ישראל תקפה את שדות הנפט והגז הגדולים בעולם; איך זה ישפיע על מחירי האנרגיה?
תקיפה ישראלית במתקן גז ענק בשדה South Pars שבאיראן. ייצור של 12 מיליון קוב ביום הופסק. חשש להסלמה אנרגטית אזורית; מחיר הנפט מזנק
ישראל פוגעת בלב תשתיות האנרגיה של איראן - זה יכול להזניק את מחירי הנפט.
ישראל תקפה מתקן גז מרכזי באיראן, מהלך שלכאורה מסמן פתיחה של חזית חדשה במלחמה המתרחבת. לפי דיווחים חצי-רשמיים בטהראן, פיצוץ עז ושריפה פרצו במתקן עיבוד הגז הקרקעי של שלב 14 בשדה South Pars – מאגר הגז הטבעי הגדול בעולם.
מדובר בפגיעה חסרת תקדים בתשתית אזרחית אסטרטגית, והיא עשויה להוביל לטלטלה עמוקה בשוקי האנרגיה העולמיים – גם אם הנזק המיידי מתמקד (בינתיים) בפעילות פנימית באיראן בלבד. אומנם איראן אינה יצואנית גז מרכזית, אך עצם התקיפה על מתקן כל כך רגיש מאותתת על כיוון פעולה חדש – וייתכן אף מסוכן יותר – מצד ישראל.
מה צפוי היום בבורסה? מניית אלביט תזנק - מה צפוי להיות בשוק?
שדה הגז הגדול בעולם
South Pars, אחראי על יותר משני שלישים מהגז לצריכה המקומית באיראן. המתקן שנפגע עצר את פעילות אחת הפלטפורמות הימיות, לפי דיווחים באיראן, מה שגורע לפחות 12 מיליון מטרים מעוקבים של גז ביום מהמערכת. אך זה לא הכול: שריפה דווחה גם במתקן "פאגר ג'אם", אחד הגדולים במדינה, שמעבד גז גם משדות נוספים כמו נאר וקנגן. לפי הערכות ראשוניות – ייתכן שמדובר בפגיעת כטב"ם.
- מחיר הנפט מזנק - טראמפ מטיל סנקציות חדשות על יצרניות הנפט הגדולות ברוסיה
- טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחיר חבית נפט זינק, ביום שישי בכ-8% ל-73 דולר והמומחים מצפים לזינוק נוסף בהמשך. אם יש ראל תמשיך להכות במתקני הנפט והגז של איראן, הרי שאיראן יצואנית נפט גדולה תפחית את היצוא, זוה יגרום להיצע קטן יותר עולמי - מה שיעלה את המחירים. מעבר לכך, איראן שולטת במעבר הנפט ממדינות המפרץ לעולם, והיא יכולה לסגור את המיצרים ולהוביל להקטנה דרמטית של ההיצע.
גם בלי התקיפה – מצב תשתיות האנרגיה באיראן רעוע. בשנים האחרונות סובלת המדינה מהפסקות חשמל תכופות, שחונקות את הפעילות התעשייתית ומוערכות בנזק של כ-250 מיליון דולר ליום לפי לשכת המסחר של טהראן.
בנוסף, איראן אינה מסוגלת לייצא גז באופן נרחב, כיוון שמעולם לא הצליחה להשלים מתקני הנזלה (LNG) מתקדמים. כיום, רוב הגז שלה משמש לשוק הפנימי, עם יצוא מוגבל בעיקר לעיראק וטורקיה. עם זאת, המדינה מייצאת קונדנסט – נוזל דמוי נפט שמופק לצד הגז – לרוב לסין. תקיפה במתקני עיבוד קונדנסט עשויה להשפיע גם על היבטים אלו.
- שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
- מתקן סולארי עם אגירה: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
בפועל, איראן בנתה רשת מסועפת של מתקני גז, עיבוד ופטרוכימיה סביב המתקנים באסלויה. כל פגיעה בהם, מחלישה את האמינות של המדינה בעיני משקיעים פוטנציאליים ומחריפה את תחושת הפגיעות.
שאלות ותשובות בנושא התקיפה הישראלית באיראן והשפעתה על האנרגיה
איזה מתקן נפגע בדיוק בתקיפה?
- 5.אנונימי 16/06/2025 11:54הגב לתגובה זואיזה כללים האיראנים נוהגים האם ירי טילים על אוכלוסיה אזרחית זה תקין
- 4.בא 15/06/2025 11:59הגב לתגובה זוכמו חבריו היטלר פוטין סטאליןהאיל מקוריאה פול פוט ושאר הפסיכופתים שהיו או כרגע בשילטון של מדינות..תהנו.!! !
- 3.בא 15/06/2025 11:56הגב לתגובה זוטי הזה חייב ללכת...העם באירן משועבד עדיף למות כאדם חופשי מאשר לחיות כעבדלכן חייבים להחזיר את אירן למאה השביעית שתואמת לאידאולוגיה של המשטר הזה ..והעם יתקומם.
- 2.מי שתוקף בתי מגורים בטילים בליסטיים איבד את הזכות להתלונן (ל"ת)לגיטימי לתקוף שם הכל 15/06/2025 11:44הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 15/06/2025 09:08הגב לתגובה זואני מוכן לתקום להם גז ביתי שמיצר אצלי בשפע בתחת.כמות של 2000 סמק גז איכותי
החתימה על הזיכיוןמתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון
הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל
שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.
הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת
שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA
חזוי של 53-37 מיליון שקל.
לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.
מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.
- מאחורי הקלעים: מי מנסה לקנות את שיכון ובינוי אנרגיה ולמה המניה ממריאה?
- כ-3,000 יח"ד: "קריית אתא מערב" של שיכון ובינוי נדל"ן יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.
