רוני גרפונקל ועד בנק הפועלים
צילום: ארגון עובדי בנק הפועלים

עובדי בנק הפועלים נגד ההנהלה - יפגינו בראשון כדי לנסות ולשפר את תנאי השכר

אם אנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו (ליתר דיוק - את מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו) אז נפגין ונשבות; האם זו הפעלת כוח לגיטימית או שהכל מותר כשמדובר על כסף
נתנאל אריאל | (27)

עובדי בנק הפועלים יקיימו ביום ראשון הקרוב הפגנה נגד הנהלת הבנק במחאה על התנהלותה בקידום הסכם השכר. עובדי הבנק מכל רחבי הארץ יפגינו במחאה על התנהלות ההנהלה, כשלגישתם הנהלת הבנק הציגה תנאים מחפירים בפני ארגון העובדים שיביאו לפגיעה בזכויות ובביטחון התעסוקתי של 7,000 עובדי הבנק.

העובדים כמובן רוצים תנאים וכסף, הנהלה כמובן מעוניינת בהגבלת שכר העובדים כדי להרוויח יותר. אבל יש כאן שאלה עקרונית - ברור שלעובדים מותר לבקש שכר נוסף, ברור שהם יכולים להגיד שהם מאוכזבים, לא מרוצים. האם מותר להם להפגין ולשבות? כן, הכל בגדר החוק, אבל  זה רק מראה עד כמה ארגוני העובדים חזקים ודומיננטיים. זה רק מראה שהכוח הגדול נמצא בארגונים האלו ובהסתדרות שעוזרת-תומכת-מעודדת את המאבקים האלו. הפעלת כוח דרך הפגנה-שביתה היא לגיטימית, אבל היא רק מראה את הכוח הגדול של עובדים כלפי המעסיק וכלפי ההנהלה. 

כך או אחרת, ועד העובדים מסביר כי ההפגנה באה בהמשך להכרזה על סכסוך העבודה מול הנהלת הבנק,  שאושר במוסדות ההסתדרות הכללית ביום ה-20.3.

הסכסוך, שכולל את 7,000 עובדי בנק הפועלים, הוכרז לאחר שוועד העובדים הגיע למבוי סתום מול ההנהלה, בראשות המנכ"ל דב קוטלר, בנוגע להסכם השכר החדש. ההכרזה על סכסוך העבודה מאפשרת לוועד הבנק להתחיל בעיצומים בסניפי הבנק.

הסכם השכר הקודם של עובדי בנק הפועלים הסתיים לפני ארבעה חודשים כשעל פי רוני גרפונקל, יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, הנהלת הבנק בבואה לחדש את הסכם השכר הציבה דרישות בלתי סבירות שיפגעו בזכויות ובביטחון התעסקותי של העובדים. 

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    יוסי 18/04/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לוקחים כסף מהציבור ונותנים אחוזי ריבית מצחיקים אבל כשאתה בא לקחת הלוואה אחוזי הריבית מרקיעים שחקים נוצר מצב שמפעלים יצרניים בקושי מרימים את הראש מעל המים והבנקים שמגלגלים כספים לא שלהםמרויחים מילארדים !
  • 22.
    עושה בשכל 16/04/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    להכין רשימה עם שמות עובדים אשר השתתפו בהפגנה נגד הנהלה!! כדאי להכיר מקרוב את מגן הדמוקרטיה! בושה!!
  • 21.
    צדק ירדוף 16/04/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    להגיע לבתים!! "השבע לעולם לא יבין את הרעב!!!
  • 20.
    אדמירל 16/04/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    במקום בפוליטיקה ורגון הפגנות היה נחתם הסכם, מנכ"ל כושל!! הבייתה היום יחד עם דירקטוריון התומך בו!!
  • 19.
    כול הכבוד לוועד - רק שימשיכו ככה ולא יוותרו להם ....... (ל"ת)
    אחד שיודע 16/04/2023 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    כלכלן 16/04/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    יש לתאגיד רווחי כלכך את החוצפה והתעוזה שלא לחלוק רווחים עם עובדיו. בושה וחרפה!
  • 17.
    גבריאל 16/04/2023 07:23
    הגב לתגובה זו
    אומרים שהעסק היחידי שמרוויח גם כאשר כולם יושנים אלה הבנקים.הגיע הזמן שיעשו הפרדה כמו בארה"ב .בנקים רק תוכניות חיסכון ועו"ש את האשראי לחב' אשראי ככה התחרות והרווחים העצומים של הבנקים ירדו.
  • 16.
    משה 14/04/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    הבנק המסוכן הזה הביא את אוברקוביץ בדיוק למטרה בזאת . שנים רבות עובדי בנהפ מקבלים את השכר הנמוך במערכת עוד מימי הקלגסים פינטו וקנין ומזלג
  • 15.
    ראובן 14/04/2023 18:17
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף עובדי בנק הפועלים מגלים שגם להם יש ב..............ם וועד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 14.
    פרונקל בגוף הבנק ! (ל"ת)
    רוהרט 14/04/2023 18:13
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יהונתן 14/04/2023 18:09
    הגב לתגובה זו
    אני חושב דוידי עובדים צריכים לעבור מן העולם. מנציחים חוסר יעילות ולא עוזרים למי שבאמת נזקק. עם זאת, יש כאן צדק פואטי שלאחר הפגנות הנהלת הבנק נגד הממשלה, עכשיו העובדים מפגינים נגדם.
  • 12.
    יהיר 14/04/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
    אין קופות למזומן..הכל עבר לדיגיטל ונטשו את הקשישים..כך בכל הבנקים, מזעזע מה שהולך כאן בארץ, היום בשביל מזומן בקופה אתה צריך לחפש איפה זה קיים וככה מתישים את הלקוחות וכופים עליהם לעבור לאפ' וכל הרע הזה. כנראה שלהפגין הוא יודע המנכל לשעבר שלכם אבל להתחשב בקשישים ובמבוגרים זה לא הסטייל שלו...תפגינו אולי תשיגו משהו,בהצלחה.
  • הפוסל במומו 14/04/2023 19:23
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה לשלם במזומן רק אם אתה שיפוצניק או עצמאי שעובד בשחור באותה מידה אפשר לשוטט ברחובות לחפש טלפון ציבורי עם טלכרט או ספריית וידאו של בלוקבאסטר
  • 11.
    בני 14/04/2023 16:56
    הגב לתגובה זו
    לכל המצקצקים, מה עדיף? שהכסף יגיע לעובדים שמשרתים את הלקוחות, או שימשיכו להרעיב את העובדים ולתסכל אותם, ואת הכסף יחלקו לבעלי המניות? כל תוכנת התייעלות פירושה פחות שירות ללקוח, ויותר כסף לחזירים למילה ולבעלי המניות. ההתייעלות לא נועדה לכואיד מחירים ללקוחות.
  • צחי 14/04/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
    הביאו להם את סמנכל משאבי אנוש של חחי שיהייה סמנכל משאבי אנוש ..זה רודן אפס רקוב בלי שכל ..
  • רוני 15/04/2023 07:37
    בושה לבנק הפועלים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 10.
    אני בלאומי 14/04/2023 15:56
    הגב לתגובה זו
    נסיון לתםוס כותרת בעיתון בחינם
  • 9.
    רק קהלת תעשה פה סדר...וימגרו את כל השביתות והועדים (ל"ת)
    ירון 14/04/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לקוח 14/04/2023 15:01
    הגב לתגובה זו
    כלקוח ותיק של הבנק העובדים באמת עובדים קשה מאוד אבל השרות נמוך ומעייף בגלל מחסור בעובדים.
  • 7.
    שלח 14/04/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    כשתהיה רפורמה של לויןאין יותר שביתות תדברו ללמפה
  • 6.
    אל תוותרו לקוטלר השחצן (ל"ת)
    ששי המלך 14/04/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוני 14/04/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
    אני במקום הנהלת הבנק מוציא חצי מהם ...מעבה את שירות הלקוחות ומקדם את האפליקציה ..ידידה שלי עובדת בבנק המרכזי ברוטשילד, ידעתם שיש עדיין מחחקת תה שם?
  • 4.
    חסוי 14/04/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    אני לפי דעתי לא מגיע לעובדים שום דבר במיוחד בנק הפועלים אופקים שם אוכלי חינם מגעילים
  • 3.
    ברור שמותר - אם מותר להשבית משק על פוליטיקה אז ברור (ל"ת)
    כלכלן 14/04/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אסור לועד לוותר (ל"ת)
    14/04/2023 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנימין 14/04/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    אם לא היה ועד היו מפטרים את עובדי הבנקים בערימות. הבנקים מרוויחים יפה. שישלמו עוד קצת לעובדים
  • נכון מאוד (ל"ת)
    אור 14/04/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטרפרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר
ה-AI ואני

"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"

שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 ישאלו  איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"

הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך: 

אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו  הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו. 


איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?

הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.

הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.

יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.

בחדר
 הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה קרדיט: דובורת בילינסון
בחדר הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה - קרדיט: דוברות בילינסון

איפה הוא תורם?

כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה. 

פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטרפרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר
ה-AI ואני

"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"

שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 ישאלו  איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"

הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך: 

אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו  הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו. 


איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?

הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.

הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.

יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.

בחדר
 הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה קרדיט: דובורת בילינסון
בחדר הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה - קרדיט: דוברות בילינסון

איפה הוא תורם?

כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.