"הצמיחה של טרמינל X תימשך, במקביל ההוצאות יקטנו"
חברת האופנה טרמינל איקס טרמינל איקס 0.07% פרסמה אתמול את דוחותיה לרבעון הראשון של השנה בהם רשמה רווח נקי של 4.5 מיליון שקל על הכנסות של 109.2 מיליון שקל. לשם השוואה רשמה החברה ברבעון המקביל הפסד נקי של 2.9 מיליון שקל על הכנסות של 92.8 מיליון שקל.
טרמינל איקס היא המובילה בתחום המסחר המקוון של מוצרי אופנה כשהיא מתרחבת גם לתחומים משלימים. המלחמה משפיעה עליה לטובה בכך שהישראלים מעדיפים לקנות פחות באתרים זרים ויותר באתרים מקומיים, הן מתוך הבעיות בשילוח והן מתוך תחושת פטריוטיות (במיוחד שבמשלוחים של אתרים זרים התקבלו מכתבי נאצה שתומכים בפלסטינאים).
נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר מניית טרמינל איקס עלתה ב-7% בשנה האחרונה למחיר של כ-2.9 שקל ושווי שוק של 370 מיליון שקל. המניה קרסה ב-76% מאז ההנפקה ב-2021.
גרף מניית טרמינל איקס בשנה האחרונה.
בשיחה עם מנכ"ל החברה ניר הורוביץ אומר הורוביץ כי החברה רשמה שיפור בכל הפרמטרים במקביל לתהליך התייעלות משמעותי מאוד. "השיפור הוא תוצאה של עבודה מאוד קשה ומימוש האסטרטגיה העסקית שלנו שממוקדת ברווח. אנחנו פועלים לשינוי מודל העלויות גם בהוצאות המשתנות וגם בהוצאות הקבועות, ובנוסף הגדלנו את ההכנסות על ידי כניסה לסגמנטים חדשים ובחינת הזדמנויות רכישה. מימוש האסטרטגיה אכן הביא לתוצאות טובות אבל צריך להזכיר שהרבעון הראשון הוא הרבעון החלש מדי שנה כך שהוא לא מייצג את השנתי".
- טרמינל X: גידול של 22.6% במכירות, הרווח הנקי עלה ל6.5 מיליון שקל
- טרמינל X עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות, הוצאות המימון הכבידו על השורה התחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, צריך לזכור שהמלחמה שיפרה את התוצאות ברבעון. אנשים פחות טסים, יותר קונים בארץ ומאתרים, כשטרמינלX הופך להיות האתר המרכזי גם מכיוון שההזמנה מאתרים בחו"ל לוקחת יותר זמן וגם כי בחלק מהמקרים התגלה שהעובדים ששלחו את המשלוחים הוסיפו כאמור מכתבי נאצה.
איך אתם מרגישים את השפעות המלחמה על הדוח?
"מאז חודש דצמבר אנחנו רואים השפעה חיובית אבל זה לא העיקר. העיקר זה כמובן האסטרטגיה שלנו. ההשפעה היא על כל השוק בישראל הרי בסופו של יום אנשים פחות טסים לחו"ל ומוציאים יותר בארץ. גם מצב הרוח של הצרכנים השתפר מעט לעומת תחילת המלחמה. עם זאת, יש עדיין הרבה השפעות שליליות אבל בסך הכל כשמסתכלים על השפעות הצריכה בישראל אני חושב שההשפעה היא בסך הכל חיובית".
אתה צופה השפעה חיובית גם ברבעון השני?
"ההשפעה החיובית עדיין קיימת, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה קדימה. למרות מה שחושבים, הקושי של הצרכנים לקנות בחו"ל לא כל כך התגבר בעקבות המלחמה, הקושי היה תמיד קיים. הרבה ישראלים סגרו אפליקציות של אתרים בחו"ל בגלל שאותם האתרים מכרו דגלי פלסטין, שלחו מכתבי נאצה עם המשלוחים ועוד".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
יהיה נכון לשער שהיקף ההכנסות השנה יהיה כ-500 מיליון שקל או אפילו מעבר לכך?
"לא יודע להגיד ואנחנו לא מתייחסים לכך. אני כן יכול להגיד שהצמיחה תימשך ואנחנו כן צפויים לראות לא רק גידול בהכנסות אלא גם קיטון בהוצאות".
איפה תהיו בעוד כמה שנים?
"המודל של טרמינל איקס הוא מודל שונה, מודל מבודל שהוכיח את עצמו ככזה שיודע לעשות כסף, להרוויח ולצמוח. לכן בעזרת המודל הזה אנחנו רוצים להיות בעוד מספר שנים לא רב עם רווח מאוד משמעותי מפעילות בישראל וכמובן לחזור ולהתרחב בעולם".
בעוד 4-5 שנים תוכלו להגיע למחזור של מיליארד שקל עם רווח של 100 מיליון שקל?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
