תקיפה באיראן (דובר צהל)
תקיפה באיראן (דובר צהל)

ישראל תקפה את שדות הנפט והגז הגדולים בעולם; איך זה ישפיע על מחירי האנרגיה?

תקיפה ישראלית במתקן גז ענק בשדה South Pars שבאיראן. ייצור של 12 מיליון קוב ביום הופסק. חשש להסלמה אנרגטית אזורית; מחיר הנפט מזנק

עמית בר | (5)

ישראל פוגעת בלב תשתיות האנרגיה של איראן - זה יכול להזניק את מחירי הנפט. 

ישראל תקפה מתקן גז מרכזי באיראן, מהלך שלכאורה מסמן פתיחה של חזית חדשה במלחמה המתרחבת. לפי דיווחים חצי-רשמיים בטהראן, פיצוץ עז ושריפה פרצו במתקן עיבוד הגז הקרקעי של שלב 14 בשדה South Pars – מאגר הגז הטבעי הגדול בעולם.

מדובר בפגיעה חסרת תקדים בתשתית אזרחית אסטרטגית, והיא עשויה להוביל לטלטלה עמוקה בשוקי האנרגיה העולמיים – גם אם הנזק המיידי מתמקד (בינתיים) בפעילות פנימית באיראן בלבד. אומנם איראן אינה יצואנית גז מרכזית, אך עצם התקיפה על מתקן כל כך רגיש מאותתת על כיוון פעולה חדש – וייתכן אף מסוכן יותר – מצד ישראל.


 מה צפוי היום בבורסה? מניית אלביט תזנק - מה צפוי להיות בשוק?


שדה הגז הגדול בעולם

South Pars, אחראי על יותר משני שלישים מהגז לצריכה המקומית באיראן. המתקן שנפגע עצר את פעילות אחת הפלטפורמות הימיות, לפי דיווחים באיראן, מה שגורע לפחות 12 מיליון מטרים מעוקבים של גז ביום מהמערכת. אך זה לא הכול: שריפה דווחה גם במתקן "פאגר ג'אם", אחד הגדולים במדינה, שמעבד גז גם משדות נוספים כמו נאר וקנגן. לפי הערכות ראשוניות – ייתכן שמדובר בפגיעת כטב"ם.


מחיר חבית נפט זינק, ביום שישי בכ-8% ל-73 דולר והמומחים מצפים לזינוק נוסף בהמשך. אם יש ראל תמשיך להכות במתקני הנפט והגז של איראן, הרי שאיראן יצואנית נפט גדולה תפחית את היצוא, זוה יגרום להיצע קטן יותר עולמי - מה שיעלה את המחירים. מעבר לכך, איראן שולטת במעבר הנפט ממדינות המפרץ לעולם, והיא יכולה לסגור את המיצרים ולהוביל להקטנה דרמטית של ההיצע. 

גם בלי התקיפה – מצב תשתיות האנרגיה באיראן רעוע. בשנים האחרונות סובלת המדינה מהפסקות חשמל תכופות, שחונקות את הפעילות התעשייתית ומוערכות בנזק של כ-250 מיליון דולר ליום לפי לשכת המסחר של טהראן.

בנוסף, איראן אינה מסוגלת לייצא גז באופן נרחב, כיוון שמעולם לא הצליחה להשלים מתקני הנזלה (LNG) מתקדמים. כיום, רוב הגז שלה משמש לשוק הפנימי, עם יצוא מוגבל בעיקר לעיראק וטורקיה. עם זאת, המדינה מייצאת קונדנסט – נוזל דמוי נפט שמופק לצד הגז – לרוב לסין. תקיפה במתקני עיבוד קונדנסט עשויה להשפיע גם על היבטים אלו.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בפועל, איראן בנתה רשת מסועפת של מתקני גז, עיבוד ופטרוכימיה סביב המתקנים באסלויה. כל פגיעה בהם, מחלישה את האמינות של המדינה בעיני משקיעים פוטנציאליים ומחריפה את תחושת הפגיעות.

שאלות ותשובות בנושא התקיפה הישראלית באיראן והשפעתה על האנרגיה

איזה מתקן נפגע בדיוק בתקיפה?

מדובר במתקן העיבוד היבשתי של שלב 14 בשדה South Pars, אזור עיבוד מרכזי לגז המוזרם מהים, שאחראי על חלק ניכר מהאספקה הפנימית של איראן.

מהי החשיבות של שדה South Pars לאיראן ולעולם?

זהו המאגר הגדול בעולם, משותף עם קטאר. החלק האיראני מספק יותר משני שלישים מצריכת הגז של המדינה, אך לא מחובר למתקני יצוא גלובליים.

האם מדובר בתקיפה הראשונה מסוג זה?

במתקנים מסוג זה – כן. תקיפות ישראליות בעבר כוונו בעיקר למתקני גרעין או מתקנים צבאיים. הפעם מדובר במעבר לחזית כלכלית-אזרחית רגישה.

האם ישראל מאשרת שהיא אחראית לתקיפה?

לא באופן רשמי, אך כלי תקשורת בעולם מצטטים מקורות מערביים שמצביעים על ישראל. העובדה שהתקיפה הגיעה לאחר גל תקיפות בתוכנית הגרעין האיראנית מחזקת את הסברה הזו.

האם התקיפה תשפיע על שוק הנפט?

ככל הנראה כן. ביום שישי כבר נרשמה קפיצה חדה במחירי הנפט. אם המתקפה תתפרש כהתחלה של פגיעה בתשתיות אנרגיה נוספות – המחירים עלולים להמשיך לעלות.

איך הגיבה איראן לתקיפה?

בשלב זה אין תגובה צבאית רשמית, אך דיווחים מקומיים מאשימים "כטב"מים עוינים" בגרימת השריפות. ייתכן ואיראן מנסה לשדר ריסון – לפחות בינתיים.

האם יש חשש לפגיעה במתקנים בקטאר?

כיום – לא. אך מאחר והשדה משותף, כל הסלמה נוספת עלולה לערב גם אזורים בהם שותפות מדינות מערביות, מה שייצור דינמיקה שונה לחלוטין.

מה משמעות התקיפה מבחינת חוק בינלאומי?

תקיפה על תשתית אזרחית – גם במדינה יריבה – עלולה להיחשב כהפרת כללים בינלאומיים. עם זאת, אם יוכח שמדובר במתקן עם זיקה ביטחונית, ישראל עשויה להצדיק את הפעולה.

האם הפגיעה תשפיע על אספקת החשמל באיראן?

סביר להניח שכן, במיוחד אם התקיפה גרמה לעצירת פעילות גזית בהיקף משמעותי. איראן ממילא סובלת מבעיות אספקה חריפות.

האם מדינות נוספות באזור עלולות להיפגע?

כל הסלמה שמערבת תשתיות גז או נפט עלולה לפגוע גם במערכות הובלה אזוריות, יצוא ימי ואפילו צינורות גז חוצי גבולות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 16/06/2025 11:54
    הגב לתגובה זו
    איזה כללים האיראנים נוהגים האם ירי טילים על אוכלוסיה אזרחית זה תקין
  • 4.
    בא 15/06/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    כמו חבריו היטלר פוטין סטאליןהאיל מקוריאה פול פוט ושאר הפסיכופתים שהיו או כרגע בשילטון של מדינות..תהנו.!! !
  • 3.
    בא 15/06/2025 11:56
    הגב לתגובה זו
    טי הזה חייב ללכת...העם באירן משועבד עדיף למות כאדם חופשי מאשר לחיות כעבדלכן חייבים להחזיר את אירן למאה השביעית שתואמת לאידאולוגיה של המשטר הזה ..והעם יתקומם.
  • 2.
    מי שתוקף בתי מגורים בטילים בליסטיים איבד את הזכות להתלונן (ל"ת)
    לגיטימי לתקוף שם הכל 15/06/2025 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 15/06/2025 09:08
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן לתקום להם גז ביתי שמיצר אצלי בשפע בתחת.כמות של 2000 סמק גז איכותי
החתימה על הזיכיוןהחתימה על הזיכיון

מתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון

הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל

עוזי גרסטמן |

שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.

הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA חזוי של 53-37 מיליון שקל.

לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.

מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.

מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.