ארז דהבני בלדי
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27

בלדי גייסה 300 מיליון באג"ח אחרי שהעלו ריבית - 4.25% צמודה למדד

בלדי הצליחה לגייס 300 מיליון שקל באגרות חוב. הסכום ישמש למחזור חובות יקרים מבנקים; שני הרבעונים האחרונים של בלדי היו טובים
חיים בן הקון | (3)
בלדי גייסה מהציבור אג״ח בהיקף של 300 מיליון שקל. החוב יישא ריבית של עד 4.25% ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן. מדובר בריבת גבוהה מהיעד אליו כיוונה החברה – 3.5%, זאת לאור הסיכונים הכרוכים בחברה ופעילותה.  האגרות יפדו בשלושה תשלומים שנתיים שאינם שווים: ב-1 בינואר 2028, 2029, ו-2030.  שיעור הפירעון הוא 2.5% ב-2028 וב-2029, והיתרה (95%) ב-2030.

תמורת הגיוס ברובה תשמש למחזור חובות

מהתשקיף שפורסם עולה כי רוב תמורת ההנפקה, כ–160 מיליון שקל, ישמשו למחזור החוב שלקחה החברה להקמת המרכז הלוגיסטי שלה באיזור התעשייה תימורים (קריית מלאכי). כיום המרלו״ג משועבד לבנק הפועלים, שהיא הלווה של בלדי לרכישת המרלו״ג. ברגע שתפרע בלדי את חובה לבנק, ישועבד המרלו״ג למחזיקי האג״ח. עוד 131 מיליון שקל מתמורת ההנפקה יוקצו לפרעון חובות בנקאיים והקטנת המינוף. כתוצאה מפירעונן של חלק מהלוואות כאמור, יקטן גם סך החוב לו ערב ארז דהבני לצורך הבטחת התחייבויות החברה - שהיקפו עומד על כחצי מיליארד שקל.

שאר התמורה, 9 מיליון שקל, ישמשו לניפוח עלות השכר של עובדי משפחת דהבני, שעלות השכר של כל המשפחה יחד תגיע לכ–13 מיליון שקל.  

החברה מציגה שיפור

ההכנסות ברבעון השני עלו ב-17% ל-281 מיליון שקל, הודות לעיתוי חג הפסח. במחצית עלו בשיעור מתון יותר של 2% ל-541 מיליון שקל. החברה שיפרה גם את שיעור הרווח הגולמי שעמד במחצית על 20.5% מההכנסות מול 11.4% אשתקד, זאת על רקע התמתנות בהשפעת עליית מחירי חומרי הגלם בעולם ובעלויות הנלוות לייבוא. השיפור ברווחיות הוביל לכך שבסיכום הרבעון השני הציגה בלדי רווח נקי של 22 מיליון שקל מול הפסד של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. את המחצית הראשונה סיימה עם רווח של 37 מיליון שקל, למול הפסד של כ-25 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הם מלווים תמורת ריבית גבוהה כסף לחברות בסיכון גבוה 07/10/2024 12:18
    הגב לתגובה זו
    הם מלווים תמורת ריבית גבוהה כסף לחברות בסיכון גבוה. זה לא כסף שלהם. חלק מהחברות ישלמו והרווח יהיה גבוה. חלק לא ישלמו אבל זה יתפשר בין מיליוני משקיעים אז לא איכפת להם. באופן אישי לא הייתי קונה אגח כזה
  • 2.
    פרנקו 06/10/2024 22:13
    הגב לתגובה זו
    ספק עם הריבית של מדד+4 אחוז מצדיקה את הסיכון. אני בחוץ
  • 1.
    תמתינו לתספורת רצינית (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/10/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.