"הצמיחה של טרמינל X תימשך, במקביל ההוצאות יקטנו"
חברת האופנה טרמינל איקס טרמינל איקס 0% פרסמה אתמול את דוחותיה לרבעון הראשון של השנה בהם רשמה רווח נקי של 4.5 מיליון שקל על הכנסות של 109.2 מיליון שקל. לשם השוואה רשמה החברה ברבעון המקביל הפסד נקי של 2.9 מיליון שקל על הכנסות של 92.8 מיליון שקל.
טרמינל איקס היא המובילה בתחום המסחר המקוון של מוצרי אופנה כשהיא מתרחבת גם לתחומים משלימים. המלחמה משפיעה עליה לטובה בכך שהישראלים מעדיפים לקנות פחות באתרים זרים ויותר באתרים מקומיים, הן מתוך הבעיות בשילוח והן מתוך תחושת פטריוטיות (במיוחד שבמשלוחים של אתרים זרים התקבלו מכתבי נאצה שתומכים בפלסטינאים).
נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר מניית טרמינל איקס עלתה ב-7% בשנה האחרונה למחיר של כ-2.9 שקל ושווי שוק של 370 מיליון שקל. המניה קרסה ב-76% מאז ההנפקה ב-2021.
גרף מניית טרמינל איקס בשנה האחרונה.
בשיחה עם מנכ"ל החברה ניר הורוביץ אומר הורוביץ כי החברה רשמה שיפור בכל הפרמטרים במקביל לתהליך התייעלות משמעותי מאוד. "השיפור הוא תוצאה של עבודה מאוד קשה ומימוש האסטרטגיה העסקית שלנו שממוקדת ברווח. אנחנו פועלים לשינוי מודל העלויות גם בהוצאות המשתנות וגם בהוצאות הקבועות, ובנוסף הגדלנו את ההכנסות על ידי כניסה לסגמנטים חדשים ובחינת הזדמנויות רכישה. מימוש האסטרטגיה אכן הביא לתוצאות טובות אבל צריך להזכיר שהרבעון הראשון הוא הרבעון החלש מדי שנה כך שהוא לא מייצג את השנתי".
- טרמינל X עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות, הוצאות המימון הכבידו על השורה התחתונה
- טרמינל X חתמה על הסכם לרכישת מותג אופנת הגברים אינקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, צריך לזכור שהמלחמה שיפרה את התוצאות ברבעון. אנשים פחות טסים, יותר קונים בארץ ומאתרים, כשטרמינלX הופך להיות האתר המרכזי גם מכיוון שההזמנה מאתרים בחו"ל לוקחת יותר זמן וגם כי בחלק מהמקרים התגלה שהעובדים ששלחו את המשלוחים הוסיפו כאמור מכתבי נאצה.
איך אתם מרגישים את השפעות המלחמה על הדוח?
"מאז חודש דצמבר אנחנו רואים השפעה חיובית אבל זה לא העיקר. העיקר זה כמובן האסטרטגיה שלנו. ההשפעה היא על כל השוק בישראל הרי בסופו של יום אנשים פחות טסים לחו"ל ומוציאים יותר בארץ. גם מצב הרוח של הצרכנים השתפר מעט לעומת תחילת המלחמה. עם זאת, יש עדיין הרבה השפעות שליליות אבל בסך הכל כשמסתכלים על השפעות הצריכה בישראל אני חושב שההשפעה היא בסך הכל חיובית".
אתה צופה השפעה חיובית גם ברבעון השני?
"ההשפעה החיובית עדיין קיימת, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה קדימה. למרות מה שחושבים, הקושי של הצרכנים לקנות בחו"ל לא כל כך התגבר בעקבות המלחמה, הקושי היה תמיד קיים. הרבה ישראלים סגרו אפליקציות של אתרים בחו"ל בגלל שאותם האתרים מכרו דגלי פלסטין, שלחו מכתבי נאצה עם המשלוחים ועוד".
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
יהיה נכון לשער שהיקף ההכנסות השנה יהיה כ-500 מיליון שקל או אפילו מעבר לכך?
"לא יודע להגיד ואנחנו לא מתייחסים לכך. אני כן יכול להגיד שהצמיחה תימשך ואנחנו כן צפויים לראות לא רק גידול בהכנסות אלא גם קיטון בהוצאות".
איפה תהיו בעוד כמה שנים?
"המודל של טרמינל איקס הוא מודל שונה, מודל מבודל שהוכיח את עצמו ככזה שיודע לעשות כסף, להרוויח ולצמוח. לכן בעזרת המודל הזה אנחנו רוצים להיות בעוד מספר שנים לא רב עם רווח מאוד משמעותי מפעילות בישראל וכמובן לחזור ולהתרחב בעולם".
בעוד 4-5 שנים תוכלו להגיע למחזור של מיליארד שקל עם רווח של 100 מיליון שקל?

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
