גיא טל
צילום: משה בנימין
הכר את המדד

מדדי הצריכה והתעשייה - מה הם מלמדים על המשק והצרכן הישראלי?

שלושה מדדי תעשייה ושני מדדי צריכה נותרו בין המדדים הענפיים שטרם סקרנו - המדדים שלא מעוררים הרבה עניין בקרב המשקיעים או לפחות בתי ההשקעות, כיוון שאין כמעט מכשירי השקעה בתחום, נותנים הבנה נוספת של מצב המשק הישראלי
גיא טל | (1)
את סדרת הכתבות על המדדים הענפיים נשלים עם כמה מדדים נוספים. מדובר בסקטורים חשובים אבל פחות משמעותיים בבורסה בתל אביב, שגם מעוררים פחות עניין, אם כי לא מעט מניות נמנות על המדדים האלו, כך שהנהלת הבורסה מצאה לנכון ליצור להם מדדים משל עצמם. נציג  5  מדדים שונים, שלושה מהם קשורים לתעשייה בצורה כזו או אחרת, ושניים לצריכה – רשתות שיווק, ומסחר ושירותים. כאמור, המדדים האלו לא מעוררים כל כך עניין, ואין בכלל מכשירי השקעה שעוקבים אחריהם ישירות.

מדדי תעשייה

התעשייה הישראלית היא כמובן גורם מרכזי בכלכלה הישראלית, בדומה לכלכלות אחרות בעולם, אך מבחינת המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב, היא לא תופסת את אותו מקום שתופסים הטכנולוגיה, הנדל"ן הפיננסים והאנרגיה. המניות על פי רוב הם לא מהגדולות בבורסה, למרות שישנן לא מעט מהן.   כמו במקרים אחרים ישנם שני מדדי תעשייה. למרות השמות הדומים ישנם הבדלים משמעותיים ביניהם, גם מבחינת הרכב וגם מבחינת הכללים, שגורמים גם להבדלים משמעותיים בתשואות.

תעשייה מניות והמירים

לפי ההגדרה הרשמית המדד כולל את כל המניות וההמירים הנסחרים בבורסה בענף התעשייה. המדד אמור לכאורה להיות אם כן המדד הכולל יותר בסקטור התעשייה, אבל בפועל נסחרים בו פחות ניירות ערך מהמדד השני - ת"א תעשייה". הסיבה שיש פחות ניירות היא שישנן מניות תעשייה שלא נמצאות תחת הסיווג הענפי של "ענף התעשייה" בשיטת הסיווג בתל אביב, אלא בענפים אחרים כמו אנרגיה מתחדשת שמסווגת תחת ענף הטכנולוגיה וכדו'. מבלבל מעט. סך הכל נכללים במדד 58 ניירות ערך שונים בשווי שוק כולל של 65 מיליארד שקל, אבל בפועל המדד מושפע ממעט מאד מניות, כיון שאין הגבלת משקל על מניה בודדת. התוצאה היא שמניה אחת – איי.סי.אל 2.14% מהווה למעלה מ-30% מהמדד, שתיים נוספות, שפיר הנדסה 2.23% (11.5%) ו שטראוס 2.18% (10%), משלימות כבר למעלה מ-50% מהמדד ומשפיעות כמעט באופן בלעדי על ביצועיו. סנו -0.19% מהווה כ-5.5% נוספים וכל השאר עם פחות מ-3% לנייר ערך.   בהתאם בהתפלגות ענפית הכימיה מהווה 54% מהמדד, מתכת ומוצרי בנייה 24%, מזון 17%, אופנה והלבשה כ-9%, עץ נייר ודפוס וחשמל 2% כל אחד.  

ת"א תעשייה

המדד השני בתחום התעשייה בנוי בצורה הגיונית יותר. הוא כולל את כל המניות הנכללות ברשימת מניות התעשייה – מה שכאמור לא חופף בהכרח את "ענף התעשייה" בסיווג הענפי של הבורסה, ובסך הכל 87 מניות שונות. במקרה זה ישנה הגבלת משקל של 3% כך שאין אף מניה שמשפיעה מאד על המדד, ויש מניות רבות שמגיעות למקסימום של 3%. המדד הזה גם מגוון הרבה יותר מבחינת הענפים המרכיבים אותו – אנרגיה מתחדשת עם 15%, מוליכים למחצה עם 14%, מתכת ומוצרי בניה 11% ועוד 6 ענפים שונים עם יותר מ-5%.  

כימיה גומי ופלסטיק מניות והמירים

אולי בגלל הדומיננטיות של איי.סי.אל ישנו מדד נוסף שמוקדש לתת ענף בתוך ענף התעשייה – כימיה גומי ופלסטיק. גם פה אין הגבלת משקל, כך שבפועל מדובר במדד של מניה אחת שמהווה 67% מהמדד. סנו מוסיפה עוד 12%. סך הכל ישנן 14 מניות במדד שלא כל כך ברור הצורך בו.   לא מצאתי שום מכשיר השקעה שעוקב ישירות אחר המדדים הללו, מה שממחיש את חוסר העניין בהם. סך הכל ישנם שני מכשירי השקעה בתל אביב שקשורים ל"תעשייה", אך לא ישירות למדדים הנ"ל. קרן נאמנות אחת ותעודה מחקה אחת. קרן הנאמנות "אנליסט תעשיות" מתייחסת למדד ת"א 125 כבנצ'מרק. בכל זאת למי שחושב שתעשייה ישראלית זה המקום הנכון להיות בו זוהי אופציה לגיטימית להשקעה עם ביצועים לא רעים משך השנים. הקרן גובה דמי ניהול גבוהים יחסית של 2.05%. MTF מחקה אינדקס תעשיה ישראל היא האופציה המחקה. היא עוקבת אחר המדד הפרטי של חברת אינדקס ולכן מחזיקה מניות כמו נקסט ויז'ן 1.82%  שלא נכללות במדדים שהזכרנו קודם לכן. הקרן גובה דמי ניהול של 0.5% בשנה, שנת הפעילות המלאה הראשונה שלה הייתה 2023, ואז היא איכזבה עם תשואה שלילית של 2.93% בלבד.

  ביצועי מדדי התעשייה

להלן הטבלה עם ביצועי המדדים, בתוספת המדדים המובילים בת"א, כמו גם קרן הנאמנות היחידה הפועלת בסקטור. הוספנו לטבלה גם את ביצועי מניית איי.סי.אל, כיון שכפי שנראה יש לה השפעה מכרעת על הביצועים של שניים מהמדדים.   כפי שניתן לראות מדדי תעשיה מניות והמירים וכימיה גומי ופלסטיק מושפעים באופן כמעט בלעדי ממניית איי.סי.אל. כך בשנת 2023 שהייתה שנת עליות ברוב המדדים המובילים, כמו גם בת"א תעשייה, אך איי.סי.אל ירדה גם שני המדדים הללו ירדו. בשנת 2021 נהנתה איי.סי.אל מזינוק של קרוב ל-90% וגם המדדים הציגו תשואות חריגות, במיוחד מדד הכימיה גומי ופלסטיק. מדד התעשייה לעומת זאת כמעט לא מושפע מביצועי המניה. גם המתאם עם המדדים המרכזיים בתל אביב לא כל כך גבוה. יחד עם זאת נראה שהתשואות לאורך זמן לא מרשימות. קרן הנאמנות אנליסט תעשיות מצליחה על פי רוב להציע ביצועים עודפים על מדדי הסקטור.  

מדדי הצריכה

כדי להשלים את תמונת המדדים הענפיים נראה כעת עוד שני מדדים שמשקפים את החברות הבאות במגע עם הצרכן הישראלי באופן ישיר - מסחר ושירותים, ורשתות שיווק. הראשון כולל את השני. 

מסחר ושירותים מניות והמירים

המדד כולל את כל המניות וההמירים הנסחרים בבורסה בענף מסחר ושירותים. סך הכל מדובר על מספר לא מבוטל של 83 ניירות ערך.   למרות שאין בו מגבלת משקל חלוקת המניות בו הרבה יותר מאוזנת ממה שראינו קודם לכן במדד התעשייה המקביל. בזק -0.34% היא המניה הגדולה ביותר במדד אך היא תופסת רק 14% ממנו, שופרסל 0.81% עם 8.5%, פתאל החזקות 1.7% עם 8% ו ישרוטל 0.29% עם 5.2%. כל שאר המניות וניירות הערך במדד עם פחות מ5%. מבחינת סקטורים המדד מאוזן למדי. 32%  מהמדד מגיע מענף רשתות השיווק, 22% תקשורת ומדיה, 18.9% מלונאות ותיירות, 15.8% מסחר ו-11.06% משירותים. ענף רשתות השיווק בולט בדומיננטיות שלו, מה שככל הנראה הביא את הבורסה להשיק לו מדד משל עצמו.  

רשתות שיווק

המדד הענפי האחרון עוקב אחר תת הענף של רשתות השיווק. מדובר ב-15 מניות שונות. מגבלת המשקל היא 10% למניה. קרובים למגבלה, מעט מעליה או מעט מתחתיה נמצאות יותר מחצי מהמניות במדד: מקס סטוק 4.58% , פוקס 0% , דלתא מותגים 1.62% , שופרסל, רמי לוי 0.97% , טיב טעם 0.47% , יוחננוף 0.38% , אלקטרה צריכה 6.51% ו- ריטיילורס 3.05% . המדד פועל רק מספטמבר 2021 כך שאין כל כך נתונים היסטוריים על ביצועיו. בשנתיים שהוא פועל באופן מלא, המדד שאמור לשקף את כוח הצריכה של הצרכן הישראלי סבל מירידות שערים, מה שאולי משקף את השנתיים הקשות – 2022 -שנה של ירידות חדות בשוק המניות, ושנת 2023 שהושפעה בחלקה האחרון מאירועי השביעי באוקטובר. גם במקרה זה אין שום כלי השקעה שעוקב ישירות אחר המדדים הללו. ישנם כמה תעודות סל שעוקבות אחר מדדים פרטיים מתחום הצריכה.   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 ביצועים מדדי צריכה

 להלן טבלת הביצועים של מדדי הצריכה: הריבועים האדומים משקפים את השנתיים הקשות שעבר על הצרכן הישראלי, או לפחות על המניות שמוכרות ישירות לצרכן הישראלי. יש לציין שגם המדדים הכלליים לא מציגים ביצועים מרשימים בשנתיים האלו, אך נראה שבכל זאת מניות הצריכה סבלו יותר (מלבד מדד המניות הקטנות).  נציין עם זאת שבשנת 2024 המצב טוב יותר. עד כה עלה מדד רשתות השיווק ב-23% מתחילת השנה, מדד מסחר ושירותים עלה רק ב-6%.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין ומרחיב אופקים (ל"ת)
    אריק 16/08/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.