"הצמיחה של טרמינל X תימשך, במקביל ההוצאות יקטנו"
חברת האופנה טרמינל איקס טרמינל איקס 0.16% פרסמה אתמול את דוחותיה לרבעון הראשון של השנה בהם רשמה רווח נקי של 4.5 מיליון שקל על הכנסות של 109.2 מיליון שקל. לשם השוואה רשמה החברה ברבעון המקביל הפסד נקי של 2.9 מיליון שקל על הכנסות של 92.8 מיליון שקל.
טרמינל איקס היא המובילה בתחום המסחר המקוון של מוצרי אופנה כשהיא מתרחבת גם לתחומים משלימים. המלחמה משפיעה עליה לטובה בכך שהישראלים מעדיפים לקנות פחות באתרים זרים ויותר באתרים מקומיים, הן מתוך הבעיות בשילוח והן מתוך תחושת פטריוטיות (במיוחד שבמשלוחים של אתרים זרים התקבלו מכתבי נאצה שתומכים בפלסטינאים).
נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר מניית טרמינל איקס עלתה ב-7% בשנה האחרונה למחיר של כ-2.9 שקל ושווי שוק של 370 מיליון שקל. המניה קרסה ב-76% מאז ההנפקה ב-2021.
גרף מניית טרמינל איקס בשנה האחרונה.
בשיחה עם מנכ"ל החברה ניר הורוביץ אומר הורוביץ כי החברה רשמה שיפור בכל הפרמטרים במקביל לתהליך התייעלות משמעותי מאוד. "השיפור הוא תוצאה של עבודה מאוד קשה ומימוש האסטרטגיה העסקית שלנו שממוקדת ברווח. אנחנו פועלים לשינוי מודל העלויות גם בהוצאות המשתנות וגם בהוצאות הקבועות, ובנוסף הגדלנו את ההכנסות על ידי כניסה לסגמנטים חדשים ובחינת הזדמנויות רכישה. מימוש האסטרטגיה אכן הביא לתוצאות טובות אבל צריך להזכיר שהרבעון הראשון הוא הרבעון החלש מדי שנה כך שהוא לא מייצג את השנתי".
- טרמינל X: גידול של 22.6% במכירות, הרווח הנקי עלה ל6.5 מיליון שקל
- טרמינל X עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות, הוצאות המימון הכבידו על השורה התחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, צריך לזכור שהמלחמה שיפרה את התוצאות ברבעון. אנשים פחות טסים, יותר קונים בארץ ומאתרים, כשטרמינלX הופך להיות האתר המרכזי גם מכיוון שההזמנה מאתרים בחו"ל לוקחת יותר זמן וגם כי בחלק מהמקרים התגלה שהעובדים ששלחו את המשלוחים הוסיפו כאמור מכתבי נאצה.
איך אתם מרגישים את השפעות המלחמה על הדוח?
"מאז חודש דצמבר אנחנו רואים השפעה חיובית אבל זה לא העיקר. העיקר זה כמובן האסטרטגיה שלנו. ההשפעה היא על כל השוק בישראל הרי בסופו של יום אנשים פחות טסים לחו"ל ומוציאים יותר בארץ. גם מצב הרוח של הצרכנים השתפר מעט לעומת תחילת המלחמה. עם זאת, יש עדיין הרבה השפעות שליליות אבל בסך הכל כשמסתכלים על השפעות הצריכה בישראל אני חושב שההשפעה היא בסך הכל חיובית".
אתה צופה השפעה חיובית גם ברבעון השני?
"ההשפעה החיובית עדיין קיימת, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה קדימה. למרות מה שחושבים, הקושי של הצרכנים לקנות בחו"ל לא כל כך התגבר בעקבות המלחמה, הקושי היה תמיד קיים. הרבה ישראלים סגרו אפליקציות של אתרים בחו"ל בגלל שאותם האתרים מכרו דגלי פלסטין, שלחו מכתבי נאצה עם המשלוחים ועוד".
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
יהיה נכון לשער שהיקף ההכנסות השנה יהיה כ-500 מיליון שקל או אפילו מעבר לכך?
"לא יודע להגיד ואנחנו לא מתייחסים לכך. אני כן יכול להגיד שהצמיחה תימשך ואנחנו כן צפויים לראות לא רק גידול בהכנסות אלא גם קיטון בהוצאות".
איפה תהיו בעוד כמה שנים?
"המודל של טרמינל איקס הוא מודל שונה, מודל מבודל שהוכיח את עצמו ככזה שיודע לעשות כסף, להרוויח ולצמוח. לכן בעזרת המודל הזה אנחנו רוצים להיות בעוד מספר שנים לא רב עם רווח מאוד משמעותי מפעילות בישראל וכמובן לחזור ולהתרחב בעולם".
בעוד 4-5 שנים תוכלו להגיע למחזור של מיליארד שקל עם רווח של 100 מיליון שקל?
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
