מדדי הצריכה והתעשייה - מה הם מלמדים על המשק והצרכן הישראלי?
מדדי תעשייה
התעשייה הישראלית היא כמובן גורם מרכזי בכלכלה הישראלית, בדומה לכלכלות אחרות בעולם, אך מבחינת המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב, היא לא תופסת את אותו מקום שתופסים הטכנולוגיה, הנדל"ן הפיננסים והאנרגיה. המניות על פי רוב הם לא מהגדולות בבורסה, למרות שישנן לא מעט מהן. כמו במקרים אחרים ישנם שני מדדי תעשייה. למרות השמות הדומים ישנם הבדלים משמעותיים ביניהם, גם מבחינת הרכב וגם מבחינת הכללים, שגורמים גם להבדלים משמעותיים בתשואות.תעשייה מניות והמירים
לפי ההגדרה הרשמית המדד כולל את כל המניות וההמירים הנסחרים בבורסה בענף התעשייה. המדד אמור לכאורה להיות אם כן המדד הכולל יותר בסקטור התעשייה, אבל בפועל נסחרים בו פחות ניירות ערך מהמדד השני - ת"א תעשייה". הסיבה שיש פחות ניירות היא שישנן מניות תעשייה שלא נמצאות תחת הסיווג הענפי של "ענף התעשייה" בשיטת הסיווג בתל אביב, אלא בענפים אחרים כמו אנרגיה מתחדשת שמסווגת תחת ענף הטכנולוגיה וכדו'. מבלבל מעט. סך הכל נכללים במדד 58 ניירות ערך שונים בשווי שוק כולל של 65 מיליארד שקל, אבל בפועל המדד מושפע ממעט מאד מניות, כיון שאין הגבלת משקל על מניה בודדת. התוצאה היא שמניה אחת – איי.סי.אל 2.13% מהווה למעלה מ-30% מהמדד, שתיים נוספות, שפיר הנדסה 1.59% (11.5%) ו שטראוס 1.2% (10%), משלימות כבר למעלה מ-50% מהמדד ומשפיעות כמעט באופן בלעדי על ביצועיו. סנו -0.38% מהווה כ-5.5% נוספים וכל השאר עם פחות מ-3% לנייר ערך. בהתאם בהתפלגות ענפית הכימיה מהווה 54% מהמדד, מתכת ומוצרי בנייה 24%, מזון 17%, אופנה והלבשה כ-9%, עץ נייר ודפוס וחשמל 2% כל אחד.
ת"א תעשייה
המדד השני בתחום התעשייה בנוי בצורה הגיונית יותר. הוא כולל את כל המניות הנכללות ברשימת מניות התעשייה – מה שכאמור לא חופף בהכרח את "ענף התעשייה" בסיווג הענפי של הבורסה, ובסך הכל 87 מניות שונות. במקרה זה ישנה הגבלת משקל של 3% כך שאין אף מניה שמשפיעה מאד על המדד, ויש מניות רבות שמגיעות למקסימום של 3%. המדד הזה גם מגוון הרבה יותר מבחינת הענפים המרכיבים אותו – אנרגיה מתחדשת עם 15%, מוליכים למחצה עם 14%, מתכת ומוצרי בניה 11% ועוד 6 ענפים שונים עם יותר מ-5%.
כימיה גומי ופלסטיק מניות והמירים
אולי בגלל הדומיננטיות של איי.סי.אל ישנו מדד נוסף שמוקדש לתת ענף בתוך ענף התעשייה – כימיה גומי ופלסטיק. גם פה אין הגבלת משקל, כך שבפועל מדובר במדד של מניה אחת שמהווה 67% מהמדד. סנו מוסיפה עוד 12%. סך הכל ישנן 14 מניות במדד שלא כל כך ברור הצורך בו. לא מצאתי שום מכשיר השקעה שעוקב ישירות אחר המדדים הללו, מה שממחיש את חוסר העניין בהם. סך הכל ישנם שני מכשירי השקעה בתל אביב שקשורים ל"תעשייה", אך לא ישירות למדדים הנ"ל. קרן נאמנות אחת ותעודה מחקה אחת. קרן הנאמנות "אנליסט תעשיות" מתייחסת למדד ת"א 125 כבנצ'מרק. בכל זאת למי שחושב שתעשייה ישראלית זה המקום הנכון להיות בו זוהי אופציה לגיטימית להשקעה עם ביצועים לא רעים משך השנים. הקרן גובה דמי ניהול גבוהים יחסית של 2.05%. MTF מחקה אינדקס תעשיה ישראל היא האופציה המחקה. היא עוקבת אחר המדד הפרטי של חברת אינדקס ולכן מחזיקה מניות כמו נקסט ויז'ן 2.15% שלא נכללות במדדים שהזכרנו קודם לכן. הקרן גובה דמי ניהול של 0.5% בשנה, שנת הפעילות המלאה הראשונה שלה הייתה 2023, ואז היא איכזבה עם תשואה שלילית של 2.93% בלבד.
ביצועי מדדי התעשייה
להלן הטבלה עם ביצועי המדדים, בתוספת המדדים המובילים בת"א, כמו גם קרן הנאמנות היחידה הפועלת בסקטור. הוספנו לטבלה גם את ביצועי מניית איי.סי.אל, כיון שכפי שנראה יש לה השפעה מכרעת על הביצועים של שניים מהמדדים.
כפי שניתן לראות מדדי תעשיה מניות והמירים וכימיה גומי ופלסטיק מושפעים באופן כמעט בלעדי ממניית איי.סי.אל. כך בשנת 2023 שהייתה שנת עליות ברוב המדדים המובילים, כמו גם בת"א תעשייה, אך איי.סי.אל ירדה גם שני המדדים הללו ירדו. בשנת 2021 נהנתה איי.סי.אל מזינוק של קרוב ל-90% וגם המדדים הציגו תשואות חריגות, במיוחד מדד הכימיה גומי ופלסטיק. מדד התעשייה לעומת זאת כמעט לא מושפע מביצועי המניה. גם המתאם עם המדדים המרכזיים בתל אביב לא כל כך גבוה. יחד עם זאת נראה שהתשואות לאורך זמן לא מרשימות. קרן הנאמנות אנליסט תעשיות מצליחה על פי רוב להציע ביצועים עודפים על מדדי הסקטור.- מנורה משיקה מסלול ALL STARS להשקעה בגופי השקעות גדולים בעולם
- סמארט בטא ערך: עוד שיטת השקעה שנפלה קורבן לדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדדי הצריכה
כדי להשלים את תמונת המדדים הענפיים נראה כעת עוד שני מדדים שמשקפים את החברות הבאות במגע עם הצרכן הישראלי באופן ישיר - מסחר ושירותים, ורשתות שיווק. הראשון כולל את השני.
מסחר ושירותים מניות והמירים
המדד כולל את כל המניות וההמירים הנסחרים בבורסה בענף מסחר ושירותים. סך הכל מדובר על מספר לא מבוטל של 83 ניירות ערך. למרות שאין בו מגבלת משקל חלוקת המניות בו הרבה יותר מאוזנת ממה שראינו קודם לכן במדד התעשייה המקביל. בזק 1.33% היא המניה הגדולה ביותר במדד אך היא תופסת רק 14% ממנו, שופרסל 4.1% עם 8.5%, פתאל החזקות 3.67% עם 8% ו ישרוטל 1.76% עם 5.2%. כל שאר המניות וניירות הערך במדד עם פחות מ5%. מבחינת סקטורים המדד מאוזן למדי. 32% מהמדד מגיע מענף רשתות השיווק, 22% תקשורת ומדיה, 18.9% מלונאות ותיירות, 15.8% מסחר ו-11.06% משירותים. ענף רשתות השיווק בולט בדומיננטיות שלו, מה שככל הנראה הביא את הבורסה להשיק לו מדד משל עצמו.
רשתות שיווק
המדד הענפי האחרון עוקב אחר תת הענף של רשתות השיווק. מדובר ב-15 מניות שונות. מגבלת המשקל היא 10% למניה. קרובים למגבלה, מעט מעליה או מעט מתחתיה נמצאות יותר מחצי מהמניות במדד: מקס סטוק 3.45% , פוקס 2.17% , דלתא מותגים 0.56% , שופרסל, רמי לוי -0.16% , טיב טעם 0.56% , יוחננוף 0.35% , אלקטרה צריכה 1.35% ו- ריטיילורס 2.24% . המדד פועל רק מספטמבר 2021 כך שאין כל כך נתונים היסטוריים על ביצועיו. בשנתיים שהוא פועל באופן מלא, המדד שאמור לשקף את כוח הצריכה של הצרכן הישראלי סבל מירידות שערים, מה שאולי משקף את השנתיים הקשות – 2022 -שנה של ירידות חדות בשוק המניות, ושנת 2023 שהושפעה בחלקה האחרון מאירועי השביעי באוקטובר. גם במקרה זה אין שום כלי השקעה שעוקב ישירות אחר המדדים הללו. ישנם כמה תעודות סל שעוקבות אחר מדדים פרטיים מתחום הצריכה.
- נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
ביצועים מדדי צריכה
להלן טבלת הביצועים של מדדי הצריכה:
הריבועים האדומים משקפים את השנתיים הקשות שעבר על הצרכן הישראלי, או לפחות על המניות שמוכרות ישירות לצרכן הישראלי. יש לציין שגם המדדים הכלליים לא מציגים ביצועים מרשימים בשנתיים האלו, אך נראה שבכל זאת מניות הצריכה סבלו יותר (מלבד מדד המניות הקטנות). נציין עם זאת שבשנת 2024 המצב טוב יותר. עד כה עלה מדד רשתות השיווק ב-23% מתחילת השנה, מדד מסחר ושירותים עלה רק ב-6%.- 1.מעניין ומרחיב אופקים (ל"ת)אריק 16/08/2024 10:09הגב לתגובה זו

שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
שיתוף פעולה עם ביג להקמת ביג פאשן בראשון לציון והקמת פרויקט מגורים יחד עם שותף עתידי; תחזית הרווח הצפוי - באזור 1.5 מיליארד שקל
האחים אמיר רכשו את השליטה בשופרסל בזכות הקמעונאות, אבל הם ידעו שחלק גדול מהרווחים בעתיד יגיעו מתחום הנדל"ן. שופרסל עלתה ב-120% בשווי מאז הרכישה והאחים מורווחים קרוב ל-1.2 מיליארד שקל. שווי החברה כ-10.6 מיליארד שקל והיא מרוויחה בקצב של קרוב ל-800 מיליון שקל. המוסדיים שהכניסו את האחים אמיר לשליטה בקבוצה עשו עסקה טובה. נזכיר שהם בעצם מכרו חלק מהמניות שלהם לאחים אמיר, אך העריכו שזה ישתלם להם - וצדקו.
הרווחים של שופרסל כמו תחום הקמעונאות בכלל, צפויים לאורך זמן לעלות כתוצאה משיפור-עלייה טבעית. בנוסף הרווחים יעלו בזכות המשך ההתייעלות בקבוצה. אבל זה יהיה מדורג. התוספת הגדולה וההפתעה בשורה התחתונה תגיע מהנדל"ן. לשופרסל נדל"ן שמוערך בכ-5 מיליארד שקל, ומתוכם עשרות רבות של נכסים שניתן להשביח. כלומר, קרקע, או סניף ישן שניתן להפוך למגדל דירות, או שטחים מעורבים וכו'. זה עניין של זמן, אבל שופרסל מדווחת היום על עסקה גדולה ראשונה.
שופרסל וביג חתמו על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת מרכז BIG FASHION בראשון לציון. השותפות תשביח זכויות בקרקע בבעלות שופרסל בשטח של כ-110 דונם ברחוב שמוטקין בראשון לציון. במסגרת העסקה, החברות יפעלו יחד לקידום תב”ע חדשה בקרקע, שמכוחה יתאפשר להקים מרכז BIG FASHION הכולל מסחר ותעסוקה על פני שטח של כ-50 דונם, כאשר ביתרת הקרקע, כ-60 דונם, מתכוונת שופרסל להקים פרויקט מגורים גדול יחד עם שותף אחר שייבחר בעתיד.
לפי ההסכם ביג תרכוש מחצית מהשטח האמור, תמורת כ-200 מיליון שקל, המשקפים שווי של 7.7 מיליון שקל לדונם. שופרסל תמשיך בקידום הליכי השבחה להעצמת זכויות ועירוב שימושים, לצד בחינת רכישת קרקעות וייזום פרויקטים חדשים במיקומים אסטרטגיים, לרבות נכסים סינרגטיים לפעילותה הקמעונאית.
- רמי לוי רגע לפני 70 מדבר על רשת רמי לוי; הלקוחות, המשקיעים, המשפחה; וגם - האם המניה מעניינת?
- שופרסל שומרת על הרווח; מה השלב הבא של האחים אמיר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השווי בספרים של הקרקע נמוך לעומת השווי בהשבחה ושופרסל בעסקה הזו מרוויחה עם הכנסת ביג כשותפה ויותר משמעותי - פוטנציאל הרווח במגדל העתידי הוא משמעותי מאוד. קשה בשלב זה להעריך את המספרים, אבל אפשר להעריך שהיקף הבנייה ב-60 דונם יהיה מעל 2,000 דירות, ובהינתן הרווח הצפוי בפרויקט המגורים וביג פאשן מדובר על סכום משמעותי מאוד גם לשופרסל הגדולה - באזור 1.5 מיליארד שקל ואף יותר.

ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
מבצע ״פסגת האש״ בדוחא הזניק את הבורסה לפסגה חדשה כשהמדדים מוסיפים עד 1.7%; בלטו עוד היום: ברן סגרה עסקה של 480 מיליון דולר וזינקה, נאוויטס עם ביקושי שיא לגיוס עבור סי ליון, עין שלישית עם הזמנה משמעותית, אוטומקס הצליחה להחזיר עצמה חלק מהירידה
תקיפה ישירה בבירת קטאר, הראשונה בהיסטוריה, ממוקדת בצמרת ארגון הטרור חמאס מצליחה להזניק את הבורסה. במבצע שזכה לשם ״פסגת האש״ הותקפה ישיבה של בכירים בארגון כשההערכה המבצעית כעת כי כמה מהבכירים נפגעו. מקורות בחמאס מכחישים את הפגיעה וטוענים כי הצמרת הארגונית שרדה את המתקפה.
מדד ת״א 35 זינק 1.5% ות"א 125 הוסיף 1.7%, בשאר הסקטורים המגמה הייתה מעורבת - מדד הבנקים עלה 0.9% ומדד הביטוח מוסיף כ-0.8%.
מדד ת״א נדל״ן הוסיף 1.64%, ת״א נפט וגז סיים בזינוק של 2.9% כשהוא מושפע מהעליה בנאוויטס נאוויטס פטר יהש 9.45% שזינקה 8.9%. נאוויטס ריכזה את מחזור המסחר השני בגודלו בבורסה שהסתכם על 198 מיליון שקל.
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים
לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל - "כיבוש
עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- פתיחה חיובית לשבוע המסחר - מטריסלף זינקה 13%, אלקטריאון 8% ואל על המריאה 3.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו ממשיכים בפרויקט ׳דבר הגורו׳, בו אנחנו סוקרים את משקיעי-העל המצליחים של כל הזמנים, מדורות עבר וגם מהדורות שלנו, מלקטים את שיעורי ההשקעות שלהם ומסתכלים על איך הם בנו את הונם ואתם דמותם. היום אנחנו מפנים זרקור לפועלו של משקיע שהוא גם אדם עם לב יהודי-חם. ביל אקמן. מי שהתפרסם בזכות הימור מוצלח בתחילת הקורונה שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש. מי שעמד לצד ישראל בשעתה הקשה וביטא את זה גם במעשים, רכש 5% ממניות הבורסה לני״ע השקעה שתגמלה אותו. כשב-19 חודשים שחלפו מאז ההשקעה מניית הבורסה נסחרת סביב 77 שקל, ונסחרת לפי שווי שוק של כ־7.1 מיליארד שקל מה שמייצג רווח "על הנייר" של כ־260 מיליון שקל ותשואה של כ־270% על ההשקעה הראשונית. הבוקר ביל אקמן היה אורח הכבוד באחוזת העם כשהוא פתח את יום המסחר וגם נשא נאום מרגש ובו גם התייחס לפוזיציה שפתח בבורסה ממנה ״לא יפטר לעולם״ כהגדרתו. דבר הגורו, והפעם על - ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן