ענבל מרמרי
צילום: נציגי מהדרין וטראלייט

"הכנסות של מעל 200 מיליון שקל": מהדרין של דלק נכנסת להשקעה בתחום הסולארי

החברה, באמצעות חברת הבת מהדרין, חתמה עם טראלייט על מזכר הבנות להקמת שותפות חדשה בתחום האגרו-וולטאי. החברות מתכננות פרויקטים בהיקף של מעל ל-500 מגה וואט ופועלות להוצאת פרויקט ראשון משמעותי כבר בשנה הקרובה
איציק יצחקי | (2)

חברת מהדרין מהדרין 0.13% , שבשליטת קבוצת דלק דלק קבוצה -1.56%  (54.8%), וחברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -0.59% , חתמו על מזכר הבנות להקמת שותפות בתחום האגרו-וולטאי. לפי מזכר ההבנות, שתי החברות יקדמו מיזמי אנרגיה מתחדשת על בסיס סולארי במתכונת דו-שימוש - המאפשרת ניצול מיטבי של הקרקע – לחקלאות ולהפקת אנרגיה נקייה במקביל. בשלב הראשון, החברות מתכננות להקים במהלך השנים הקרובות פרויקטים בהיקף של מעל ל-500 מגה וואט, והכנסות שנתיות חזויות של מעל ל-200 מיליון שקל, כאשר פרויקט משמעותי ראשון מתוכנן לצאת כבר בשנה הקרובה.

 

ההסכם הוא לתקופה של 5 שנים, עם אופציה משותפת של הצדדים להארכה. על פי ההסכם, הצדדים יפעלו לקידום פרויקטים משותפים ביחס לכלל האדמות אשר טראלייט התקשרה או מנהלת מו"מ עם בעליהן בקשר להקמת פרויקטים אגרו-וולטאיים וכן ביחס כלל האדמות החקלאיות שמהדרין מחזיקה ומעבדת בהיקף של למעלה מ-20,000 דונם.

 

דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון לשעבר, וכיום משנה למנכ"ל מהדרין: "ייצור אנרגיה ומחסור בשטחים הם האתגרים המרכזיים כיום במדינת ישראל. מהדרין רואה פוטנציאל גדול בשיתוף הפעולה עם טראלייט, חברה בעלת מוניטין וניסיון רב בתחום האנרגיה המתחדשת, ובשילוב עתודות הקרקע הנרחבות והידע החקלאי של מהדרין, יש כאן שיתוף פעולה סינרגטי בין אנרגיה לחקלאות על עשרות אלפי דונמים חקלאיים, תוך שמירה על הגידול החקלאי ומיקסום ההכנסות כתוצאה מהדו שימוש בקרקע. מהדרין מאמינה שזהו מהלך אסטרטגי חשוב עבור שני הצדדים, שצפוי להביא להצפת ערך משמעותית מנכסיה".

 

רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט: "אנו נרגשים לשתף פעולה עם מהדרין, חברה מובילה בתחום החקלאות, כדי לקדם פרויקטים שיתרמו הן לסביבה והן לכלכלה המקומית, ויסייעו במימוש חזוננו לעתיד ירוק ובר-קיימא יותר. השותפות החדשה, שצפויה להיות מהגדולות בישראל בתחומה, תעניק רוח גבית משמעותית להעמקת פעילות טראלייט בתחום האגרו-וולטאי שאנו רואים בו פוטנציאל עסקי רב. השילוב בין האנרגיה המתחדשת לחקלאות פותח הזדמנויות חדשות ליצירת פתרונות ברי-קיימא שיתמכו בצרכים האנרגטיים של ישראל ובו זמנית יתמכו בפעילות החקלאית הקיימת. כל זאת לצד המשך פרויקטי הדגל של טראלייט בישראל, בראשם פרויקטי התענך והבקעה".

 

מהדרין היא חברה ציבורית, בשליטת קבוצת דלק, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ואשר באמצעות חברות בשליטתה, מחזיקה (בבעלות ובחכירה), בעתודות קרקע נרחבות, בהיקף מוערך של כ- 11,100 דונם, לצד שטחים חקלאיים שמהדרין מעבדת לצדדים שלישיים בהיקף של כ- 15,000 דונם. בנוסף, יש לה נכסים לוגיסטיים הכוללים בתי קירור, בתי אריזה ומרלו"גים, בארץ ובחו"ל. היא פועלת בארבעה תחומי פעילות עיקריים: 1) תחום החקלאות; 2) תחום בתי הקירור; 3) תחום המים; ו-4) תחום הנכסים המניבים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 16/07/2024 15:22
    הגב לתגובה זו
    בשעה טובה, כי הפעילות הרגילה של מהדרין ממש לא משהו (אם מתנסחים בנימוס). ההסבר של דלק לרכישה התמוהה של מהדרין היה הכוונה להכניס אותה לסולארי, שזה שילוב בין נדלן ואנרגיה.
  • 1.
    נתניתי 16/07/2024 14:45
    הגב לתגובה זו
    מרים מחכה לך
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%