"הכנסות של מעל 200 מיליון שקל": מהדרין של דלק נכנסת להשקעה בתחום הסולארי
חברת מהדרין מהדרין 1.06% , שבשליטת קבוצת דלק דלק קבוצה -2.32% (54.8%), וחברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט 0.89% , חתמו על מזכר הבנות להקמת שותפות בתחום האגרו-וולטאי. לפי מזכר ההבנות, שתי החברות יקדמו מיזמי אנרגיה מתחדשת על בסיס סולארי במתכונת דו-שימוש - המאפשרת ניצול מיטבי של הקרקע – לחקלאות ולהפקת אנרגיה נקייה במקביל. בשלב הראשון, החברות מתכננות להקים במהלך השנים הקרובות פרויקטים בהיקף של מעל ל-500 מגה וואט, והכנסות שנתיות חזויות של מעל ל-200 מיליון שקל, כאשר פרויקט משמעותי ראשון מתוכנן לצאת כבר בשנה הקרובה.
ההסכם הוא לתקופה של 5 שנים, עם אופציה משותפת של הצדדים להארכה. על פי ההסכם, הצדדים יפעלו לקידום פרויקטים משותפים ביחס לכלל האדמות אשר טראלייט התקשרה או מנהלת מו"מ עם בעליהן בקשר להקמת פרויקטים אגרו-וולטאיים וכן ביחס כלל האדמות החקלאיות שמהדרין מחזיקה ומעבדת בהיקף של למעלה מ-20,000 דונם.
דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון לשעבר, וכיום משנה למנכ"ל מהדרין: "ייצור אנרגיה ומחסור בשטחים הם האתגרים המרכזיים כיום במדינת ישראל. מהדרין רואה פוטנציאל גדול בשיתוף הפעולה עם טראלייט, חברה בעלת מוניטין וניסיון רב בתחום האנרגיה המתחדשת, ובשילוב עתודות הקרקע הנרחבות והידע החקלאי של מהדרין, יש כאן שיתוף פעולה סינרגטי בין אנרגיה לחקלאות על עשרות אלפי דונמים חקלאיים, תוך שמירה על הגידול החקלאי ומיקסום ההכנסות כתוצאה מהדו שימוש בקרקע. מהדרין מאמינה שזהו מהלך אסטרטגי חשוב עבור שני הצדדים, שצפוי להביא להצפת ערך משמעותית מנכסיה".
רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט: "אנו נרגשים לשתף פעולה עם מהדרין, חברה מובילה בתחום החקלאות, כדי לקדם פרויקטים שיתרמו הן לסביבה והן לכלכלה המקומית, ויסייעו במימוש חזוננו לעתיד ירוק ובר-קיימא יותר. השותפות החדשה, שצפויה להיות מהגדולות בישראל בתחומה, תעניק רוח גבית משמעותית להעמקת פעילות טראלייט בתחום האגרו-וולטאי שאנו רואים בו פוטנציאל עסקי רב. השילוב בין האנרגיה המתחדשת לחקלאות פותח הזדמנויות חדשות ליצירת פתרונות ברי-קיימא שיתמכו בצרכים האנרגטיים של ישראל ובו זמנית יתמכו בפעילות החקלאית הקיימת. כל זאת לצד המשך פרויקטי הדגל של טראלייט בישראל, בראשם פרויקטי התענך והבקעה".
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- טראלייט: נחתם הסכם של עד 2.5 מיליארד שקל למכירת חשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהדרין היא חברה ציבורית, בשליטת קבוצת דלק, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ואשר באמצעות חברות בשליטתה, מחזיקה (בבעלות ובחכירה), בעתודות קרקע נרחבות, בהיקף מוערך של כ- 11,100 דונם, לצד שטחים חקלאיים שמהדרין מעבדת לצדדים שלישיים בהיקף של כ- 15,000 דונם. בנוסף, יש לה נכסים לוגיסטיים הכוללים בתי קירור, בתי אריזה ומרלו"גים, בארץ ובחו"ל. היא פועלת בארבעה תחומי פעילות עיקריים: 1) תחום החקלאות; 2) תחום בתי הקירור; 3) תחום המים; ו-4) תחום הנכסים המניבים.
- 2.dw 16/07/2024 15:22הגב לתגובה זובשעה טובה, כי הפעילות הרגילה של מהדרין ממש לא משהו (אם מתנסחים בנימוס). ההסבר של דלק לרכישה התמוהה של מהדרין היה הכוונה להכניס אותה לסולארי, שזה שילוב בין נדלן ואנרגיה.
- 1.נתניתי 16/07/2024 14:45הגב לתגובה זומרים מחכה לך
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
