עבודה, משרד, מחשבים
צילום: Annie Spratt, Unsplash
הכר את המדד

מדדי הטכנולוגיה המקומיים: מהם ומהו המדד המועדף?

לא פחות מארבעה מדדי טכנולוגיה פועלים בתל אביב, חלקם כמעט תאומים זהים, ואחרים מאד נבדלים - איזה מדד רק מפסיד כסף ואיזה מדד מביס את ת"א 90? 
גיא טל |

סקרנו את המדדים המרכזיים בתל אביב המשקפים את כלל המניות לפי גודל שוק – מדד ת"א 35, ת"א 90 ות"א SME60 (יתר). נעבור כעת לחלק מהמדדים הענפיים שנסחרים בתל אביב, ולאחר מכן נעבור למדדי האג"ח.

 

הבורסה בתל אביב מנהלת לעיתים כמה מדדים על אותו סקטור, במה שנראה ככפילות מבלבלת. יש בתל אביב שני מדדים שונים שעוקבים אחר אותם 5 בנקים ומדד נוסף עם שני בנקים נוספים, ששניהם ביחד עם פחות מ-4% מהמדד והשאר, שוב, הוא חמשת הבנקים הגדולים. לא לכל המדדים שמפעילה הבורסה בתל אביב יש מכשירי השקעה שעוקבים אחריהם או שמנסים להכות אותם. ייתכן שיש מקום לרפורמה וסדר מחודש בשלל המדדים הפועלים בתל אביב.

 

מדדי הטכנולוגיה - היסטוריה

בעבר, כשבמהדורות החדשות היו מציינים בסוף המהדורה את הביצועים של הבורסה בתל אביב באותו יום, היו נוהגים לציין את מדד ת"א 25 או המעו"ף (כיום ת"א 35), מדד ת"א 100 או 75, ובנוסף, כמעט תמיד, "מדד מניות הטכנולוגיה – התל טק". ההי טק היה נחשב כבר אז כקטר של המשק, ובהתאם, המחשבה הנפוצה הייתה, שהמדד המשקף את מניות הטכנולוגיה בתל אביב הוא חשוב ומן הסתם גם מוביל בתשואות. למעשה התל טק 15 שהושק ביולי 2001 והכיל את 15 המניות הגדולות במדד התל טק (שהושק בינואר 1999) היה כשלון והניב למשקיעים בו בכעשר שנות קיומו תשואה שלילית של 15%, ועם הזמן הוא גם נעלם ממהדורות החדשות. נראה, שלפחות בבורסה, ענפים כמו נדל"ן, פיננסים או אנרגיה הניבו תשואה טובה יותר עם הזמן, בין השאר כי חברות הטכנולוגיה המוצלחות היגרו לנאסד"ק ולא כולן נסחרות במקביל בתל אביב.

 

לאחר הרפורמה במדדי הטק בשנת 2011 השתנה מבנה המדדים. מדד מניות הטכנולוגיה נקרא "ת"א טכנולוגיה". מדד נוסף שהושק פחות או יותר באותו זמן הוא "מדד ת"א ביומד" שמכיל את חברות הטכנולוגיה הרפואית. 50 המניות הגדולות במדד הטכנולוגיה ובמדד הביומד הרכיבו את "מדד תל אביב בלוטק-50". מאוחר יותר, בשנת 2014 הושק מדד נוסף – "מדד ת"א טק עילית", ומדד תל אביב בלוטק הורחב וכלל את כל המניות הכלולות במדד תל אביב טכנולוגיה ובמדד ביומד. שינוי נוסף התרחש בשנת 2017, אז שונה שמו של מדד הבלוטק למדד תל אביב גלובל בלוטק. מבולבלים? בצדק. ננסה לעשות סדר לגבי המצב הנוכחי בפסקה הבאה.

 

מדדי הטכנולוגיה הנוכחיים

כיום פועלים בתל אביב מדדי ארבעה מדדי טכנולוגיה שונים, כדלהלן:

מדד ת"א טכנולוגיה: המדד כולל את כל המניות הנכללות בענף הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה בתל אביב ושעומדות בתנאי הסף. המושג טכנולוגיה הוא מושג רחב וכולל שירותי מידע, תוכנה ואינטרנט, פיתוח וייצור אלקטרוניקה, אופטיקה, מערכות ציוד ותקשורת וכן פעילות טכנולוגית בתחום הבטחוני. המדד הושק באפריל 2011.

מספר ניירות הערך במדד איננו מוגבל וכיום כלולים בו 87 חברות שונות. במדד קיימת מגבלת משקל שעומדת על 10%, אך ייתכן שתהיינה מניות שתעבור את המגבלה באופן זמני.

בדומה לטרנד העולמי, גם בארץ מניות הקשורות לתעשיית השבבים שולטות כעת במדד. חברת נובה -0.52% היא הגדולה ביותר עם 12.9% ממשקל המדד. לאחר מכן קמטק 2.93% (12.85%), והשלישית טאואר 2.59% (11.31%) – שלושת החברות קשורות לעולם השבבים. החברה הרביעית היא אורמת טכנו 0.13% מתחום האנרגיה הנקייה (10.01%) והחמישית היא אלביט מערכות -1.55% (8.71%) מהתחום הבטחוני. המשותף לחמש החברות הללו הן שכולן דואליות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מבחינת התפלגות ענפית סקטור המוליכים למחצה (כלומר, שבבים) הוא הגדול ביותר עם 38.43% מהמדד. לאחר מכן אנרגיה מתחדשת (22.99%), תוכנה ואינטרנט (13.61%) הוא התחום השלישי עם שיעור דו ספרתי במדד.

ישנן שתי תעודות סל העוקבות אחר המדד:

MTF סל תא טכנולוגיה לא גובה דמי ניהול, ומנהלת 58 מיליון שקל. 

הראל סל תא טכנולוגיה גובה 0.45% ומנהלת 171.7 מיליון שקל. 

קרנות מחקות: 

הראל מחקה ת"א טכנולוגיה לא גובה דמי ניהול.

קסם KTF ת"א - טכנולוגיה גובה 0.25%. 

MTF מחקה ת"א-טכנולוגיה - 0.35%

 

מדד ת"א ביומד: כולל את המניות העוסקות בתחום הביומד, כלומר מחקר ופיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי. גם במקרה זה אין מגבלה על מספר המניות הכלולות במדד, וכעת כלולות בו 18 מניות שונות. גם במקרה זה מגבלת המשקל היא 10%. המדד הושק במרץ 2010.

 

טבע -1.29% מובילה את המדד עם 12.18% מהמשקל הכולל. לאחריה בריינסוויי -3.57% עם 12.01%, קמהדע 0% (11.7%), אופקו -0.47%  (10.92%) וסוגרת את החמישייה הראשונה אינטרקיור 2.66% (9.89%). שוב, כל המניות דואליות. 

 

סקטור הביוטכנולוגיה שולט במדד עם 48.42%, לאחר מכן מכשור רפואי (17.11%), פארמה (12.63%), השקעות במדעי החיים (11.52%) וסקטור נוסף הוא הקנאביס עם 10.32% מערך המדד.

קסם ETF תא ביומד היא קרן הסל העוקבת אחר המדד. היא גובה 0.4% דמי ניהול ומנהלת 4.4 מיליון שקל. 

 

מדד גלובל בלוטק: בסופו של דבר לאחר כל הגלגולים, מדד הגלובל בלוטק כולל את כל המניות של שני המדדים הקודמים. סך הכל כלולות במדד כעת 105 מניות (18 ממדד הביומד ו-87 ממדד הטכנולוגיה). המדד מתאפיין בפיזור רחב, שכן מגבלת המשקל היא משמעותית ועומדת על 2% בלבד, כך שלאף מניה בודדת אין השפעה מהותית על המדד.

המניה המובילה במדד היא קמטק (3.44%), לאחר מכן פריורטק 2.18% (3.1%), אלארום -3.58% (2.93%), קווליטאו 2.09% (2.93%) ונובה (2.8%). גם פה נראה שלתעשיית השבבים משקל משמעותי, וגם פה כל המניות דואליות.

גם החלוקה הענפית מפוזרת יחסית, ואף סקטור לא עובר את ה-15%. תוכנה ואינטרנט מהווה 14.69%, מוליכים למחצה 14.17%, אנרגיה מתחדשת 13.51% ושירותי מידע 12.18%, וסך הכל ישנם עוד 13 ענפים שונים מביוטכנולוגיה (8.43%) ועד קרנות היי טק (0.46% - חברה אחת במדד).

קסם ETF תא גלובל-טק עוקבת אחר המדד. היא גובה 0.4% דמי ניהול ומנהלת 31.3 מיליון שקל. 

 

מדד ת"א טק עילית: להשלמת התמונה נוצר מדד נוסף, שמוסיף למדד הבלוטק תנאי נוסף – ששווי השוק של המניות הכלולות במדד צריך להיות מעל 75 מיליון שקל. ובכך, נטען באתר הבורסה לניירות ערך, המדד "מיועד למשקיעים שמעוניינים להשקיע במדד בעל פיזור רחב של חברות בשלות יחסית בתעשיית הטכנולוגיה והביומד הישראלית". כדי לסייע לפיזור הרחב נקבעה מגבלת משקל של 5%. במדד כלולות כעת 86 מניות.

 

גם פה קמטק מובילה מבחינת המשקל (8.29%), ולאחריה נובה (6.76%) וטאוור (5.91%) חברותיה לתעשיית השבבים. סאפיינס 0% דואלית נוספת מתעשיית התוכנה (5.47%) וסוגרת את החמשייה הראשונה שוב אורמת (5.24%).

סקטור המוליכים למחצה מוביל גם פה עם משקל של 24.65%, האנרגיה המתחדשת עם 19.8%, שירותי מידע (16.23%) ותוכנה ואינטרנט (16.12%).

MTF סל תא טק-עילית עוקבת אחר המדד. היא גובה 0.5% דמי ניהול ומנהלת 42.7 מיליון שקל. 

ביצועים - הרחק מאחורי הנאסד"ק

ישנה שונות משמעותית בין מדד ביומד לשאר מדדי הטכנולוגיה בתל אביב. הנה השוואה בין כל המדדים בתוספת הנאסד"ק ומדדי ת"א: 

 מדד ת"א ביומד הניב תשואה שלילית בכל אחת מארבע השנים האחרונות. סך הכל הפסידו משקיעי המדד 60% מכספם בשלוש השנים האחרונות. 

שאר המדדים נעים פחות או יותר באותו כיוון, אם כי מדד ת"א טכנולוגיה מציג את הביצועים הטובים ביותר. יחד עם זאת, כל המדדים מפסידים בענק לאחד הגדול מעבר לים - מדד הנאסד"ק 100 מציג תשואה טובה יותר בכל אחת מהשנים למעט 2022 מכל אחד מהמדדים, והתשואה הכוללת לחמש השנים האחרונות משאירה אבק לכל מדדי הטכנולוגיה המקומיים.

ביחס למדדים המקומיים לפי גודל שוק התוצאות מעורבות. ת"א טכנולוגיה בולט לטובה בתשואה לחמש שנים עם פער מכל שאר המדדים, מדדי הטכנולוגיה והמדדים לפי שווי שוק. בשנים 2020 ו-2023 מדדי הטכנולוגיה היו טובים יותר, ב-2021 הם היו גרועים יותר וב-2022 התוצאות מעורבות. 

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנרג'יקס עולה 3.5%, תמר 2.3%; אורביט יורדת 4.6%, חג'ג' אירופה 4.2% - מגמה חיובית במדדים

מערכת ביזפורטל |

אחרי ירידות חדות אתמול של עד 2% הבורסה מתנהלת במגמה חיובית מתונה כשהמדדים מטפסים עד 0.3%. ת"א 35 עולה 0.2%, בעוד ת"א 90 מוסיף כ-0.3%.

בסקטורים האחרים, התמונה מעורבת - הבנקים מוסיפים 0.6%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.4%. ת"א נדל"ן מוסיף כ-0.1% ות"א נפט וגז מוסיף 0.8%.

אתמול נרשם שיא במחזור המסחר שהגיע ל-4.2 מיליארד שקל, מחזור שעקף גם את הימים הפעלתניים ביותר שראינו באוגוסט וסימן על המעורבות הגדולה של השחקנים בשוק ומימושים גדולים. הבוקר המחזור גבוה באופן יחסי לשלוש השעות הראשונות ועומד על כ-950 מיליון שקל דבר שגם מסמן את קרב הורדות הידיים שמתנהל ברגעים אלה. את המחזורים הגדולים מרכזות אלביט מערכות -1.55%  , לאומי 0.46%  ופועלים 0.36%  עם מחזורים של כ-28 מיליון שקל בממוצע.

 

אתמול הפד' הוריד ריבית באחת מהפגישות המתוקשרות של השנתיים האחרונות (להרחבה - הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?). הורדה ראשונה אחרי תשעה חודשים שמסמנת מצד אחד התחלה של 'פיבוט' במדיניות הבנק המרכזי אבל כזאת שמגיעה עם מסרים סותרים מצד היו"ר פאוול שמסגר את הורדת הריבית ככזאת שבוצעה כדי לנהל סיכונים מול קפאון בשוק עבודה. וול סטריט סיימה אתמול את המסחר במגמה מעורבת כשהמשקיעים מצד אחד שמחו לראות את הציפיה מתממשת אבל העתיד נשאר בהרבה סימני שאלה כשממוצע ההצבעות של חברי הועדה הפתוחה מכוון ל-2 הפחתות נוספות עד לסוף השנה - אבל בינתיים החוזים על וול סטריט חוזרים לטפס עד 0.6% כשהאופטימיות חוזרת אל השוק - האם הסנטימנט מעבר לים ישפיע גם עלינו?

אז חשוב לומר שאנחנו בסביבה אחרת. אנחנו במלחמה שמתארכת ובתקציב שנפרץ כבר 3 פעמים כדי לתדלק את המערכה. האינפלציה אצלינו מתכנסת לכיוון הטווח העליון של יעד בנק ישראל אבל הנגיד - למרות שהקולגה מוושינגטון נותן לו את "האישור" - סביר להניח שירצה להמתין עוד קצת עם הורדת הריבית כאן בארץ.   


אולי גם זה הזמן הכי מתאים לבקש עצה, לשמוע חוות דעת של מנהל השקעות שחי ונושם את השוק כבר יותר מעשור. דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את הקרן המנייתית של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת - ישבנו לשיחה כדי לנסות ולפזר את הערפל שמבלבל הרבה מאוד בשוק - איך הוא מתייחס ל"נאום ספרטה" של נתניהו? האם עכשיו זה הזמן להכנס לבורסה או אולי לצאת? איזה סקטורים הכי קורצים לו - ובכלל - יש אפסייד לביטחוניות? מה הוא חושב על דלק קבוצה דלק קבוצה 0.64%  ,נאוויטס נאוויטס פטר יהש 1.93%   , טבע טבע -1.29%   ומתי כדאי לכם לברוח מחברות (רמז: כשהמנכל"ים נוטשים) וכאן הוא מציין את צמצום ההחזקות ב נייס 1.58%  , מיטרוניקס 1.49%  , פנינסולה -2.57%    - וגם האם ל- monday.com -3.69%    יש סיכוי מול ה-AI? מה תעשה הורדת הריבית לסקטור הנדל"ן והאם היא תצליח לבלום את הקריסה - על כל אלו ועל עוד הרבה מאוד נושאים בוערים בראיון המיוחד


ההנפקה של מיכפל - חברת פורמולה מערכות פורמולה מערכות 0.18%   , בניהולו (ואפקטיבית גם שליטתו) של גיא ברנשטיין, השלימה אמש את הנפקת חברת מיכפל לציבור, במהלך שאפשר לה לגייס 300 מיליון שקל כמתוכנן, אך במחיר מסוים: חיתוך של כ-17% במחיר המניה לעומת התכנון המקורי. בהתאם, שווי השוק של מיכפל טרם ההנפקה ירד ל-770 מיליון שקל, במקום 900 מיליון שקל כפי שתוכנן תחילה. פורמולה של גיא ברנשטיין מצליחה להנפיק את מיכפל בשבוע יחסית קשה בבורסה; מי זאת מיכפל וכמה היא מרוויחה? וגם - האם היא מעניינת להשקעה?