ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי
דוחות

אפקון: ירידה של 28% בהכנסות; עלייה של פי 5 ברווח הנקי

אפקון מדווחת על עלייה של פי 5 ברווח הנקי לרבעון השלישי של 2024; המניה עלתה 5.8%
חיים בן הקון | (1)

חברת ההנדסה, הבנייה והתשתיות אפקון  אפקון החזקות -1.61% מדווחת על ירידה של 28% בהכנסות; עלייה של 46% ברווח הגולמי ועלייה של פי 5 ברווח הנקי לרבעון השלישי של 2024 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-13.8% לעומת 6.7% ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה הסתכמו לסך של 458 מיליו שקל לעומת 642 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי הסתכם ל-63 מיליון שקל לעומת 43 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-15.3 לעומת 2.6.

מגזרי הפעילות של אפקון

במגזר בקרה וטכנולוגיות הכניסה החברה 116 מיליון שקל לעומת 104 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכדי 33.7 מיליון שקל לעומת 26.2 מיליון שקל ברבעון המקביל; 10% ו־8.8% מהכנסות המגזר בהתאמה. השיפור במגזר נובע מעלייה בהיקפי הפעילות תוך שיפור הרווחיות הנובעת מתחום גילוי האש והבקרה וכן כתוצאה מצמיחה בפעילות המכ"מים בתחום הביטחון ומזכייה והתקדמות בפרויקט בתחום הבקרה והתוכנה.

במגזר סחר הכניסה החברה 50.5 מיליון שקל לעומת 49.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכדי 17 מיליון שקל לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל; 11.7% ו־13% מהכנסות המגזר בהתאמה. הירידה במגזר נובע מירידה בהיקף הפעילות לאור מלחמת חרבות ברזל, וכן ממכירת תמהיל מוצרים בהקיף רווחיות נמוך יותר.

במגזר מערכות, EPC ובניה הכניסה החברה 237 מיליון שקל לעומת 447 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכדי 16.6 מיליון שקל לעומת -3.6 מיליון שקל ברבעון המקביל; 2.3% ו־-0.3% מהכנסות המגזר בהתאמה. רווחיות המגזר התאפיינה בשיעור רווחיות ניכר בתחום המערכות האלקטרו-מכאניות כתוצאה מגידול בפעילות בתחום החשמל בתעשייה וכן מהתקדמות בפרויקט עבור חברת היי-טק בינלאומית ומשיפור והתייעלות ביתר תחומי הפעילות. מנגד נרשם הפסד בתחום הבניה וההנדסה האזרחית בעיקר כתוצאה משינויים לרעה באומדנים לגמר בפרויקט מול מזמין ממשלתי וכן פרויקט דיור מוגן שהינם לקראת סיום וכן נרשמו הוצאות מתהליך צמצום היקף פעילות הבניה.

במגזר מולטימדיה ותקשורת הכניסה החברה 79 מיליון שקל לעומת 70 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכדי 17.3 מיליון שקל לעומת 5.4 מיליון שקל ברבעון המקביל; 7.3% ו־2.3% מהכנסות המגזר בהתאמה. עיקר העלייה נובעת מפעילות בתחום חדרי המצב, מרכזי השליטה והמולטימדיה, בין היתר משיפור הרווחיות בפרויקטים וכן כתוצאה מקבלת הזמנות במסגרת מכרז החשכ"ל.

במגזר אנרגיות מתחדשות הכניסה החברה 0.6 מיליון שקל לעומת 0.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכדי הפסד של 6.3 מיליון שקל לעומת רווח של 3.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה נובעת בעיקר מביצוע שערוך ההשקעה בפרויקטים בפולין בתקופה המקבילה אשתקד וכן כתוצאה מירידה בתפוקות ייצור האנרגיה בפרויקט הרוח בסירין וגלבוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר אחר הכניסה החברה 13 מיליון שקל לעומת 21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי במגזר הסתכם לכדי 10.2 מיליון שקל לעומת 7.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה נובעת מפעילות חברה כלולה בתחום הזכיינות.

תזרים המזומנים שהפיקה אפקון מפעילותה השוטפת במהלך הרבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-29 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של כ-22 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה נובעת בעיקר משינוי חיובי בתזרים המזומנים ביתרת לקוחות והכנסות לקבל מעבודות בחוזי הקמה בסך של כ- 84.9 מיליון שקל וכן מהשינוי ה חיובי בתזרים המזומנים ביתרת זכאים ויתרות זכות בסך של כ- 20 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מנגד נרשם שינוי שלילי בתזרים המזומנים ביתרות ספקים ונותני שירות, זכאים ויתרות זכות בסך של כ- 61.7 מיליון שקל, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.  

תזרים המזומנים שהשקיעה החברה במהלך הרבעון היה זניח והסתכם בכמאה אלף שקל. תזרים המזומנים ששימש את פעילות המימון של החברה הסתכם בתזרים שלילי של 26 מיליון שקל, לעומת תזרים חיובי של 21 מיליון שקל בשנה שעברה. עיקר העלייה נובעת מהרחבת אג"ח סדרה ד' בסך של כ-53.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מקיטון באשראי לזמן קצר, נטו בסך של כ-37.9 מיליון שקל, עלייה בפירעון הלוואות לפרויקטי זכיינות בסך של כ-10 מיליון שקל. בקיזוז עלייה בנטילת הלוואות לזמן ארוך בסך של כ-51.3 מיליון שקל. 

מניית אפקון עלתה בכ-36% מתחילת השנה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפקון תחבורה חשמלית זה העתיד (ל"ת)
    מודי 01/12/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%