רון מילר סמנכל כספים אפקון; קרדיט: אתר החברה
רון מילר סמנכל כספים אפקון; קרדיט: אתר החברה
ראיון

"המשקיעים לא מספיק מתמחרים את ההזדמנויות של אפקון בתחום האנרגיה"

אפקון החזקות השלימה את רכישת מאגמא הנדסה, שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפת הייצור: "מאגמא הנדסה תספק לנו מוצרים נוספים לצמיחת תחום הבקרה, זה מגזר רווחי וצומח", אומר סמנכ"ל הכספים רון מילר בשיחה; בנוסף, החברה ממשיכה לפתח את תחום האנרגיה המתחדשת, עם יעד
של 300 MW מחובר עד 2026, וצופה הזדמנויות בשוק התשתיות והטעינה החשמלית

רוי שיינמן | (3)

אפקון החזקות -0.67%   דיווחה על השלמת רכישת חברת מאגמא הנדסה שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפות הייצור, כולל בתחום הפארמה, תחומים בהם אפקון לא הייתה עד היום. הרכישה מרחיבה את פעילות הבקרה והאוטומציה של אפקון, אחד מתחומי הפעילות הגדולים ביותר שלה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 היווה כרבע מההכנסות. אפקון רכשה 60% מהחברה כאשר שולמה למאגמא הנדסה מקדמה של כ-5.4 מיליון שקל, שהצדדים העריכו בקירוב כתמורה הצפויה שתתבסס על מכפיל ה-EBITDA הממוצע של מאגמא הנדסה ל-2023-2026.


כך רוכשת אפקון את מאגמא הנדסה לפי שווי של בערך 10 מיליון שקל, וזאת עסקה טובה. מאגמא הנדסה הרוויחה ב-2023 1.6 מיליון שקל כך שמדובר במכפיל 6, ואפשר גם להעריך שהתוצאות של מאגמא הנדסה השתפרו ב-2024, כך שהמכפיל יורד יותר לכיוון ה-4-5. אפקון הצליחה להשיג הערכת שווי כזאת כי היא חברה גדולה בתחום שקשה לחברות קטנות לגדול בו.


הרכישה כאמור נוגעת לתחום הבקרה והאוטומציה של אפקון אבל יש לה עוד 5 פעילויות סך הכל, חלקן מצליחות יותר כמו תחום ה-EPC (עבודות חשמל בתעשייה), חלקן עוד לא משפיעות לחיוב על הדוחות כמו תחום האנרגיה המתחדשת, ואת חלקן, לדברי סמנכ"ל הכספים רון מילר, כמו תחום טעינת הרכבים החשמליים - השוק לא מספיק מעריך: "התחום הזה צומח חודשית בין 10%-15%, אנחנו מוכרים שם המון חשמל, אבל יש שם המון הוצאות הוניות ופחת אז ההשפעה על הדוחות עדיין לא ניכרת", אומר לנו מילר בשיחה.


בדוחות האחרונים של החברה לרבעון השלישי של 2024 היא דיווחה על ירידה של 28% בהכנסות שהסתכמו ב-458 מיליון שקל לעומת 642 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי זינק פי 5 והסתכם ב-15.3 מיליון שקל לעומת 2.6 מיליון שקל. לצד זאת הצבר נכון לסוף הרבעון עמד על 2.26 מיליארד שקל, המניה שלה זינקה ב-93% בשנה האחרונה לשווי של 1.03 מיליארד שקל והיא נסחרת במכפיל של כ-19 על הרווחים הצפויים ב-2024 לפי קצב הרווחים בתשעת החודשים הראשונים של השנה.


שוחחנו עם מילר על רכישת מאגמא הנדסה והמשמעות שלה לאפקון, על תחום האנרגיה שצפוי להגיע ל-300 MW מחוברים באירופה עד 2026 וגם על האם החברה תחשוב להנפיק אותו ומה צריך לקרות בשביל שזה יקרה?


מה תחומי הפעילות העיקריים?

"יש לנו באפקון 4 פעילויות ליבה ועוד 2 פעילויות שמהוות את מוקדי הצמיחה. 4 פעילויות הליבה הן: בקרה ואוטומציה - כל הנושא כמו גילוי אש, ביטחון, חניה, בקרת מבנה, בניינים חכמים, אנחנו גם מקימים את הפרויקטים וגם נותנים שירות. התחום השני הוא מערכות אלקטרומכניות - עבודות חשמל בתעשייה, פרויקטים באנרגיה כלומר טורבינות, סולארי, ובעיקר אגירה בסוללות עם נציגות בלעדית עם BYD. יש גם את תחום הסחר, הוא משלים את שאר הפעילויות ומספק מענה משלים בעיקר בחשמל, רובוטיקה, IP, סיבים אופטיים. תחום המולטימדיה ותקשורת - קבוצת DM שעוסקת באודיו ווידאו, חדרי ישיבות חפ"קים ועוד.


נוסף על הפעילויות האלו כאמור יש לנו עוד 2 יצרניות ערך: הראשונה היא פעילות האנרגיה המתחדשת, כלומר יזמות של אנרגיה מתחדשת, שהתחילה בארץ ב-2016 עם הקמת חוות הטורבינות הראשונה בישראל, והיום יש שותפות עם גופים מוסדיים להשקעה של 110 מיליון אירו בפולין ובספרד. אנחנו צופים להגיע ל-300 MW מחובר ומניב עד 2026, היום יש בערך 82 MW. הפעילות השנייה היא טעינת רכב חשמלי, אנחנו חלוצים בתחום מאז 2016, הקמנו רשת טעינה ציבורית בשותפות עם דור אלון, עם מרכזים מסחריים כמו למשל עם ביג, עם עיריות, ואנחנו גם מוכרים מטענים לבתים פרטיים ומקומות עבודה. הפעילות הזו בצמיחה משמעותית, מכירות חשמל ברשת צומחות בין 10%-15% חודשית. עם זאת יש שם הרבה הוצאות הוניות והרבה פחת כך שברמה התפעולית עדיין לא רואים את התמורה, אבל ככל שאנחנו גדלים העלות השולית לקוט"ש יורדת ויתחילו לראות את התרומה בדוחות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


איך מאגמא הנדסה תשתלב באפקון? תעשו שם שינויים בהנהלה?

"לא יהיו שינויים בהנהלה. אנחנו ככלל מזהים את הפוטנציאל בחברות שאנחנו רוכשים ברמה המקצועית והמסחרית בעזרת אנשי המקצוע שלנו. אנחנו מאוד חזקים בתחום הבקרה, בעיקר היום בבקרות מבנה ובקרות בתעשייה, אנחנו מכירים את השוק. מאגמא הנדסה היא חברת בקרה שעוסקת בעיקר בניהול רצפת ייצור, זה תת תחום בבקרה שאנחנו כבר הרבה זמן מנסים להיכנס אליו, אין לנו כיום פרויקטים כאלה אבל אנחנו יודעים שנצליח לחבר אותם ללקוחות. היא גם מתמחה בפארמה שגם שם אנחנו פחות נמצאים. היא תספק לנו עוד מוצרים כדי להצמיח את תחום הבקרה. זה מגזר מאוד רווחי שגם צומח".


כמה הרווחיות של מגמה שונה מהרווחיות של מגזר הבקרה של אפקון ואיך היא תתרום לו?

"ברמת שיעור רווחיות היא לא נמוכה מהרווחיות במגזר אצלנו, הרווחיות במגזר היא בין 10&-11%, ואני כבר יודע להגיד שב-2024 התוצאות של מאגמא הנדסה היו משמעותית טובות יותר, והשיפור של מגמה ישפר גם אותנו".


אתה צופה שתממשו את האופציה לרכישת ה-40% הנותרים במאגמא הנדסה?

"אנחנו אוהבים שלשותפים שלנו יש תמריץ להצליח. אנחנו בטוחים שהם יודעים לנהל את העסק. עוד לא קרה לנו מקרה שהוצאנו את השותף החוצה".


אז יותר סביר שלא תממשו את האופציה?

"כל עוד החברה רווחית אין סביה לעשות בה זעזוע. יכול להיות שכן נרצה להגדיל השתתפות בדיבידנד, יכול להיות שנקנה חלק מתוך ה-40% אבל אני לא צופה שנרוץ ונקנה את כל ה-100%, זה גם לא נכון ברמה העסקית, הם מכירים את החברה והלקוחות ויהיה לא נכון לעשות זעזוע כזה בחברה".


אתם בוחנים עוד רכישות?

"אנחנו כל הזמן בוחנים רכישות וזה מה שאנחנו משדרים. עם זאת אנחנו מדגישים שזה יהיה בפעילויות הליבה שלנו, לא נתפזר לתחומים חדשים".


אתם לא מרגישים שכדאי לפצל חלק מהפעילות כדי להציף ערך? למשל פעילות האנרגיה אם וכאשר היא תשתפר?

"זה לא סוד, תחום האנרגיה המתחדשת זה תחום שבו כל השוק מדבר אחד עם השני בנוגע למיזוגים ורכישות. ברור לכולם שדרושה קונסולידציה שם, חברות קטנות לא יכולות להיות משמעותית. צריך ללכת שם למהלך כזה או אחר כדי להגדיל את נפח הנכסים ונפח השווי".


זה יכול לקרות סביב 2026? מתי שתגיעו ל-300 MW מחובר?

"אני חשוב שבנינו שם פלטפורמה טובה אבל שצריך עוד נפח פעילות לפני שנצא למהלך כזה. נשיג את הנפח הזה גם אורגנית וגם עם רכישות כדי להביא את התחום הזה להנפקה".


מה הדגשים לשנתיים הקרובות ומהם מנועי הצמיחה?

"אני חושב שלאפקון יש פוטנציאל גדול גם להגדיל את נפחי הפעילות וגם להגיע לשווים גדולים יותר. פעילויות הליבה שלנו מובילות שוק, אנחנו מוצבים היטב מול הלקוחות. יש הזדמנויות בארץ, ברור לכולם שיהיהי פה שגשוג בתחום התשתיות ומכך גם בעולמות שלנו. אנחנו נמצאים לפני המון הזדמנויות בשוק, לדוגמא עולם האגירה בסוללות, כל קילווואט זה בערך 100 פלוס דולר ויש מכרזים של מספר ג'יגה וואטים. פרויקט חשמול הרכבת, השקעה של 20 מיליארד שקל על ידי חברת חשמל ברציפות אנרגטית - כל מה שנוגע לתשתיות המדינה ושיקום הדרום והצפון מהווה הזדמנוית לאפקון. האנרגיה המתחדשת והטעינת רכבים הם המנועים במובן ששוק ההון לא מעריך אותם כמו שצריך עדיין".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עופר 26/02/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה לחברה נשמע שההשקעות במקום הנכון ובזמן הנכון
  • 2.
    אנונימי 24/02/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
    אני מבין יותר טוב מהם תביא תוצאות אדון מנהל חשבונות ותפסיק לחרטט
  • 1.
    לרון 24/02/2025 15:07
    הגב לתגובה זו
    מניית ערך אך נדרשת סבלנות
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?