא מחובר למתקני יצוא גלובליים.

האם מדובר בתקיפה הראשונה מסוג זה?

במתקנים מסוג זה – כן. תקיפות ישראליות בעבר כוונו בעיקר למתקני גרעין או מתקנים צבאיים. הפעם מדובר במעבר לחזית כלכלית-אזרחית רגישה.

האם ישראל מאשרת שהיא אחראית לתקיפה?

לא באופן רשמי, אך כלי תקשורת בעולם מצטטים מקורות מערביים שמצביעים על ישראל. העובדה שהתקיפה הגיעה לאחר גל תקיפות בתוכנית הגרעין האיראנית מחזקת את הסברה הזו.

האם התקיפה תשפיע על שוק הנפט?

ככל הנראה כן. ביום שישי כבר נרשמה קפיצה חדה במחירי הנפט. אם המתקפה תתפרש כהתחלה של פגיעה בתשתיות אנרגיה נוספות – המחירים עלולים להמשיך לעלות.

איך הגיבה איראן לתקיפה?

בשלב זה אין תגובה צבאית רשמית, אך דיווחים מקומיים מאשימים "כטב"מים עוינים" בגרימת השריפות. ייתכן ואיראן מנסה לשדר ריסון – לפחות בינתיים.

האם יש חשש לפגיעה במתקנים בקטאר?

כיום – לא. אך מאחר והשדה משותף, כל הסלמה נוספת עלולה לערב גם אזורים בהם שותפות מדינות מערביות, מה שייצור דינמיקה שונה לחלוטין.

מה משמעות התקיפה מבחינת חוק בינלאומי?

תקיפה על תשתית אזרחית – גם במדינה יריבה – עלולה להיחשב כהפרת כללים בינלאומיים. עם זאת, אם יוכח שמדובר במתקן עם זיקה ביטחונית, ישראל עשויה להצדיק את הפעולה.

האם הפגיעה תשפיע על אספקת החשמל באיראן?

סביר להניח שכן, במיוחד אם התקיפה גרמה לעצירת פעילות גזית בהיקף משמעותי. איראן ממילא סובלת מבעיות אספקה חריפות.

האם מדינות נוספות באזור עלולות להיפגע?

כל הסלמה שמערבת תשתיות גז או נפט עלולה לפגוע גם במערכות הובלה אזוריות, יצוא ימי ואפילו צינורות גז חוצי גבולות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 16/06/2025 11:54
    הגב לתגובה זו
    איזה כללים האיראנים נוהגים האם ירי טילים על אוכלוסיה אזרחית זה תקין
  • 4.
    בא 15/06/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    כמו חבריו היטלר פוטין סטאליןהאיל מקוריאה פול פוט ושאר הפסיכופתים שהיו או כרגע בשילטון של מדינות..תהנו.!! !
  • 3.
    בא 15/06/2025 11:56
    הגב לתגובה זו
    טי הזה חייב ללכת...העם באירן משועבד עדיף למות כאדם חופשי מאשר לחיות כעבדלכן חייבים להחזיר את אירן למאה השביעית שתואמת לאידאולוגיה של המשטר הזה ..והעם יתקומם.
  • 2.
    מי שתוקף בתי מגורים בטילים בליסטיים איבד את הזכות להתלונן (ל"ת)
    לגיטימי לתקוף שם הכל 15/06/2025 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 15/06/2025 09:08
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן לתקום להם גז ביתי שמיצר אצלי בשפע בתחת.כמות של 2000 סמק גז איכותי
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.