רוני גרפונקל ועד בנק הפועלים
צילום: ארגון עובדי בנק הפועלים

עובדי בנק הפועלים נגד ההנהלה - יפגינו בראשון כדי לנסות ולשפר את תנאי השכר

אם אנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו (ליתר דיוק - את מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו) אז נפגין ונשבות; האם זו הפעלת כוח לגיטימית או שהכל מותר כשמדובר על כסף
נתנאל אריאל | (27)

עובדי בנק הפועלים יקיימו ביום ראשון הקרוב הפגנה נגד הנהלת הבנק במחאה על התנהלותה בקידום הסכם השכר. עובדי הבנק מכל רחבי הארץ יפגינו במחאה על התנהלות ההנהלה, כשלגישתם הנהלת הבנק הציגה תנאים מחפירים בפני ארגון העובדים שיביאו לפגיעה בזכויות ובביטחון התעסוקתי של 7,000 עובדי הבנק.

העובדים כמובן רוצים תנאים וכסף, הנהלה כמובן מעוניינת בהגבלת שכר העובדים כדי להרוויח יותר. אבל יש כאן שאלה עקרונית - ברור שלעובדים מותר לבקש שכר נוסף, ברור שהם יכולים להגיד שהם מאוכזבים, לא מרוצים. האם מותר להם להפגין ולשבות? כן, הכל בגדר החוק, אבל  זה רק מראה עד כמה ארגוני העובדים חזקים ודומיננטיים. זה רק מראה שהכוח הגדול נמצא בארגונים האלו ובהסתדרות שעוזרת-תומכת-מעודדת את המאבקים האלו. הפעלת כוח דרך הפגנה-שביתה היא לגיטימית, אבל היא רק מראה את הכוח הגדול של עובדים כלפי המעסיק וכלפי ההנהלה. 

כך או אחרת, ועד העובדים מסביר כי ההפגנה באה בהמשך להכרזה על סכסוך העבודה מול הנהלת הבנק,  שאושר במוסדות ההסתדרות הכללית ביום ה-20.3.

הסכסוך, שכולל את 7,000 עובדי בנק הפועלים, הוכרז לאחר שוועד העובדים הגיע למבוי סתום מול ההנהלה, בראשות המנכ"ל דב קוטלר, בנוגע להסכם השכר החדש. ההכרזה על סכסוך העבודה מאפשרת לוועד הבנק להתחיל בעיצומים בסניפי הבנק.

הסכם השכר הקודם של עובדי בנק הפועלים הסתיים לפני ארבעה חודשים כשעל פי רוני גרפונקל, יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, הנהלת הבנק בבואה לחדש את הסכם השכר הציבה דרישות בלתי סבירות שיפגעו בזכויות ובביטחון התעסקותי של העובדים. 

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    יוסי 18/04/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לוקחים כסף מהציבור ונותנים אחוזי ריבית מצחיקים אבל כשאתה בא לקחת הלוואה אחוזי הריבית מרקיעים שחקים נוצר מצב שמפעלים יצרניים בקושי מרימים את הראש מעל המים והבנקים שמגלגלים כספים לא שלהםמרויחים מילארדים !
  • 22.
    עושה בשכל 16/04/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    להכין רשימה עם שמות עובדים אשר השתתפו בהפגנה נגד הנהלה!! כדאי להכיר מקרוב את מגן הדמוקרטיה! בושה!!
  • 21.
    צדק ירדוף 16/04/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    להגיע לבתים!! "השבע לעולם לא יבין את הרעב!!!
  • 20.
    אדמירל 16/04/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    במקום בפוליטיקה ורגון הפגנות היה נחתם הסכם, מנכ"ל כושל!! הבייתה היום יחד עם דירקטוריון התומך בו!!
  • 19.
    כול הכבוד לוועד - רק שימשיכו ככה ולא יוותרו להם ....... (ל"ת)
    אחד שיודע 16/04/2023 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    כלכלן 16/04/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    יש לתאגיד רווחי כלכך את החוצפה והתעוזה שלא לחלוק רווחים עם עובדיו. בושה וחרפה!
  • 17.
    גבריאל 16/04/2023 07:23
    הגב לתגובה זו
    אומרים שהעסק היחידי שמרוויח גם כאשר כולם יושנים אלה הבנקים.הגיע הזמן שיעשו הפרדה כמו בארה"ב .בנקים רק תוכניות חיסכון ועו"ש את האשראי לחב' אשראי ככה התחרות והרווחים העצומים של הבנקים ירדו.
  • 16.
    משה 14/04/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    הבנק המסוכן הזה הביא את אוברקוביץ בדיוק למטרה בזאת . שנים רבות עובדי בנהפ מקבלים את השכר הנמוך במערכת עוד מימי הקלגסים פינטו וקנין ומזלג
  • 15.
    ראובן 14/04/2023 18:17
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף עובדי בנק הפועלים מגלים שגם להם יש ב..............ם וועד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 14.
    פרונקל בגוף הבנק ! (ל"ת)
    רוהרט 14/04/2023 18:13
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יהונתן 14/04/2023 18:09
    הגב לתגובה זו
    אני חושב דוידי עובדים צריכים לעבור מן העולם. מנציחים חוסר יעילות ולא עוזרים למי שבאמת נזקק. עם זאת, יש כאן צדק פואטי שלאחר הפגנות הנהלת הבנק נגד הממשלה, עכשיו העובדים מפגינים נגדם.
  • 12.
    יהיר 14/04/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
    אין קופות למזומן..הכל עבר לדיגיטל ונטשו את הקשישים..כך בכל הבנקים, מזעזע מה שהולך כאן בארץ, היום בשביל מזומן בקופה אתה צריך לחפש איפה זה קיים וככה מתישים את הלקוחות וכופים עליהם לעבור לאפ' וכל הרע הזה. כנראה שלהפגין הוא יודע המנכל לשעבר שלכם אבל להתחשב בקשישים ובמבוגרים זה לא הסטייל שלו...תפגינו אולי תשיגו משהו,בהצלחה.
  • הפוסל במומו 14/04/2023 19:23
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה לשלם במזומן רק אם אתה שיפוצניק או עצמאי שעובד בשחור באותה מידה אפשר לשוטט ברחובות לחפש טלפון ציבורי עם טלכרט או ספריית וידאו של בלוקבאסטר
  • 11.
    בני 14/04/2023 16:56
    הגב לתגובה זו
    לכל המצקצקים, מה עדיף? שהכסף יגיע לעובדים שמשרתים את הלקוחות, או שימשיכו להרעיב את העובדים ולתסכל אותם, ואת הכסף יחלקו לבעלי המניות? כל תוכנת התייעלות פירושה פחות שירות ללקוח, ויותר כסף לחזירים למילה ולבעלי המניות. ההתייעלות לא נועדה לכואיד מחירים ללקוחות.
  • צחי 14/04/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
    הביאו להם את סמנכל משאבי אנוש של חחי שיהייה סמנכל משאבי אנוש ..זה רודן אפס רקוב בלי שכל ..
  • רוני 15/04/2023 07:37
    בושה לבנק הפועלים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 10.
    אני בלאומי 14/04/2023 15:56
    הגב לתגובה זו
    נסיון לתםוס כותרת בעיתון בחינם
  • 9.
    רק קהלת תעשה פה סדר...וימגרו את כל השביתות והועדים (ל"ת)
    ירון 14/04/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לקוח 14/04/2023 15:01
    הגב לתגובה זו
    כלקוח ותיק של הבנק העובדים באמת עובדים קשה מאוד אבל השרות נמוך ומעייף בגלל מחסור בעובדים.
  • 7.
    שלח 14/04/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    כשתהיה רפורמה של לויןאין יותר שביתות תדברו ללמפה
  • 6.
    אל תוותרו לקוטלר השחצן (ל"ת)
    ששי המלך 14/04/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוני 14/04/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
    אני במקום הנהלת הבנק מוציא חצי מהם ...מעבה את שירות הלקוחות ומקדם את האפליקציה ..ידידה שלי עובדת בבנק המרכזי ברוטשילד, ידעתם שיש עדיין מחחקת תה שם?
  • 4.
    חסוי 14/04/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    אני לפי דעתי לא מגיע לעובדים שום דבר במיוחד בנק הפועלים אופקים שם אוכלי חינם מגעילים
  • 3.
    ברור שמותר - אם מותר להשבית משק על פוליטיקה אז ברור (ל"ת)
    כלכלן 14/04/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אסור לועד לוותר (ל"ת)
    14/04/2023 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנימין 14/04/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    אם לא היה ועד היו מפטרים את עובדי הבנקים בערימות. הבנקים מרוויחים יפה. שישלמו עוד קצת לעובדים
  • נכון מאוד (ל"ת)
    אור 14/04/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
offices
צילום: offices
עבודה היברידית

המודל ההיברידי החדש: איך מחזירים את ה"נשמה" למשרד?

העבודה מהבית שהפכה לאחד מסמליה של תקופת הקורונה היא כבר מזמן עובדה קיימת, אלא שלנוחות יש גם מחירים; רבים מהמנהלים דורשים כעת נוכחות מלאה ואילו העובדים לא מוכנים להיפרד מהגמישות. איך מגיעים לעמק השווה? 

ענת גלעד |

מודל העבודה ההיברידי שפרץ לחיינו בתקופת מגפת הקורונה ב-2020, הפך כבר מזמן מסידור זמני לנורמה קבועה ברוב הארגונים הגדולים. בתחילה היה נראה שהמעבר מוצלח: הפרודוקטיביות נשמרה ואף עלתה, שביעות רצון העובדים זינקה ועלויות הנדל"ן והתפעול ירדו משמעותית. אולם היום, חמש שנים אחרי, נראה שהתמונה מורכבת בהרבה. המשרד, שהיה תשתית ארגונית וחברתית קריטית, איבד חלק ניכר מתפקידו. ומה שנשאר הוא לעיתים "חיבור רופף של פרילנסרים" שמבצעים משימות ביעילות, אך מאבדים בהדרגה את הלכידות, האמון, החדשנות והלמידה הבלתי-פורמלית שהחזיקו את הארגון כיחידה אחת.

הנתונים מדברים בעד עצמם. סקר Microsoft Work Trend Index מ-2024 מצא ש-85% מהמנהלים חשים כי "קשה לבנות אמון עם עובדים שהם רואים רק דרך מסך". דוח Gallup שנערך באותה שנה גילה שעובדים היברידיים מדווחים על תחושת שייכות נמוכה ב-20% מעמיתיהם שעובדים רק במשרד. בסקר KPMG שנערך בשנים 2023–2024 בקרב 1,325 מנכ"לים, 83% צפו חזרה מלאה למשרדים עד סוף 2026 – אך רובם הודו שאינם יודעים איך ליישם זאת מבלי לפגוע בגיוס ובשימור כישרונות.

הבעיה אינה בעבודה מהבית כשלעצמה, אלא באובדן המנגנונים החברתיים הטבעיים שהמשרד סיפק: שיחות מסדרון שפתחו רעיונות חדשים, חניכה יומיומית של צעירים, וגם תחושת השותפות שנבנית כשכולם רואים זה את זה נאבקים ומצליחים. בעידן ההיברידי כל אלה דורשים תכנון מכוון, אחרת הם פשוט נעלמים.

לא מדובר בעצלנות

צעירים בני 22–30 שנכנסו לשוק העבודה ב-2020 ואילך מעולם לא חוו תרבות משרדית אמיתית. הם יעילים במשימות אינדיבידואליות, אך חסרים כישורים רכים שנבנים רק באינטראקציה פיזית: קריאת שפת גוף, ניהול קונפליקטים פנים אל פנים, הבנת ההיררכיה הלא-כתובה. התוצאות ניכרות בשטח: הם מתקדמים לאט, מרגישים פחות מחויבים ועוזבים מהר. מחקר Deloitte מ-2024 מצא שתחלופת עובדים בגילאי 25–34 בארגונים היברידיים גבוהה ב-37% מאשר בארגונים פרונטליים

המרוויחים הגדולים מעבודה מהבית הם הורים לילדים קטנים, תושבי פריפריה או בעלי מוגבלויות. אוכלוסיות אלה חוסכות שעות נסיעה וזוכות בגמישות אדירה. לעומתם, רווקים צעירים בדירה קטנה בתל אביב משלמים מחיר כבד: בדידות, שחיקה נפשית ותחושה שהקריירה מתקדמת לאט כי הם "לא נראים". המודל שנועד להיות שוויוני יצר שתי קבוצות עם אינטרסים מנוגדים באותו ארגון. מחקר Nature מ-2023 שבחן 20 מיליון מאמרים מדעיים ו-4 מיליון פטנטים, מצא שצוותים מפוזרים גיאוגרפית יצרו עבודות "פורצות דרך" בשיעור נמוך ב-25% מצוותים שישבו יחד. הסיבה: רעיונות מהפכניים נולדים משיחות אקראיות, לא מפגישות זום מתוכננות. סטנפורד הראה ב-2024 שפגישות וידאו מפחיתות את מספר הרעיונות החדשים ב-18% לעומת מפגשים פרונטליים.

אישה נשים עורכת דין עורכי דין
צילום: istock

חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?

פערי השכר בין גברים לנשים הם אתגר כלכלי וחברתי עצום. היכן אנחנו עומדים ביחס לעולם, והאם 2025 תהיה שנת המפנה?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה שכר אפליה מגדרית


מדובר בלא פחות מאחד הפערים הכלכליים העיקשים והמתסכלים ביותר בעידן המודרני: נשים ברחבי הגלובוס ובישראל בפרט ממשיכות להשתכר פחות מגברים על עבודה זהה או שוות-ערך. בעוד שורה של מדינות באירופה מחייבות שקיפות מלאה בשכר ואף קונסות מעסיקים מפלים, בישראל חובת הדיווח עדיין בחיתוליה והפערים ניכרים. הכתבה בוחנת את המגמות המקומיות אל מול הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק לשוויון כלכלי. הזכות לשכר שווה, המושתתת על עיקרון שחוק שכר שווה לעובדת ולעובד (1996) מבקש להבטיח ששכירה או שכיר יקבלו שכר זהה על עבודה שווה או עבודה שוות ערך. אם כך, מדוע הפער ממשיך להתקיים? ולמה זה נושא כה משמעותי בעידן שבו ההעסקה, שוק העבודה ותפקידים משתנים בקצב מהיר?

עבודה שווה בעיקרה מתייחסת לשני עובדים שמבצעים מטלות דומות מבחינת מיומנות, מאמץ, אחריות ותנאים סביבתיים. הביטוי "עבודה שוות ערך" משמעותו מטלות שאינן זהות אך שוות‑משקל מבחינת גורמים אלה. החוק הישראלי מעניק לעובדת ולעובד את הזכות לשכר שווה, ללא הבדלי מין. במערכת חייב המעסיק להוכיח כי קיים בסיס כלכלי סביר לפער בשכר, ושאין מדובר בהפרת הדין.
הדרישה לשקיפות נדחפה עוד כאשר חוק תיקון מספר 6 לחוק שכר שווה חייב מעסיקים שמעסיקים מעל 500 עובדים לפרסם דוחות שנתיים על פערי שכר בין נשים לגברים. כך נוצר משולש של חקיקה‑אכיפה‑שקיפות. 

מה קורה בעולם?

הפערים בשכר בין נשים לגברים מתקיימים כמעט בכל מדינות העולם. לפי דוח ה־Global Gender Gap Report של פורום הכלכלה העולמי, המדד של סגירת הפער הכלכלי עומד כיום על כ-69% בלבד מתוך 100% שוויון, וקצב השינוי איטי מאוד, כך שההערכה היא שיידרשו עד כ‑135 שנים כדי להגיע לשוויון מלא בקצב הנוכחי.
במישור הגלובלי, נשים מרוויחות בממוצע כ-80-82 סנט לעומת דולר של גברים. מדינות מובילות כמו איסלנד כבר הביאו לחקיקה שמחייבת שוויון שכר והסמכה, אך גם שם הפערים לא נעלמו. בעומק הבעיה עומדים גורמים כגון הפסקות קריירה, עומס על טיפול משפחתי, התמקדות נשים בתפקידים עם שכר נמוך יותר או תפיסות חברתיות שעדיין מכתיבות התייחסות שונה.
בנוסף, ארגונים בינלאומיים כמו International Labour Organization ו-Equal Pay International Coalition קוראים למדינות להקים מנגנונים לאכיפה, בדיקת שקיפות שכר, וקידום מדיניות לתמיכה באימהות ובעבודות “ששייכות לנשים” בדירוג השכר הנמוך יותר.

חשוב לזכור כי פער שכר מתמשך אינו רק סוגיה חברתית או אתית, יש לו השלכות כלכליות משמעותיות. לדוגמה, לפי World Bank, קיטון בהגבלות על נשים בשוק העבודה, כולל פערי שכר, עשוי להגדיל את התוצר העולמי ביותר מ‑20%. במלים פשוטות: השקעה שווה בשכר תביא רווח לכלכלה הגדולה.
כמו כן, בארגונים שבהם יש פערים מופחתים בשכר, נרשמה נטייה למורל גבוה יותר, עזיבת עובדים נמוכה יותר וחדשנות מוגברת. בארה״ב למשל, חברות שדיווחו על מדיניות שכר שווה זכו לאטרקטיביות גבוהה יותר בקרב כישרונות.

נושא שנוי במחלוקת

התומכים טוענים כי שכר שווה הוא בסיס לשוויון והוגנות, במיוחד בעידן שבו נשים הן חלק מרכזי בכוח העבודה ומתפקדות ברמה מקצועית שאינה נופלת מזו של הגברים. הם מדגישים כי אפליית שכר מתמשכת משדרת מסר של חוסר הערכה ויוצרת חוסר אמון. כמו כן, מדיניות שכר שווה מסמנת לשוק שהחברה מחויבת לערכים ושוויון - דבר שמושך יותר עובדים איכותיים.
נוסף על כך, כאשר ארגונים מחויבים לשקיפות בדיווח שכר, הם נאלצים לבדוק את מערכות השכר שלהם, וזה מוביל לשיפור מבני. השקעה בשוויון יכולה להפוך לתמריץ ארגוני, עם ציפייה לרווחיות גבוהה יותר בעתיד.