תקיפה באיראן (דובר צהל)תקיפה באיראן (דובר צהל)

ישראל תקפה את שדות הנפט והגז הגדולים בעולם; איך זה ישפיע על מחירי האנרגיה?

תקיפה ישראלית במתקן גז ענק בשדה South Pars שבאיראן. ייצור של 12 מיליון קוב ביום הופסק. חשש להסלמה אנרגטית אזורית; מחיר הנפט מזנק

עמית בר | (5)

ישראל פוגעת בלב תשתיות האנרגיה של איראן - זה יכול להזניק את מחירי הנפט. 

ישראל תקפה מתקן גז מרכזי באיראן, מהלך שלכאורה מסמן פתיחה של חזית חדשה במלחמה המתרחבת. לפי דיווחים חצי-רשמיים בטהראן, פיצוץ עז ושריפה פרצו במתקן עיבוד הגז הקרקעי של שלב 14 בשדה South Pars – מאגר הגז הטבעי הגדול בעולם.

מדובר בפגיעה חסרת תקדים בתשתית אזרחית אסטרטגית, והיא עשויה להוביל לטלטלה עמוקה בשוקי האנרגיה העולמיים – גם אם הנזק המיידי מתמקד (בינתיים) בפעילות פנימית באיראן בלבד. אומנם איראן אינה יצואנית גז מרכזית, אך עצם התקיפה על מתקן כל כך רגיש מאותתת על כיוון פעולה חדש – וייתכן אף מסוכן יותר – מצד ישראל.


 מה צפוי היום בבורסה? מניית אלביט תזנק - מה צפוי להיות בשוק?


שדה הגז הגדול בעולם

South Pars, אחראי על יותר משני שלישים מהגז לצריכה המקומית באיראן. המתקן שנפגע עצר את פעילות אחת הפלטפורמות הימיות, לפי דיווחים באיראן, מה שגורע לפחות 12 מיליון מטרים מעוקבים של גז ביום מהמערכת. אך זה לא הכול: שריפה דווחה גם במתקן "פאגר ג'אם", אחד הגדולים במדינה, שמעבד גז גם משדות נוספים כמו נאר וקנגן. לפי הערכות ראשוניות – ייתכן שמדובר בפגיעת כטב"ם.


מחיר חבית נפט זינק, ביום שישי בכ-8% ל-73 דולר והמומחים מצפים לזינוק נוסף בהמשך. אם יש ראל תמשיך להכות במתקני הנפט והגז של איראן, הרי שאיראן יצואנית נפט גדולה תפחית את היצוא, זוה יגרום להיצע קטן יותר עולמי - מה שיעלה את המחירים. מעבר לכך, איראן שולטת במעבר הנפט ממדינות המפרץ לעולם, והיא יכולה לסגור את המיצרים ולהוביל להקטנה דרמטית של ההיצע. 

גם בלי התקיפה – מצב תשתיות האנרגיה באיראן רעוע. בשנים האחרונות סובלת המדינה מהפסקות חשמל תכופות, שחונקות את הפעילות התעשייתית ומוערכות בנזק של כ-250 מיליון דולר ליום לפי לשכת המסחר של טהראן.

בנוסף, איראן אינה מסוגלת לייצא גז באופן נרחב, כיוון שמעולם לא הצליחה להשלים מתקני הנזלה (LNG) מתקדמים. כיום, רוב הגז שלה משמש לשוק הפנימי, עם יצוא מוגבל בעיקר לעיראק וטורקיה. עם זאת, המדינה מייצאת קונדנסט – נוזל דמוי נפט שמופק לצד הגז – לרוב לסין. תקיפה במתקני עיבוד קונדנסט עשויה להשפיע גם על היבטים אלו.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בפועל, איראן בנתה רשת מסועפת של מתקני גז, עיבוד ופטרוכימיה סביב המתקנים באסלויה. כל פגיעה בהם, מחלישה את האמינות של המדינה בעיני משקיעים פוטנציאליים ומחריפה את תחושת הפגיעות.

שאלות ותשובות בנושא התקיפה הישראלית באיראן והשפעתה על האנרגיה

איזה מתקן נפגע בדיוק בתקיפה?

מדובר במתקן העיבוד היבשתי של שלב 14 בשדה South Pars, אזור עיבוד מרכזי לגז המוזרם מהים, שאחראי על חלק ניכר מהאספקה הפנימית של איראן.

מהי החשיבות של שדה South Pars לאיראן ולעולם?

זהו המאגר הגדול בעולם, משותף עם קטאר. החלק האיראני מספק יותר משני שלישים מצריכת הגז של המדינה, אך לא מחובר למתקני יצוא גלובליים.

האם מדובר בתקיפה הראשונה מסוג זה?

במתקנים מסוג זה – כן. תקיפות ישראליות בעבר כוונו בעיקר למתקני גרעין או מתקנים צבאיים. הפעם מדובר במעבר לחזית כלכלית-אזרחית רגישה.

האם ישראל מאשרת שהיא אחראית לתקיפה?

לא באופן רשמי, אך כלי תקשורת בעולם מצטטים מקורות מערביים שמצביעים על ישראל. העובדה שהתקיפה הגיעה לאחר גל תקיפות בתוכנית הגרעין האיראנית מחזקת את הסברה הזו.

האם התקיפה תשפיע על שוק הנפט?

ככל הנראה כן. ביום שישי כבר נרשמה קפיצה חדה במחירי הנפט. אם המתקפה תתפרש כהתחלה של פגיעה בתשתיות אנרגיה נוספות – המחירים עלולים להמשיך לעלות.

איך הגיבה איראן לתקיפה?

בשלב זה אין תגובה צבאית רשמית, אך דיווחים מקומיים מאשימים "כטב"מים עוינים" בגרימת השריפות. ייתכן ואיראן מנסה לשדר ריסון – לפחות בינתיים.

האם יש חשש לפגיעה במתקנים בקטאר?

כיום – לא. אך מאחר והשדה משותף, כל הסלמה נוספת עלולה לערב גם אזורים בהם שותפות מדינות מערביות, מה שייצור דינמיקה שונה לחלוטין.

מה משמעות התקיפה מבחינת חוק בינלאומי?

תקיפה על תשתית אזרחית – גם במדינה יריבה – עלולה להיחשב כהפרת כללים בינלאומיים. עם זאת, אם יוכח שמדובר במתקן עם זיקה ביטחונית, ישראל עשויה להצדיק את הפעולה.

האם הפגיעה תשפיע על אספקת החשמל באיראן?

סביר להניח שכן, במיוחד אם התקיפה גרמה לעצירת פעילות גזית בהיקף משמעותי. איראן ממילא סובלת מבעיות אספקה חריפות.

האם מדינות נוספות באזור עלולות להיפגע?

כל הסלמה שמערבת תשתיות גז או נפט עלולה לפגוע גם במערכות הובלה אזוריות, יצוא ימי ואפילו צינורות גז חוצי גבולות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 16/06/2025 11:54
    הגב לתגובה זו
    איזה כללים האיראנים נוהגים האם ירי טילים על אוכלוסיה אזרחית זה תקין
  • 4.
    בא 15/06/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    כמו חבריו היטלר פוטין סטאליןהאיל מקוריאה פול פוט ושאר הפסיכופתים שהיו או כרגע בשילטון של מדינות..תהנו.!! !
  • 3.
    בא 15/06/2025 11:56
    הגב לתגובה זו
    טי הזה חייב ללכת...העם באירן משועבד עדיף למות כאדם חופשי מאשר לחיות כעבדלכן חייבים להחזיר את אירן למאה השביעית שתואמת לאידאולוגיה של המשטר הזה ..והעם יתקומם.
  • 2.
    מי שתוקף בתי מגורים בטילים בליסטיים איבד את הזכות להתלונן (ל"ת)
    לגיטימי לתקוף שם הכל 15/06/2025 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 15/06/2025 09:08
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן לתקום להם גז ביתי שמיצר אצלי בשפע בתחת.כמות של 2000 סמק גז איכותי
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.