רבות נכתב על הריכוזיות של המערכת הבנקאית הישראלית בשוק האשראי, אך ישנו שוק אחר בו הריכוזיות גבוהה יותר- הבנקים המסורתיים באמצעות בנק ישראל שולטים כיום בכסף שלנו. אלא שכעת שוק אמצעי התשלום מאותגר על ידי מטבעות ה Crypto, ומאלץ את הבנקים המרכזיים לתת מענה לפני שיאבד את אמון הציבור ביכולתו לשמור על שוק תחרותי ויציב.

ככל שקיים אמון ביעילות של טכנולוגיית ה Blockchain ובכך שלא ניתן "לפרוץ" את השרשרת ולעשות שינויים ברישומי הבעלות על המטבע, אין למעשה צורך לנהל חשבון עו"ש בבנק מסחרי על מנת לבצע עסקאות תשלומים דיגיטליות.

בשנתיים האחרונות יש עליה משמעותית במידת האמון שרוחש הציבור למטבעות הדיגיטליים ולראיה יותר ויותר גופים מסחריים גדולים מאמצים את הטכנולוגיה.

נדמה שזה אחד הגורמים שגרמו לבנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם להבין לאחרונה גם הם את הפוטנציאל הטכנולוגי להוזיל ולייעל את תהליכי המחשוב של עסקאות תשלומים.

השבוע פרסמה הסוכנות לביטוח פיקדונות בארה"ב (FDIC) בקשת מידע מן הציבור בנוגע לשימושים אפשריים בנכסים דיגיטליים בעולם הבנקאות, לרבות מטבע דיגיטלי. לפני מספר ימים, פרסם בנק ישראל מסמך המתווה מודל אפשרי למטבע דיגיטלי בהנפקת בנק ישראל. למרות שמדובר במעין בלון ניסוי, ניתן להתרשם מהתייחסותו הרצינית של בנק ישראל ליישומן של טכנולוגיות אשר מאפשרות שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים חדשים. מצד שני ניכר כי בנק ישראל עדיין מנסה לשמור על החומות הקיימות סביב שוק אמצעי התשלום. המסמך קובע שבדומה להסדרי הסליקה הקיימים כיום, העברות בשקל הדיגיטלי החדש תתבצענה באמצעות גוף עסקי הפועל תחת פיקוח של בנק ישראל למרות שאין מניעה לגופים עסקיים שיעמדו בקריטריונים לפעול במערכת החדשה לצד הבנקים.

• למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
• למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שקל דיגיטלי – כבר קיים בפועל שנים רבות

שקל דיגיטלי הינו אמצעי תשלום אשר כבר קיים בפועל מזה שנים רבות. מרבית העסקאות שאנו מבצעים הן דיגיטליות כאשר השימוש במטבע פיזי הולך ומתמעט. בין אם מדובר בהעברה בנקאית, צ'קים, כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום או Apple Pay, בסופו של דבר כל עסקאות התשלומים אשר אינן במזומן מתנקזות אל אחת משלושת המסלקות הבאות: מסלקת זה"ב בבעלותו ובניהולו של בנק ישראל, מסלקת מס"ב ומסלקת הצ'קים בבעלות הבנקים. תשלומים בסכומים נמוכים מ 1 מיליון שקל, עוברים דרך מסלקת מס"ב. במידה וההעברה הינה בסכום הגבוה מ 1 מיליון שקל הסליקה תתבצע במסלקת זה"ב באמצעות העברה וקבלה של קבצי מידע.

לבנקים יש יתרון מובנה - אך לא לעולם חוסן

נכון להיום רמת האמון של הציבור במערכות הסליקה והתשלומים אשר מנוהלות ע"י הבנק המרכזי ומערכת הבנקאות המסחרית עדיין גבוהה ביותר, באופן שמקנה למערכת הבנקאית יתרון תחרותי מובנה, אלא שלא לעולם חוסן ועל הבנקים להבין שכדי להמשיך ולהיות רלבנטיים, עליהם להתחרות בשוק ה Crypto לפני שהדבר יהיה מאוחר מידי.

לבלעדיות הבנקים בגישה למערכות הסליקה ישנה השפעה על העלות הסופית לצרכן של תעריפון עמלות חשבון עובר ושב אשר הבנקים גובים בתמורה לניהול אמצעי דיגיטלי זה.

• שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

בנוסף, נשאלת השאלה מדוע שלא לאפשר גם לתשלומים בסכומים קטנים לעבור תהליך סליקה מהיר ומיידי בדומה לזה שמתבצע במערכת זה"ב.

ראוי לציין כי מסלקת מס"ב, אשר הופרדה לאחרונה מחברת שב"א במטרה להגדיל את התחרות בשוק התשלומים, מפתחת מערכת לסליקה רציפה עבור תשלומים בסכומים קטנים. בנוסף, ראוי לציין כי, בסוף 2020 בהמשך להמלצה בדו"ח של רשות התחרות, פתח בנק ישראל את הגישה למסלקת זה"ב גם לגופים חוץ בנקאיים וכי הפטור החדש להסדר כובל אשר ניתן לחברת מס"ב נקבע תחת התנאי שתתאפשר גישה למסלקה גם לגופים חוץ בנקאיים. עד כה לא הצטרפו גורמים עסקיים חדשים למסלקות הוותיקות. ייתכן והנושא עדיין נמצא בחיתולים, ייתכן וחסמי הכניסה הרגולטורים עדיין גבוהים מידי וההיתכנות העסקית נמוכה. אך מאחר ומסלקות מבוססות על מנגנון של ערבות הדדית ושותפות בלקיחת הסיכון ע"י חבריה, ייתכן והחברים מהמערכת הבנקאית ממשיכים להציב התנגדויות.

לפי המסמך, הריבית על השקל הדיגיטלי החדש תעמוד על 0% ולא תהווה תחרות לריבית המשולמת ע"י הבנקים. זאת על מנת למנוע תרחיש בו הציבור בהמוניו ימיר שקל דיגיטלי ישן מחשבונות העו"ש בבנקים לשקל דיגיטלי חדש בחשבונות של גופים מחוץ למערכת וירוקן את הבנקים ממקור המימון המרכזי שלהם. כך, נזהר בנק ישראל שלא לפגוע ביציבות הבנקים ומשמר את מעמדם בשוק אמצעי התשלום.

האתגר הגדול של בנק ישראל

אלא שהאתגר הגדול של בנק ישראל הוא קידום התחרותיות לצד שמירה על רמת אמון גבוהה. הצרכן נותן אמון במערכת הבנקאית, בין השאר, בגלל הרקורד החזק יחסית שיש לבנק ישראל בשמירה על היציבות הפיננסית בשנים האחרונות וקיימת הנחה סמויה שבנק ישראל ינקוט בצעדים הנכונים על מנת לחלץ בנקים שנקלעים למשבר .לכן לדעתי יש מקום לתת לשקל הדיגיטלי החדש להתחרות כשווה בין שווים עם השקל הישראלי הישן, במערכת מבוזרת ותחת תנאים פיננסים זהים.