או.פי.סי: הגידול לחשמל בארה"ב גדל, אך הרווח ברבעון השלישי ירד
ההכנסות של או.פי.סי או פי סי אנרגיה 0.11% ברבעון השלישי של השנה גדלו בכ-3% לכ-879 מיליון שקל, בהשוואה לכ-851 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בישראל ההכנסות הסתכמו לכ-761 מיליון שקל, לעומת כ-781 מיליון שקל אשתקד. בארה"ב, ההכנסות גדלו בכ-69% לכ-118 מיליון שקל, לעומת כ-70 מיליון שקל, בעיקר בעקבות הפעלה מסחרית של הפרויקטים Maple Hill, ו-Stagecoach החל מהרבעון הרביעי של 2023 ומהרבעון השני של 2024, בהתאמה, וכן גידול מפעילות מכירת חשמל ממקורות מתחדשים (Retail) ללקוחות מסחריים. לעומת זאת, ה-FFO ברבעון הסתכם לכ-245 מיליון שקל, לעומת כ-366 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מתוכו כ-145 מיליון שקל בישראל, וכ-84 מיליון שקל בארה"ב. הקיטון נובע בעיקר משינויים בהון החוזר בישראל עקב פערי עיתוי.
ה-EBITDA המתואם: 401 מיליון שקל
החברה רשמה ברבעון השלישי רווח של כ-86 מיליון שקל לעומת רווח של כ-101 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הירידה נובעת בעיקר מהוצאה חד פעמית, נטו ממס, בסך כ-38 מיליון שקל, בגין פירעון מוקדם של האשראי הפרויקטלי בצומת וגת. הרווח הנקי בניטרול הוצאות חד פעמיות עלה ברבעון לכ-122 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון השלישי לשנת 2024 בכ-78 מיליון שקל, לעומת רווח מתואם של כ-82 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם של החברה ברבעון השלישי גדל בכ-6% לכ-401 מיליון שקל, לעומת כ-379 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בישראל, ה-EBITDA גדל ברבעון בכ-9% לכ-255 מיליון שקל לעומת כ-235 מיליון שקל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בתעריפי הזמינות של תחנת צומת שקוזזה מירידה בזמינות התפעולית בשל השבתה של תחנת גת. כמו כן, הרבעון התקבל פיצוי חד פעמי ממבטחים בחדרה בסך כ-18 מיליון שקל, בקשר עם אובדן רווחים טרום ההפעלה המסחרית. בארה"ב ה-EBITDA הסתכם ברבעון לכ-151 מיליון שקל, כמו אשתקד. גידול באנרגיות המתחדשות נבע בעיקר מהפעלה מסחרית של הפרויקטים Maple Hill, ו-Stagecoach קוזז מגידול בהוצאות המטה. הרווח מפעולות רגילות ברבעון עלה לכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-203 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה, עלה לכ-4.76 מיליארד שקל, לעומת כ-3.85 מיליארד שקל בסוף שנת 2023. כזכור, בחודש אוגוסט השנה או.פי.סי החזקות ישראל בע"מ התקשרה בהסכם מימון עם בנק הפועלים ובנק לאומי להעמדת הלוואות בהיקף כולל של כ-1.65 מיליארד שקל. ההלוואות ישמשו בעיקר לצורך פירעון מוקדם של המימון הפרויקטאלי הקיים של תחנות צומת וגת וכן למימון פעילויות נוספות כפי שהוגדרו בהסכם המימון. הסכמי המימון נושאים ריבית שנתית בשיעור המבוסס על ריבית פריים בתוספת מרווח בטווח שבין 0.3% לבין 0.4%. חודש קודם היא השלימה גיוס הון בהיקף של כ-800 מיליון שקל. קנון, בעלת השליטה, הודיעה על כוונתה לקחת חלק בהנפקה, והשתתפה בגיוס בהיקף של כ-465 מיליון שקל. גיוס ההון בוצע לטובת הגדלת האחזקות בתחנות Maryland ו-Shore.
"הביקוש לחשמל בארה"ב ממשיך לגדול"
גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה: "ברבעון השלישי של 2024 המשכנו בתנופת פעילות משמעותית להרחבה והשבחה של פעילותינו, הן בישראל והן בארה"ב. בישראל, אנו ממשיכים לקדם שני פרויקטים אסטרטגיים לחברה – רמת בקע ואינטל. פרויקט רמת בקע מהווה חלק מאסטרטגיית החברה להרחבת תחום הייצור והאספקה של חשמל ירוק ללקוחותינו. זהו הפרויקט הסולארי הגדול ביותר בישראל בשילוב אגירה, עם הספק מצטבר של כ-505 מגה וואט וקיבולת אגירה של כ-2,760 מגה וואט שעה. בפרויקט אינטל, החברה מקדמת הקמת תחנת כוח בהספק של כ-450-650 מגה וואט על מנת לספק חשמל למפעל אינטל המתרחב בקרית גת. "בארה"ב, הביקוש לחשמל ממשיך לגדול ומגמה זאת צפויה להיות מואצת באופן דרמטי עם כניסתם של דאטה סנטרים מבוססי בינה מלאכותית, אשר נחשבים כנכס אסטרטגי בארה"ב וזוכים לתמיכת הממשל. לצד גריטה של תחנות כוח ישנות וגידול איטי באנרגיה מתחדשת, מנהלי המערכת בארה"ב נוקטים בפעולות על מנת לתמרץ את יצרני החשמל הפרטיים להקים תחנות כוח חדשות בגז טבעי, בין היתר על מנת לתת מענה לביקוש הגואה לחשמל. תוצאות מכרז הזמינות ב-PJM מעידות על מגמה זאת כאשר מחיר המכרז נקבע על כ-270 דולר למגה וואט ליום בהשוואה למחיר נוכחי ממוצע של כ-50 דולר. "לאחר השלמת הגדלת האחזקות שלנו בארה"ב, הכנסות החברה מזמינות צפויות לגדול בכ-89 מיליון דולר לשנה שתחל ביוני 2025. הושלמה רכישת 25% מתחנת הכוח במרילנד ואנו צופים להשלים רכישת 25% נוספים וכן 31% מתחנת כוח בניו ג'רזי עד סוף השנה. לאחר השלמת הרכישות, הספק ייצור החשמל של CPV בתחנות כוח חדישות בגז טבעי יעמוד על כ-2,000 מגה וואט. "יתר על-כן, החברה מפתחת את פרויקט Basin Ranch בטקסס, פרויקט גז טבעי בהספק של כ-1,350 מגה וואט אשר צפוי להתחיל הקמה במהלך 2025. הפרויקט מתוכנן כך שיוכל לכלול בהמשך גם רכיב של תפיסת פחמן. הפרויקט נבחר על ידי ה-TEF (Texas Energy Fund) לקבלת הלוואה מסובסדת בהיקף של כמיליארד דולר לתקופה של כ-20 שנים ובריבית קבועה של 3%, ונמצא כעת בשלב בדיקת הנאותות לקבלת ההלוואה. בימים אלו, CPV החלה בשלבים ראשוניים של תהליך גיוס פרטי להון העצמי הדרוש להקמת הפרויקט. "בתחום האנרגיה המתחדשת בארה"ב, חברת הבת CPV חתמה על הסכמים מחייבים להשקעה מצד קרן תשתיות אמריקאית בסכום כולל של 300 מיליון דולר תמורת 33.3% מהזכויות בפעילות האנרגיה המתחדשת של החברה, לפי שווי של 600 מיליון דולר 'לפני הכסף'. מהלך זה יתמוך בהמשך פיתוח הפורטפוליו בתחום המתחדשות. באוקטובר 2024, התקבל האישור הרגולטורי להסכם ואנו צופים כי העסקה תושלם בימים הקרובים. כמו כן, באוגוסט 2024, ניתן צו תחילת עבודות הקמה לפרויקט Rogue's Wind במקביל לסגירת מימון עבור הפרויקט, ובאוקטובר 2024 נחתם הסכם מחייב עם שותף מס בפרויקט Backbone להשקעה בסכום של כ-116 מיליון דולר. בסיום הקמת פרויקטים אלו, היקף הייצור באנרגיה מתחדשת יעמוד על כ-755 מגה וואט. "החברה רואה פוטנציאל משמעותי להמשך הרחבה והשבחה של פעילותה בישראל ובארה"ב, וממשיכה להשקיע בפיתוח פרויקטים חדשים".
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
