שמואל אלפסי מנכל אמנת
צילום: פזית אסולין
ראיון

מנכ"ל אמנת: אנחנו מתכוונים לבצע מספר מיזוגים ורכישות"

אחד המייסדים של אמנת עזב את החברה אחרי 54 שנה כאשר את המניות שלה קנו אברהם אסף היו"ר, והבן וסגן היו"ר ערן אסף; החברה הותיקה שהונפקה ב-94 עוסקת בתחומי פעילות רחבים אך בתקופה האחרונה המניה דווקא מדשדשת; שוחחנו עם מנכ"ל החברה שמואל אלפסי
רוי שיינמן |

אמנת  אמנת -0.11% היא חברה שפעילותה נפרסת על פני מספר רחב מאוד של תחומים. היא הוקמה לפני למעלה מ-50 שנה וגדלה עד שהונפקה ב-1994 וגדלה עוד. היא מספקת גם שירותי מחשוב אבל גם שירותי לוגיסטיקה וייעוץ, והיא הייתה מעורבת בפרויקטים רבים ומגוונים - מהיציאה מלבנון ומסיני, דרך הקמת נתב"ג 2000 ואפילו בניהול משבר הקורונה בשביל משרד הבריאות.

במהלך 20 השנים מאז ההנפקה המניה שלה עלתה ב-735%, אבל בשנים האחרונות המניה מדשדשת כאשר בשנה האחרונה היא ירדה ב-9.5% ובשנתיים האחרונות ב-13.5%. היא הכניסה ב-2023 332.6 מיליון שקל כאשר הרוב הגדול מגיע מפעילות מול התעשייה הביטחונית ומשרדי הממשלה שמהווים בין 70%-75% מהפעילות.

מלחמת חרבות ברזל פגשה את החברה משני כיוונים - מצד אחד הרבה מכרזי הממשלה נעצרו, אבל מצד שני הפעילות מול החברות הביטחוניות דווקא עלתה: "יש דרישה גדולה שאנחנו אפילו בחלקה לא עומדים בה", אומר בשיחה איתנו מנכ"ל החברה שמואל אלפסי. שוחחנו עם אלפסי על החברה שעומדת מאחורי הקלעים ועל הצפי לשנים הקרובות.

מה עיקר הפעילות של החברה?

"קבוצת אמנת היא קבוצה מאוד ותיקה שהתחילה לפני יותר מ-50 שנה כחברת יועצים בתחום ההנדסה תעשיה וניהול עם הרבה עבודה מול המערכת הציבורית ותעשיית הביטחון. היינו מעורבים כמעט בכל פרויקט לאומי שהיה באותה תקופה - היציאה מסיני, היציאה מלבנון, הקמת נתב"ג 2000, הסכמי השלום, חלוקת ערכות אב"כ ועוד. אחרי ההנפקה ב-1994 התפתחנו לחברה גדולה יותר והפכנו את החטיבות המקצועיות לחברות בנות. היום אמנת מחולקת לשני תחומי עיקריים - הראשון הוא תחום המחשוב והתוכנה, שם אנו מספקים שירותי בדיקת תוכנה, חומרה וגם פיתוח תוכנה. עיקר הלקוחות בתחום הזה הן מהתעשיות הביטחוניות, כל משרדי הממשלה ופרויקטים שונים עם לקוחות נוספים.

התחום השני הוא תחום הייעוץ, ניהול פרויקטים ולוגיסטיקה. גם בתחום הזה אנו נותנים שירותים עבור לקוחות ביטחוניים כמו הבא וקהיליית המודיעין אבל לא רק - גם לחברות הנמלים, חברת הרכבות ותעשיות פרטיות בצפון ובדרום. הגרעין המקצועי שלנו הוא מהנדסי תעשייה וניהול ואנשי פיתוח תוכנה ויש לנו בין 1,300-1,500 עובדים".

איזה חלק בפעילות יותר מהותי בהכנסות?

"שני הנושאים האלה מהווים פחות או יותר 50% מהפעילות כאשר יש בינהם גם הרבה חפיפה. אנחנו אוהבים להציע ללקוח תחת מטריה אחת גם את הנושא הייעוצי וגם את הנושא המחשובי".

איזה פרויקטים בולטים יש לכם היום?

"אחד מהפרויקטים הוא מעבר הצבא לנגב. בנוסף יש לנו פעילות מול אלביט ורפאל, והיינו גם מנהלת פרויקט הטיפול בקורונה עבור משרד הבריאות. אנחנו בעצם עושים את העבודה במקום הלקוח".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מי המתחרות שלכם?

"בתחום התוכנה אלה חברות כמו מטריקס  מטריקס 1.5% ווואן וואן טכנולוגיות 1.67% . בתחום הייעוץ אלה חברות כמו תפן, אשד ואביב. אין חברה כמונו שעוסקת בכל התחומים ביחד".

איך הייתה עבורכם שנת 2023?

"2023 הייתה טובה מאוד ביחס ל-2022. עברנו סוג של רענון ארגוני, שיחררנו חלק מהמנהלים בוותיקים וקידמנו צעירים לתפקידי מפתח. נכנסנו לפרויקטים נוספים כך שהרווח ב-2023 היה טוב משמעותית בהשוואה ל-2022 בה נרשם הפסד".

מה אתם צופים ל-2024 ומהם מנועי הצמיחה העיקריים?

"יש לנו הון עצמי מכובד ואנחנו מתכוונים לבצע מספר רכישות ומיזוגים גם בתחום הלוגיסטיקה וגם בתחום התוכנה. בנוסף אנחנו מפתחים יוזמות מקצועיות כמו פיתוח חטיבה בתחום האנרגיה שתעסוק גם באנרגיה סולארית, גם בחשמל וגם בטיפול בפסולת".

מה החזון לעוד 5 שנים?

"החזון הוא קודם כל להמשיך להיות גוף מוביל בצד הייעוץ, זה הלחם והחמאה שלנו. מצד שני גם נתקדם ביחד עם השוק בנושאים שהשוק צריך, אנרגיה ופסולת למשל אלה תחומים מאוד חמים היום אז אנחנו מפתחים אותם. בנוסף גם המיזוגים והרכישות יעזרו לנו להשיג צמיחה מהירה יותר. בנוסף נרצה לפתח גם את תחום השירותים המנוהלים".

חוויתם עליה בהיקף הפעילות מול החברות הביטחוניות מאז תחילת המלחמה?

"בהחלט כן. יש דרישה גדולה שאנחנו אפילו בחלקה לא עומדים בה. יש דרישה לכוח אדם מקצועי בעיקר בתחום הנדסת האלקטרוניקה כתוצאה מהאירועים. באמצעות חברת דיאלוג אנחנו מעורבים מאוד עם מנהלת התקומה בדרום. מצד שני אנחנו חשים ירידה שהייתה ב-3 החודשים הראשונים של המלחמה במכרזים הממשלתיים בתחומי העיסוק שלנו, אבל העלייה בפעילות עולה על אותה ירידה. הסקטור הביטחוני-ממשלתי מהווה בין 70%-75% מהפעילות".

איך העזיבה של שמואל בר אור תשפיע על החברה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.