"המשקיעים לא מספיק מתמחרים את ההזדמנויות של אפקון בתחום האנרגיה"
אפקון החזקות השלימה את רכישת מאגמא הנדסה, שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפת הייצור: "מאגמא הנדסה תספק לנו מוצרים נוספים לצמיחת תחום הבקרה, זה מגזר רווחי וצומח", אומר סמנכ"ל הכספים רון מילר בשיחה; בנוסף, החברה ממשיכה לפתח את תחום האנרגיה המתחדשת, עם יעד
של 300 MW מחובר עד 2026, וצופה הזדמנויות בשוק התשתיות והטעינה החשמלית
אפקון החזקות -0.03% דיווחה על השלמת רכישת חברת מאגמא הנדסה שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפות הייצור, כולל בתחום הפארמה, תחומים בהם אפקון לא הייתה עד היום. הרכישה מרחיבה את פעילות הבקרה והאוטומציה של אפקון, אחד מתחומי הפעילות הגדולים ביותר שלה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 היווה כרבע מההכנסות. אפקון רכשה 60% מהחברה כאשר שולמה למאגמא הנדסה מקדמה של כ-5.4 מיליון שקל, שהצדדים העריכו בקירוב כתמורה הצפויה שתתבסס על מכפיל ה-EBITDA הממוצע של מאגמא הנדסה ל-2023-2026.
כך רוכשת אפקון את מאגמא הנדסה לפי שווי של בערך 10 מיליון שקל, וזאת עסקה טובה. מאגמא הנדסה הרוויחה ב-2023 1.6 מיליון שקל כך שמדובר במכפיל 6, ואפשר גם להעריך שהתוצאות של מאגמא הנדסה השתפרו ב-2024, כך שהמכפיל יורד יותר לכיוון ה-4-5. אפקון הצליחה להשיג הערכת שווי כזאת כי היא חברה גדולה בתחום שקשה לחברות קטנות לגדול בו.
הרכישה כאמור נוגעת לתחום הבקרה והאוטומציה של אפקון אבל יש לה עוד 5 פעילויות סך הכל, חלקן מצליחות יותר כמו תחום ה-EPC (עבודות חשמל בתעשייה), חלקן עוד לא משפיעות לחיוב על הדוחות כמו תחום האנרגיה המתחדשת, ואת חלקן, לדברי סמנכ"ל הכספים רון מילר, כמו תחום טעינת הרכבים החשמליים - השוק לא מספיק מעריך: "התחום הזה צומח חודשית בין 10%-15%, אנחנו מוכרים שם המון חשמל, אבל יש שם המון הוצאות הוניות ופחת אז ההשפעה על הדוחות עדיין לא ניכרת", אומר לנו מילר בשיחה.
בדוחות האחרונים של החברה לרבעון השלישי של 2024 היא דיווחה על ירידה של 28% בהכנסות שהסתכמו ב-458 מיליון שקל לעומת 642 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי זינק פי 5 והסתכם ב-15.3 מיליון שקל לעומת 2.6 מיליון שקל. לצד
זאת הצבר נכון לסוף הרבעון עמד על 2.26 מיליארד שקל, המניה שלה זינקה ב-93% בשנה האחרונה לשווי של 1.03 מיליארד שקל והיא נסחרת במכפיל של כ-19 על הרווחים הצפויים ב-2024 לפי קצב הרווחים בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- קבוצת אפקון עם מיקוד מחדש; ה-EBITDA צמח ב-31%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוחחנו עם מילר על רכישת מאגמא הנדסה והמשמעות שלה לאפקון, על תחום האנרגיה שצפוי להגיע ל-300 MW מחוברים באירופה עד 2026 וגם על האם החברה תחשוב להנפיק אותו ומה צריך לקרות בשביל שזה יקרה?
מה תחומי הפעילות העיקריים?
"יש לנו באפקון 4 פעילויות ליבה ועוד 2 פעילויות שמהוות את מוקדי הצמיחה. 4 פעילויות הליבה הן: בקרה ואוטומציה - כל הנושא כמו גילוי אש, ביטחון, חניה, בקרת מבנה, בניינים חכמים, אנחנו גם מקימים את הפרויקטים וגם נותנים שירות. התחום השני הוא מערכות אלקטרומכניות - עבודות חשמל בתעשייה, פרויקטים באנרגיה כלומר טורבינות, סולארי, ובעיקר אגירה בסוללות עם נציגות בלעדית עם BYD. יש גם את תחום הסחר, הוא משלים את שאר הפעילויות ומספק מענה משלים בעיקר בחשמל, רובוטיקה, IP, סיבים אופטיים. תחום המולטימדיה ותקשורת - קבוצת DM שעוסקת באודיו ווידאו, חדרי ישיבות חפ"קים ועוד.
נוסף על הפעילויות האלו כאמור יש לנו עוד 2 יצרניות ערך: הראשונה היא פעילות האנרגיה המתחדשת, כלומר יזמות של אנרגיה מתחדשת, שהתחילה בארץ ב-2016 עם הקמת חוות הטורבינות הראשונה בישראל, והיום יש שותפות עם גופים מוסדיים להשקעה של 110 מיליון אירו בפולין ובספרד. אנחנו צופים להגיע ל-300 MW מחובר ומניב עד 2026, היום יש בערך 82 MW. הפעילות השנייה היא טעינת רכב חשמלי, אנחנו חלוצים בתחום מאז 2016, הקמנו רשת טעינה ציבורית בשותפות עם דור אלון, עם מרכזים מסחריים כמו למשל עם ביג, עם עיריות, ואנחנו גם מוכרים מטענים לבתים פרטיים ומקומות עבודה. הפעילות הזו בצמיחה משמעותית, מכירות חשמל ברשת צומחות בין 10%-15% חודשית. עם זאת יש שם הרבה הוצאות הוניות והרבה פחת כך שברמה התפעולית עדיין לא רואים את התמורה, אבל ככל שאנחנו גדלים העלות השולית לקוט"ש יורדת ויתחילו לראות את התרומה בדוחות".
- "סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"
- הום ביוגז תמכור זכויות פחמן בהיקף של עד 13.3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
איך מאגמא הנדסה תשתלב באפקון? תעשו שם שינויים בהנהלה?
"לא יהיו שינויים בהנהלה. אנחנו ככלל מזהים את הפוטנציאל בחברות שאנחנו רוכשים ברמה המקצועית והמסחרית בעזרת אנשי המקצוע שלנו. אנחנו מאוד חזקים בתחום הבקרה, בעיקר היום בבקרות מבנה ובקרות בתעשייה, אנחנו מכירים את השוק. מאגמא הנדסה היא חברת בקרה שעוסקת בעיקר בניהול רצפת ייצור, זה תת תחום בבקרה שאנחנו כבר הרבה זמן מנסים להיכנס אליו, אין לנו כיום פרויקטים כאלה אבל אנחנו יודעים שנצליח לחבר אותם ללקוחות. היא גם מתמחה בפארמה שגם שם אנחנו פחות נמצאים. היא תספק לנו עוד מוצרים כדי להצמיח את תחום הבקרה. זה מגזר מאוד רווחי שגם צומח".
כמה הרווחיות
של מגמה שונה מהרווחיות של מגזר הבקרה של אפקון ואיך היא תתרום לו?
"ברמת שיעור רווחיות היא לא נמוכה מהרווחיות במגזר אצלנו, הרווחיות במגזר היא בין 10&-11%, ואני כבר יודע להגיד שב-2024 התוצאות של מאגמא הנדסה היו משמעותית טובות יותר, והשיפור של מגמה ישפר גם אותנו".
אתה צופה שתממשו את האופציה לרכישת ה-40% הנותרים במאגמא הנדסה?
"אנחנו אוהבים שלשותפים שלנו יש תמריץ להצליח. אנחנו בטוחים שהם יודעים לנהל את העסק. עוד לא קרה לנו מקרה שהוצאנו את השותף החוצה".
אז יותר סביר שלא תממשו את האופציה?
"כל עוד החברה רווחית אין סביה לעשות בה זעזוע. יכול להיות שכן נרצה להגדיל השתתפות בדיבידנד, יכול להיות שנקנה חלק מתוך ה-40% אבל אני לא צופה שנרוץ ונקנה את כל ה-100%, זה גם לא נכון ברמה העסקית, הם מכירים את החברה והלקוחות ויהיה לא נכון לעשות זעזוע כזה בחברה".
אתם בוחנים עוד רכישות?
"אנחנו כל הזמן בוחנים רכישות וזה מה שאנחנו משדרים. עם זאת אנחנו מדגישים שזה יהיה בפעילויות הליבה שלנו, לא נתפזר לתחומים חדשים".
אתם לא מרגישים שכדאי לפצל חלק מהפעילות כדי להציף ערך? למשל פעילות האנרגיה אם וכאשר היא תשתפר?
"זה לא סוד, תחום האנרגיה המתחדשת זה תחום שבו כל השוק מדבר אחד עם השני בנוגע למיזוגים ורכישות. ברור לכולם שדרושה קונסולידציה שם, חברות קטנות לא יכולות להיות משמעותית. צריך ללכת שם למהלך כזה או אחר כדי להגדיל את נפח הנכסים ונפח השווי".
זה יכול לקרות סביב 2026? מתי שתגיעו ל-300 MW מחובר?
"אני חשוב שבנינו שם פלטפורמה טובה אבל שצריך עוד נפח פעילות לפני שנצא למהלך כזה. נשיג את הנפח הזה גם אורגנית וגם עם רכישות כדי להביא את התחום הזה להנפקה".
"אני חושב שלאפקון יש פוטנציאל גדול גם להגדיל את נפחי הפעילות וגם להגיע לשווים גדולים יותר. פעילויות הליבה שלנו מובילות שוק, אנחנו מוצבים היטב מול הלקוחות. יש הזדמנויות בארץ, ברור לכולם שיהיהי פה שגשוג בתחום התשתיות ומכך גם בעולמות שלנו. אנחנו נמצאים לפני המון הזדמנויות בשוק, לדוגמא עולם האגירה בסוללות, כל קילווואט זה בערך 100 פלוס דולר ויש מכרזים של מספר ג'יגה וואטים. פרויקט חשמול הרכבת, השקעה של 20 מיליארד שקל על ידי חברת חשמל ברציפות אנרגטית - כל מה שנוגע לתשתיות המדינה ושיקום הדרום והצפון מהווה הזדמנוית לאפקון. האנרגיה המתחדשת והטעינת רכבים הם המנועים במובן ששוק ההון לא מעריך אותם כמו שצריך עדיין".
- 3.עופר 26/02/2025 20:55הגב לתגובה זובהצלחה לחברה נשמע שההשקעות במקום הנכון ובזמן הנכון
- 2.אנונימי 24/02/2025 17:44הגב לתגובה זואני מבין יותר טוב מהם תביא תוצאות אדון מנהל חשבונות ותפסיק לחרטט
- 1.לרון 24/02/2025 15:07הגב לתגובה זומניית ערך אך נדרשת סבלנות
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"
בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.09% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
