אלכס זבזנסקי
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

השווקים לאן? "בשפיץ בועת הדוט קום הייתה התנהגות דומה, זה מאפיין שוק לא בריא"

אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של מיטב מבקר את התנהלות בנק ישראל סבור שבמחצית השנייה של השנה נראה האטה בכלכלה האמריקאית ומספק תובנות על שוקי המניות  
צחי אפרתי | (11)

הנדנדה בשווקים מבטאת את הסיכון הגדול ואלכס זבז'ינסקי מחזיר אותנו לבועת הדוט.קום. התנודתיות הנוכחית מזכירה לו את מה שקרה אז בשיא בועת הדוט.קום. החשש שזה גם ימשך כמו שזה נמשך אז - בירידות חדות ומפולת. זבז'ינסקי לא מספק כמובן תחזיות לשוקי המניות, אבל משיחה עימו באולפן ביזפורטל נראה שהוא סבור שהסיכונים עלו.

אלכס זבז'ינסקי - היה צריך להוריד את הריבית

 

האם כלכלת ארה"ב בדרך להאטה?

"יש סימנים שהכלכלה האמריקאית מתחילה להיחלש בעיקר בצד הצרכן, בנתונים שהתפרסמו רואים שיש ירידה בקצב גידול הכנסות הצרכן וזה עקבי והקצב הוא הכי נמוך מאז 2014. שוק העבודה רואים עלייה באבטלה והאטה בקצב גידול בשכר, אם נשים את הכל יחד עם ירידה באשראי הצרכני ושיעור החסכון נמוך, אנחנו נתחיל לראות במחצית השנייה סימנים יותר ברורים לחולשה של הצרכן והוא כידוע המנוע של הכלכלה האמריקאית".

 

שוק המניות האמריקאי שבר שיאים וכעת יותר תנודתי - התמחור אולי מעט גבוה?

"מכפיל הרווח של שוק המניות ומדד ה-SP הוא גבוה היסטורית, ואז רואים שבעיקר כמה מניות שהן הגדולות והמוכרות שהמכפילים הרבה יותר יקרים וגם הרבה כסף זורם אליהן, אם ניקח את מדד SP במשקל שווה מכפיל הרווח הוא כמו בממוצע ההיסטורי".

 

האם זה שהרבה כסף זורם למעט מאוד חברות מהווה סיכון לטווח ארוך?

"אני לא משווה לבועת הדוט קום, אבל בשפיץ בועת הדוט קום זאת הייתה ההתנהגות, רוב המניות לא עלו ורק כמה מניות שטסו למעלה וזה מאפיין שוק לא בריא. בסקר של סנטימנט הצרכנים עולה שיש ציפיות נמוכות לכלכלה ומנגד יש ציפיות גבוהות מאוד משוק המניות ומעולם לא היה פער כזה בין הציפיות, וזה לא מאפיין שוק רגוע. וגם ציפיות האנליסטים לרווחיות מאוד גבוהות וזה מצב שצריך להיות יותר זהיר".

 

האם כל השיח סביב בינה מלאכותית מוצדק והאם זה מניב הכנסות?  

"אנחנו מכירים מההיסטוריה התלהבות מטכנולוגיה – בלוצ'קציין, מטאוורס שדיברו עליהם שזה יהפוך את העולם וכיום אף אחד לא זוכר. ב-AI נראה שיש טכנולוגיה טובה אבל לא רואים יישומים כלכליים שאפשר להפיק מהם כסף.

"יש סקר עסקים שהלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב ומשתתפים שם 200 אלף עסקים. הם התחילו לשאול בספטמבר האם אתה משתמש ב-AI לעסק והנתון הזה לא עולה - הוא נע בין 5%-3%. הם שואלים בנוסף האם בעוד חצי שנה אתם מתכוונים להשתמש ב-AI וזה נתקע על 6%, בינתיים אין שימוש רחב של עסקים בטכנולוגיה בשביל להפיק רווחים. זאת טכנולוגיה שתביא לנו מתישהו דברים מדהימים מבחינה כספית וכלכלית יש שאלות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

נעבור לישראל, בנק ישראל שינה את תוואי הורדות הריבית ואת התחזית – מה עמדתך?

"בנק ישראל הוריד ריבית בתחילת שנה ועם הזמן שינה גישה, למעשה בנק ישראל ניתק את החלטות הריבית מהפרמטרים שהוא היה שם במרכז. בהחלטה האחרונה שהוא פרסם הוא הוריד תחזית צמיחה והעלה תחזית ריבית, בדרך כלל רואים דברים הפוכים. אם מורידים תחזית צמיחה צריך להוריד ריבית.

"לגבי אינפלציה בנק ישראל מנסה לנתח ולבנות תחזית ריבית על סמך אינפלציה, הוא העלה תחזית אינפלציה ועיקר העליה זה בעקבות מיסים שהממשלה תטיל ואנחנו לא יודעים אם זה יקרה.  

"היה כדאי שבנק ישראל ימשיך תהליך של הורדת ריבית בקצב מאוד הדרגתי ואיטי כי חשוב לתת הקלה לעסקים ואנשים פרטיים במשק וזה גם חשוב לשוק אג"ח. בשוק אג"ח שבו הממשלה מגייסת כמעט את כל הצרכים למימון הגרעון זה שוק שמסתכל על הריבית כפרמטר מספר אחד, ואם אין צפי להורדת ריבית ומצד שני הגרעון ממשיך לעלות וגם סיכון גיאופוליטי לא יפחת, יש פה סיכון ששוק האג"ח יתקשה לספוג את ההנפקות של הממשלה וזו בעיה גדולה.אם בנק ישראל היה מוריד ריבית עכשיו בעוד 0.25% זה לא היה מסכן יעד אינפלציה והיה נותן אופק של תוואי איטי והדרגתי. בנק ישראל מקבל החלטות לפי שיקולים גיאופוליטיים".

ציינת שבתחזית של בנק ישראל חלק משמעותי מתייחס להעלאת מיסים – הוא לא רותם את העגלה לפני הסוסים?

"אם זה היה משהו וודאי והממשלה קיבלה החלטה זה היה יותר מבוסס. אני גם עושה תחזיות אינפלציה אני לא לוקח בחשבון שיהיו מיסים כי אני לא יודע מה יהיה זה יותר מדי אי ודאות. ולכן התחזית הזאת אפשר ללכת איתה לכל כיוון- להגיד יהיו מיסים יותר גבוהים או לא יהיו מיסים בכלל, וקשה להבין את סביבת האינפלציה ולאן היא הולכת. ועל בסיס תחזית אינפלציה בונים תחזית ריבית לשנה הבאה ולתקופות ארוכות יותר".

  

מה הערכות לשער החליפין ולכלכלה הישראלית בראיון המלא:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ממ 07/08/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
    אין מתכנת היום שלא משתמש בai ג׳נרטיבי . זה מכפיל כח עצום . ובוודאי שהוא שווה כסף
  • 9.
    חמור קופץ בראש 07/08/2024 10:11
    הגב לתגובה זו
    צבי סטפק ואלצקו רצים לכל אתר כלכלי ומנבאים נבואות שחורות כדי לקבל קצת פרסום בחינם. 30 שנה אני בשוק ותמיד זה חוזר על עצמו. פעם אחרונה שהצמד יצא במסע עיתונאים היה בסוף 21 בשיא השפל ניבא אפוקליפסה, השוק עלה 70% מאז. מוכן להתערב שגם הפעם זה יקרה, עד סוף שנה השוק מחזיר את כל הירידות ומי ששמע להם הפסיד את התחתונים
  • Robin Hood 07/08/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
    ולכן הוא אוהב להפיץ נבואות שחורות כדי להרשים קליינטים פוטנציאליים. הביזנס שלו לגזור עמלות ולא להביא רווחים למשקיעים
  • 8.
    מסור תכדור אין משחק 07/08/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    לעומת הבועה של ימינו
  • 7.
    בישראל המצב פסימי בהרבה בגלל שניהול המדינה שלנו הת 07/08/2024 09:45
    הגב לתגובה זו
    בישראל המצב פסימי בהרבה בגלל שניהול המדינה שלנו התנתק לגמרי מטובת העם ומרציונליות כלשהי. לא סתם בנק ישראל מעכב הורדת ריבית, הוא רואה שיש לו עסק עם ממשלה משיחיסטית, לא מקצועית והרסנית. ממשלה שתוביל אותנו לקריסה כלכלית אם לא נתעשת ונחליף אותה
  • 6.
    תודה 07/08/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
    הוא התמיד בציון הבעייתיות ב-sp500 בחודשים שקדמו לזעזוע הנוכחי.
  • 5.
    סוף סוף מישהו שאני מסכים עם מה שהוא אומר (ל"ת)
    עידן 07/08/2024 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שחף 07/08/2024 09:26
    הגב לתגובה זו
    איבדתי אותך אחרי המשפט הזה ..ראה רווחי פלנטיר מai ראה תכום רובוטיקה שנעזר בתכום נהיגה אוטונומית ...ראה רכישות שווים מכול הגדולות חוות דטה על מה הוא מדבר הזוי האיש משווה למשקפי מציאות רבודה של פייסבוק ...שהיו נפילה עוד לפני שהוצאו למכירה.
  • 3.
    סוף סוף כלכלן מוערך שאומר את האמת ולא כמו שאר הלקק 07/08/2024 08:50
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף כלכלן מוערך שאומר את האמת ולא כמו שאר הלקקנים שעשו פודקסט אתמול! הריבית חייבת לרדת הנגיד מונע משיקולים פוליטיים וזה בולט השיקולים שלו הפוכים לשיקולי כלכלה צמיחה יציבות הוא מעודד מיתון על מנת לגרום להחלפת שלטון
  • 2.
    אבי 07/08/2024 08:45
    הגב לתגובה זו
    אוסף של קלישאות ידועות. לא מחדש דבר. ניתן היה לחסוך את הנייר
  • 1.
    חבל על הכסף שמשלמים לו בכל התחזיות שלו הוא טעה (ל"ת)
    אלי 07/08/2024 08:38
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?