ספינה מספנות ישראל
צילום: רפאל

מספנות ישראל קופצת ב-8% - הוסרו מגבלות שינוע המטענים

החברה תוכל להעביר יותר סחורה בנמלים; רף מגבלת שינוע המטענים בנמלי חיפה, אשדוד ואילת תעלה השנה מ-5% ל-9%; ב-2025 תוסר ההגבלה לחלוטין
רוי שיינמן | (2)

מספנות ישראל  מספנות ישראל 1.48% שעוסקת, בין היתר בשינוע מטענים, מקבלת אישור לשנע יותר מטענים השנה ובשנה הבאות. במילים אחרות, התחום צפוי לעלות בפעילות. לפי המתווה, בשנת 2024 יועלה רף מגבלת שינוע המטענים מ-5% מהיקף המטענים המשונעים בנמלי חיפה, אשדוד ואילת ל-9%. החל משנת 2025 ואילך תוסר המגבלה האמורה לחלוטין. עם זאת, על החברה תמשיך לחול המגבלה המונעת ממנו לשנע מטעני כלי רכב חדשים בייבוא. החברה מסרה כי לעמדתה, כפי שהובעה לאורך כל הדיונים מול הגורמים הרלוונטיים, יש מקום להסיר את כלל המגבלות על פעילותו ולאור זאת החברה תמשיך ותפעל ככל שיידרש על מנת להסיר גם מגבלה זו.

חדשות טובות למספנות ישראל

כפי שתואר בדוח התקופתי שפרסמה תעשיות מספנות ישראל, הגדלה של היקפי הפעילות בנמל מספנות ישראל תלויה בהשלמת הקמת פרויקט ממגורות הגרעינים וההשקעה באמצעים טכנולוגיים ובמתקנים אוטומטיים, אשר יאפשרו ניצול יעיל יותר של רציפי הפריקה ושטחי האחסנה. בהתאם, החברה פועלת להשלמת הקמת פרויקט ממגורות הגרעינים בשטחה וחיבור הנמל למסילת הרכבת הארצית.

החלטת משרד התחבורה ומשרד האוצר ועדכון כתב ההסמכה בהתאם נתקבלה לאחר שנים של ניהול הליכים שקיימה החברה אל מול רשויות ומשרדי הממשלה, וכללו בין היתר הליך משפטי בבג"ץ. מגבלה זו הושתה על הנמל עם הקמתו, בהתאם לדרישת ההסתדרות הכללית, וזאת לצורך הגנה על עובדי הנמלים הממשלתיים. כמו כן פועלת החברה להשלמת חיבור הנמל למסילת הרכבת הארצית, מה שיאפשר לנמל לשנע באמצעות הרכבת מטענים לכל רחבי הארץ ולספק ללקוחותיו שירותים נוספים.

 

השפעה על יוקר המחייה

"הסרת המגבלה שהוטלה עלינו עם הקמת הנמל היא בשורה משמעותית וסיומו של משא ומתן שארך שנים רבות", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "מהלך זה יוביל להגברת התחרות בנמלי ישראל ויסייע להורדת יוקר המחייה לצרכן הישראלי, לאור ההתייעלות בשיטות וקצבי הטיפול במטענים. נוסיף לפעול בכדי להביא גם להסרתה של המגבלה הנותרת על ייבוא רכבים. מהלכים אלו וההשקעה הנרחבת של הנמל בהקמת הממגורות וחיבור הנמל למסילת הרכבת יאפשרו לנו להעניק שירותים נוספים ללקוחותינו ולהרחיב את היקפי הפעילות".

ברבעון השני הכנסות החברה הסתכמו ב-302 מיליון שקל לעומת כ-375 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 20%. הרווח הגולמי הסתכם ב-40.5 מיליון שקל (13.5% מההכנסות) לעומת 63.5 מיליון שקל (17% מההכנסות) ברבעון המקביל, ירידה של 36%. הרווח התפעולי רשם ירידה של 60% והסתכם ב-19 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-19 מיליון שקל לעומת 31 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 40%.

הכנסות מגזר המספנה ברבעון הסתכמו ב-64 מיליון שקל לעומת הכנסות של 89 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות המגזר הנמלי הסתכמו ב-35 מיליון שקל לעומת 39 מיליון שקל ברבעון המקביל, הכנסות מגזר חומרי הבניה הסתכמו ב-185 מיליון שקל לעומת 219 מיליון שקל ברבעון המקביל, הכנסות מגזר ההובלה הימית הסתכם ב-13 מיליון שקל לעומת 25 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם ב-971 אלף שקל לעומת 15 מיליון שקל ברבעון המקביל. צבר ההזמנות במגזר המספנה הסתכם ב-186 מיליון שקל לעומת 252 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית מספנות ישראל נסחרת לפי שווי של 1.6 מיליארד שקל אחרי ירידה של 14% מתחילת השנה ושל 33% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שחור 05/09/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
    שילמו גרושים על נמל עם מגבלות, קיבלו בחינם נמל בלי מגבלות. ככה זה שאתה חבר של.....
  • 1.
    יריב 03/09/2024 17:44
    הגב לתגובה זו
    זו לא חברת הייטק. הייתי מוכן לשלם מכפיל 15 על הצמיחה הצפויה, לא 20+, מה גם שהתזרים השוטף לא הכי חזק בעולם.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.