מיכה קליין
צילום: שירן כרמל
דוחות

אפריקה מגורים מכרה 122 יח"ד ברבעון - יותר מפי 2 מהרבעון המקביל

ההכנסות ממכירת דירות ברבעון הסתכמו ב-258 מיליון שקל לעומת 308 מיליון שקל ברבעון המקביל; החברה מכרה 122 יח"ד ברבעון לעומת 57 יח"ד ברבעון המקביל
רוי שיינמן |

אפריקה ישראל מגורים  אפריקה מגורים 1.44% מדווחת על תוצאותיה לרבעון השני של השנה. במהלך הרבעון השני מכרה החברה 122 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-395 מיליון שקל לעומת כ-57 דירות בהיקף כספי של 189 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המחיר הממוצע ליח"ד (כולל מע"מ) ברבעון השני עמד על כ-3.8 מיליון שקל. במחצית הראשונה מכרה החברה 240 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-863 מיליון שקל (חלק החברה כ-682 מיליון שקל). המחיר הממוצע ליח"ד במחצית הראשונה עמד על כ-3.6 מיליון שקל. בשנת 2023 כולה מכרה החברה 233 יח"ד.

הכנסות החברה הסתכמו בכ-244.4 מיליון שקל לעומת כ-325.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 25%. ההכנסות ממכירת דירות ברבעון השני הסתכמו בכ-257.8 מיליון שקל, לעומת כ- 308.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 16.5%.

מיכה קליין, מנכ

מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים; קרדיט: שירן כרמל

הרווח הגולמי ממכירת דירות ברבעון השני הסתכם בכ-63.2 מיליון שקל (24.5% מההכנסות ממכירת דירות), לעומת כ-73.1 מיליון שקל (23.7% מההכנסות ממכירת דירות) ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון, נטו ברבעון השני הסתכמו בכ-11.9 מיליון שקל, לעומת כ-4.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה הגידול נבע בעיקר מתשואות נמוכות יותר שנרשמו בתיקי ניירות הערך של החברה ברבעון השני, לעומת הרבעון המקביל, לצד ירידה בהכנסות ריבית מפיקדונות בעקבות התקדמות בביצוע הפרויקטים.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השני הסתכם בכ-34 מיליון שקל, לעומת כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח נבע בעיקר מקיטון בהכנסות הנובע בעיקר משלביות הביצוע בפרויקטים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נכון לסוף הרבעון השני, לחברה 12 פרויקטים בביצוע בהיקף כולל של 1,680 יח"ד לשיווק, מתוכן נמכרו 1,252 יח"ד (כ-75%) בהיקף כספי של כ-3.57 מיליארד שקל (חלק החברה). הרווח הגולמי הצפוי מפרויקטים אלו מסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל בשיעור רווחיות גולמי של כ-31%.

לחברה פרויקטים בביצוע ובשיווק טרם ביצוע בהיקף כולל של 2,759 יח"ד, מתוכן נמכרו 1,449 יח"ד (כ-53%) בהיקף כספי של כ-4.13 מיליארד שקל כולל מע"מ.

נכון לסוף הרבעון השני, עמד יחס החוב נטו ל-CAP נטו של החברה על 41.1%. ההון העצמי המיוחס לבעלים נכון לסוף הרבעון השני עלה לכ-1.741 מיליארד שקל, לעומת כ-1.466 מיליארד שקל בסוף שנת 2023.

"אנו מסכמים את הרבעון השני עם המשך התנופה במכירת הדירות, בין היתר הודות להתעוררות הכללית בענף וביקוש גבוה למותג הסביונים שלנו", מסר מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים. "במחצית הראשונה של השנה מכרנו יותר דירות מאשר בשנת 2023 כולה, הודות לביקושים חזקים במשרדי המכירות. אנו נמצאים כיום בהיקפי פעילות גבוהים, הכוללים הקמה ושיווק של כ-3,500 יח"ד מתוכם כ-2,760 יח"ד לשיווק. באחרונה אף קיבלנו היתר בניה לפרויקט היוקרתי שלנו סמל צפון, הכולל 257 יח"ד באזורי הביקוש של ת"א. יחסי המינוף הנמוכים והמאזן החזק שלנו ימשיכו לתמוך בצמיחת החברה ובפיתוח פעילותה, תוך ניצול ההזדמנויות הקיימות בשוק".

מניית אפריקה מגורים נסחרת לפי שווי של 2.87 מיליארד שקל אחרי עלייה של 20% מתחילת השנה ושל 34.5% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית אפריקה מגורים מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: