שמואל אלפסי מנכל אמנת
צילום: פזית אסולין
ראיון

מנכ"ל אמנת: אנחנו מתכוונים לבצע מספר מיזוגים ורכישות"

אחד המייסדים של אמנת עזב את החברה אחרי 54 שנה כאשר את המניות שלה קנו אברהם אסף היו"ר, והבן וסגן היו"ר ערן אסף; החברה הותיקה שהונפקה ב-94 עוסקת בתחומי פעילות רחבים אך בתקופה האחרונה המניה דווקא מדשדשת; שוחחנו עם מנכ"ל החברה שמואל אלפסי
רוי שיינמן |

אמנת  אמנת -0.04% היא חברה שפעילותה נפרסת על פני מספר רחב מאוד של תחומים. היא הוקמה לפני למעלה מ-50 שנה וגדלה עד שהונפקה ב-1994 וגדלה עוד. היא מספקת גם שירותי מחשוב אבל גם שירותי לוגיסטיקה וייעוץ, והיא הייתה מעורבת בפרויקטים רבים ומגוונים - מהיציאה מלבנון ומסיני, דרך הקמת נתב"ג 2000 ואפילו בניהול משבר הקורונה בשביל משרד הבריאות.

במהלך 20 השנים מאז ההנפקה המניה שלה עלתה ב-735%, אבל בשנים האחרונות המניה מדשדשת כאשר בשנה האחרונה היא ירדה ב-9.5% ובשנתיים האחרונות ב-13.5%. היא הכניסה ב-2023 332.6 מיליון שקל כאשר הרוב הגדול מגיע מפעילות מול התעשייה הביטחונית ומשרדי הממשלה שמהווים בין 70%-75% מהפעילות.

מלחמת חרבות ברזל פגשה את החברה משני כיוונים - מצד אחד הרבה מכרזי הממשלה נעצרו, אבל מצד שני הפעילות מול החברות הביטחוניות דווקא עלתה: "יש דרישה גדולה שאנחנו אפילו בחלקה לא עומדים בה", אומר בשיחה איתנו מנכ"ל החברה שמואל אלפסי. שוחחנו עם אלפסי על החברה שעומדת מאחורי הקלעים ועל הצפי לשנים הקרובות.

מה עיקר הפעילות של החברה?

"קבוצת אמנת היא קבוצה מאוד ותיקה שהתחילה לפני יותר מ-50 שנה כחברת יועצים בתחום ההנדסה תעשיה וניהול עם הרבה עבודה מול המערכת הציבורית ותעשיית הביטחון. היינו מעורבים כמעט בכל פרויקט לאומי שהיה באותה תקופה - היציאה מסיני, היציאה מלבנון, הקמת נתב"ג 2000, הסכמי השלום, חלוקת ערכות אב"כ ועוד. אחרי ההנפקה ב-1994 התפתחנו לחברה גדולה יותר והפכנו את החטיבות המקצועיות לחברות בנות. היום אמנת מחולקת לשני תחומי עיקריים - הראשון הוא תחום המחשוב והתוכנה, שם אנו מספקים שירותי בדיקת תוכנה, חומרה וגם פיתוח תוכנה. עיקר הלקוחות בתחום הזה הן מהתעשיות הביטחוניות, כל משרדי הממשלה ופרויקטים שונים עם לקוחות נוספים.

התחום השני הוא תחום הייעוץ, ניהול פרויקטים ולוגיסטיקה. גם בתחום הזה אנו נותנים שירותים עבור לקוחות ביטחוניים כמו הבא וקהיליית המודיעין אבל לא רק - גם לחברות הנמלים, חברת הרכבות ותעשיות פרטיות בצפון ובדרום. הגרעין המקצועי שלנו הוא מהנדסי תעשייה וניהול ואנשי פיתוח תוכנה ויש לנו בין 1,300-1,500 עובדים".

איזה חלק בפעילות יותר מהותי בהכנסות?

"שני הנושאים האלה מהווים פחות או יותר 50% מהפעילות כאשר יש בינהם גם הרבה חפיפה. אנחנו אוהבים להציע ללקוח תחת מטריה אחת גם את הנושא הייעוצי וגם את הנושא המחשובי".

איזה פרויקטים בולטים יש לכם היום?

"אחד מהפרויקטים הוא מעבר הצבא לנגב. בנוסף יש לנו פעילות מול אלביט ורפאל, והיינו גם מנהלת פרויקט הטיפול בקורונה עבור משרד הבריאות. אנחנו בעצם עושים את העבודה במקום הלקוח".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מי המתחרות שלכם?

"בתחום התוכנה אלה חברות כמו מטריקס  מטריקס 0.97% ווואן וואן טכנולוגיות 2.33% . בתחום הייעוץ אלה חברות כמו תפן, אשד ואביב. אין חברה כמונו שעוסקת בכל התחומים ביחד".

איך הייתה עבורכם שנת 2023?

"2023 הייתה טובה מאוד ביחס ל-2022. עברנו סוג של רענון ארגוני, שיחררנו חלק מהמנהלים בוותיקים וקידמנו צעירים לתפקידי מפתח. נכנסנו לפרויקטים נוספים כך שהרווח ב-2023 היה טוב משמעותית בהשוואה ל-2022 בה נרשם הפסד".

מה אתם צופים ל-2024 ומהם מנועי הצמיחה העיקריים?

"יש לנו הון עצמי מכובד ואנחנו מתכוונים לבצע מספר רכישות ומיזוגים גם בתחום הלוגיסטיקה וגם בתחום התוכנה. בנוסף אנחנו מפתחים יוזמות מקצועיות כמו פיתוח חטיבה בתחום האנרגיה שתעסוק גם באנרגיה סולארית, גם בחשמל וגם בטיפול בפסולת".

מה החזון לעוד 5 שנים?

"החזון הוא קודם כל להמשיך להיות גוף מוביל בצד הייעוץ, זה הלחם והחמאה שלנו. מצד שני גם נתקדם ביחד עם השוק בנושאים שהשוק צריך, אנרגיה ופסולת למשל אלה תחומים מאוד חמים היום אז אנחנו מפתחים אותם. בנוסף גם המיזוגים והרכישות יעזרו לנו להשיג צמיחה מהירה יותר. בנוסף נרצה לפתח גם את תחום השירותים המנוהלים".

חוויתם עליה בהיקף הפעילות מול החברות הביטחוניות מאז תחילת המלחמה?

"בהחלט כן. יש דרישה גדולה שאנחנו אפילו בחלקה לא עומדים בה. יש דרישה לכוח אדם מקצועי בעיקר בתחום הנדסת האלקטרוניקה כתוצאה מהאירועים. באמצעות חברת דיאלוג אנחנו מעורבים מאוד עם מנהלת התקומה בדרום. מצד שני אנחנו חשים ירידה שהייתה ב-3 החודשים הראשונים של המלחמה במכרזים הממשלתיים בתחומי העיסוק שלנו, אבל העלייה בפעילות עולה על אותה ירידה. הסקטור הביטחוני-ממשלתי מהווה בין 70%-75% מהפעילות".

איך העזיבה של שמואל בר אור תשפיע על החברה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.