מסחר
צילום: FREEPIK

לידיעת סוחרי הנוסטרו: כך תדעו אם אתם חייבים במע"מ - או שלא

בית המשפט קיבל החלטה שאין צורך להטיל מע"מ על השקעות חברות נוסטרו, אולם פסקי דין סותרים יצרו בלבול ורשות המסים החליטה שלא להשיב את הכסף לחלק מהחברות
איציק יצחקי |

בית המשפט המחוזי קבע כבר לפני כשלוש שנים שאין צורך להטיל מע"מ על השקעת חברות שעוסקות בנוסטרו בלבד. בפועל, רשות המסים המשיכה לדרוש תשלום ונמנעה מלהחזיר כספים ששולמו במהלך התקופה הזאת, בתואנה כי יש פסיקות מנוגדות בנושא. חלק מהחברות התקוממו. לא יכול להיות, הן טענו, שהמדינה תיקח מאיתנו מס בניגוד לעמדתה ואז לא תחזיר את הכסף.

רשות המסים החליטה שלא לערער על החלטת בית המשפט, וחברות שעוסקות בפעילות נוסטרו הפסיקו לשלם 17% מע"מ - מה שחסך להן מיליוני שקלים. איך זה קורה? פשוט. הן פנו לרשות המסים וביקשו לבטל את הסיווג שלהם כ"מוסד כספי" ובהתאם לכך - לקבל את הכסף העודף ששילמו רטרואקטיבית. ברשות המסים, אם תהיתם, לא הסכימו להחזיר את הכסף ועד היום, חלק מהחברות מחכות לתשלום.

לטענת אותן החברות, הן הפסידו מיליוני שקלים כי מע"מ דרש את הכסף ולכן הן "הולכות לקצה" וטוענות כי רשות המסים עושה עבירה בכך שהיא לא מוכנה להחזיר את הכסף, בניגוד גמור למדיניות שלה - לגבות כספי חייבים כאן ועכשיו.

ברשות המסים מסבירים כי לא עשו דין לעצמם. חשבון נוסטרו, מסבירים שם, הוא חשבון שדרכו חבר בורסה עושה פעולות עבורו בלבד. למעשה, היא דורשת לקבל במקרים מסוימים את המס מסוחרים עבור מסחר במניות, כשניתנו מספר פסיקות סותרות בנושא: אחת מהן קבעה כי חברה שסוחרת בנוסטרו חייבת במע"מ משום שהיא משמשת כמתווך. יחד עם זאת, השופט קבע כי ככל שמדובר בחברה הפועלת עבור עצמה - המצב שונה. בעבר חויבו חברות לשלם מע"מ, אך זה קרה כאשר נוסטרו לא הייתה הפעילות היחידה שלהן.

פסק הדין של השופט גורמן בסוף 2021 היה אמור לעשות סדר. הוא קבע בנוגע לחברת י.ג.מ. השקעות בע"מ, חברה שכל מהותה הוא סחר בניירות ערך בהשקעות שלה בלבד דרך חשבון "נוסטרו", לגבי דרישת רשות המסים לשלם לה 1.2 מיליון שקל, כי אין לסווג אותה כ"מוסד כספי" המחייב במע"מ. רשות המסים קיבלה הוראה להחזיר את הכסף וכאמור לא ערערה, אבל בשוק מושמעת עדיין הטענה כי במקרים שבהם היא נעה בתוך השטח האפור, הכסף לא מוחזר ובחלק מהמקרים, בהם ברור כי מדובר ב"גזירה שווה", רשות המסים עונה כי הנושא נמצא תחת בדיקה, מה שנראה כאילו, לכאורה, היא מנסה לאותת לציבור המשקיעים: לא מדובר בתקדים, אלא במקרים שונים שכל אחד מהם ייבדק לגופו.

התשובה של רשות המסים (צילום מסך)

התגובה של רשות המסים (צילום מסך)

תשובה מדויקת יותר של רשות המסים אפשר למצוא דרך מכתב ששלחה בשבוע שעבר לרו"ח ניר הלפרין. במכתב צוין כי בכל הקשור לפסק הדין שניתן עבור חברת י.ג.מ. השקעות, סוחרים רבים נוטים שלא לעשות שימוש באפשרות הזו שניתנה להם, לעבוד במישרין מול הבורסה ולא לפעול באמצעות חבר בורסה (בוכך להיחשב כפעילי נוסטרו שאינם בנקים) משום שלטענתם הם יוכלו להיחשב דרך פעולה כזאת כ"מוסד כספי" לצורך חוק מע"מ.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רשות המסים, באמצעות רו"ח דוד פאר, מנהל תחום בכיר במחלקת מע"מ, מסבירה כעת מי מוגדר כמוסד כספי והבהירה כך כי הנחתה את הממונים האזוריים ופקידי השומה, כי כל מי שפעילותו היא קניה ומכירה של ניירות ערך עבור עצמו, לא יסווג כמוסד כספי ומכאן - שאין צורך במע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארביטראז
צילום: דאלי אי

ירידות בת"א ביום ראשון? אלביט, טבע והשבבים בארביטראז' שלילי

שער הדולר מזנק - למה?  ומדוע איי.סי.אל עלתה אתמול בוול סטריט בניגוד למגמה בישראליות?

רן קידר |

אתמול זינקה הבורסה שלנו על רקע עסקת החטופים והסכם הפסקת האש, אבל המניות הדואליות נתקלו בוול סטריט בירידות. אלביט, טבע ומניות השבבים ירדו משמעותית והן בינתיים עם פערי ארביטראז' שליליים משמעותיים. יש את המסחר הלילה, הכל עוד פתוח, אבל אין לכאורה סיבה חדשה לשינוי במצב. נראה שפשוט בוול סטריט לא מתלהבים כמו בתל אביב. אצלנו הרימו את המניות האלו למעל המחיר בוול סטריט, והמשקיעים האמריקאיים אמרו - אין שום סיבה והורידו אותם. כשחושבים על זה, זה נכון - מה לשבבים ולהסכם הפסקת אש? מה לתרופות ולעסקת חטופים?

רוב המניות הדואליות לא קשורות באופן הדוק לכלכלה הישראלית. גם אם הציפיות לשגשוג יתאמתו, זה לא יהיה בשבבים, גם לא בתרופות, וגם לא בתעשיות הביטחוניות - שם אולי יקרה ההיפך, למרות שכל העולם מתחמש (תראו מה קורה בנאטו בשל המלחמה ההיברידית עם רוסיה).

בכל מקרה, מניות הארביטראז' מבטאות ירידה של 0.8% במדד - זה לא קצת, כש אלביט מערכות 0.3%   צפויה לרדת ב-3.2%, טבע -0.45%  ב- 2.2%, קמטק 3.5%  מעל 3%, טאואר 1.6%, נובה 1.98%  1.1%. לרשימה המלאה (הקליקו כדי לקבל את כל הרשימה עם נתונים מעודכנים):



הארביטראז' השלילי הוא למרות הזינוק הבוקר בשער הדולר הרציף בכ-0.65% - דולר שקל רציף 0.6%

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל
צילום: נטלי קדוש

ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל

משרד האנרגיה בארה"ב הפסיק את המימון לפרויקט ה-LFP של איי סי אל בסנט לואיס; החברה בוחנת את ההמשך ומזהירה ממחיקה אפשרית של 40 מיליון דולר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה איי.סי.אל

חברת איי סי אל איי.סי.אל 3.76%  עדכנה כי משרד האנרגיה האמריקאי (DOE) החליט שלא לאשר את המשך המימון להקמת מפעל לייצור חומר קתודי מסוג LFP (Lithium Iron Phosphate) בסנט לואיס, מיזורי. החברה מציינת שההחלטה התקבלה כחלק מבחינה רוחבית וביטול זכאות למימון בפרויקטים רבים, בין היתר כדי להתאים את המענקים למסגרת התקציבית של הקונגרס ולנוכח גידול צפוי בעלויות ההקמה. 

החברה בוחנת את משמעות ההחלטה ואת המשכיות המיזם ופעילות ה-LFP כולה, ומעריכה כי אם תופסק ההשקעה בתחום תירשם מחיקת השקעה של כ-40 מיליון דולר נטו בדוחותיה.

הפרויקט להקמת המפעל הוכרז לראשונה באוקטובר 2022 כהשקעה של כ-400 מיליון דולר, ונועד להיות בין מתקני ה-LFP המסחריים הראשונים בקנה מידה גדול בארה״ב. על פי הודעות עבר של החברה וה-DOE, המימון הפדרלי שיועד למיזם עמד על כ-197 מיליון דולר, קרוב למחצית מעלות הפרויקט, עד שהוחלט עתה להפסיקו.

ממשל טראמפ לא תומך באנרגיה ירוקה

מנקודת מבט מדינית, ביטול המימון מתיישב עם קו פעולה רחב יותר של הממשל הנוכחי כלפי סבסוד פרויקטים של אנרגיה נקייה. בתחילת אוקטובר 2025 הודיע ה-DOE על ביטול או משיכת מימון בהיקף כולל של כ-7.6 מיליארד דולר למאות פרויקטים, ובימים שלאחר מכן נשקלו קיצוצים נוספים בעשרות מיליארדים. אף שה-DOE לא פרט אז את שמות כל הפרויקטים, הודעת ICL מבהירה שהמיזם שלה נכלל בגל הביטולים. ההקשר הזה מסביר מדוע המהלך אינו בהכרח מפתיע, זהו עדכון סדרי עדיפויות תקציביים שמפחית חשיפה ממשלתית למענקים בתחומי האנרגיה הירוקה.

פגיעה רחבה יותר

עסקית, מדובר במהלומה אסטרטגית לתוכנית של ICL לבסס נוכחות בחומרי קתודה בארה״ב, תחום שנועד להשתלב בפעילות ה-Phosphate Specialties של החברה ולבנות שרשרת אספקה מקומית לחומרי סוללות. מתווה הפרויקט המקורי כלל יעד תפוקה שנתי משמעותי המשקף פוטנציאל הכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנה כאשר המפעל מגיע למסחור מלא. בטווח הקצר, הפגיעה בדוחות עלולה להיות בעיקר חשבונאית בדמות מחיקה של כ-40 מיליון דולר, אולם בטווח הארוך זה עשוי להיות אובדן מנוע צמיחה. מנגד, עצירת הפרויקט עשויה לשמר נזילות והון לפרויקטים בליבת הפעילות, אשלג, ברום ומוצרים מיוחדים, עד להתבהרות סביבת המימון הפדרלית.