גקי כהן מנכל פנינסולה
צילום: שלומי פרי
דוחות

פנינסולה: עלייה של 19% בהכנסות וגידול של 10% ברווח

חברת האשראי הרוויחה ב-2023 כולה כ-54 מיליון שקל על הכנסות של 167 מיליון שקל; ברבעון הרביעי הרוויחה 12 מיליון שקל על הכנסות של 42 מיליון שקל
דור עצמון |

חברת פנינסולה פנינסולה -2.11% העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינונים, הרוויחה ב-2023 כ-53.8 מיליון שקל, גידול של 10% לעומת 2022. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם לכ-12 מיליון שקל לעומת רווח של 11.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022 - עלייה של 2.5%.

הכנסות הריבית בשנת 2023 הסתכמו בכ-167.2 מיליון שקל, גידול של כ-19% לעומת 2022. הכנסות הריבית ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-42.2 מיליון שקל, בדומה לרבעון שקדם לו. הוצאות הריבית בשנת 2023 הסתכמו בכ-45 מיליון שקל, לעומת כ-23.5 מיליון שקל בשנת 2022. בחסרה אומרים כי הגידול נובע בעיקר מהשפעת עליית ריבית הפריים ומעלייה בניצול היקף האשראי הבנקאי כתוצאה מפירעונות אגרות החוב (סדרה ג') של החברה.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2023 הסתכמו בכ-15.3 מיליון שקל, לעומת כ-9.5 מיליון שקל בשנת 2022. לדברי החברה, הגידול נובע בעיקר מעלייה בהפרשות בגין לקוחות ספציפיים וכן מעלייה במהלך השנה במקדם ההפרשה הכללית עקב הגידול ברמת הסיכון בתיק כתוצאה מהשפעות סביבות הריבית והאינפלציה הגבוהות במשק.

גודל תיק האשראי הממוצע ללקוחות ברבעון הרביעי הסתכם בכ-1.33 מיליארד שקל. פנינסולה תחלק דיבידנד של כ-7.3 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי של 2023.

ההון העצמי ליום 31 בדצמבר 2023 הסתכם בכ-507.1 מיליון שקל לעומת כ-505.5 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2022. נכון ליום 31 בדצמבר 2023, לקבוצה קווי אשראי מארבעה בנקים בישראל בסך כולל של כ-965 מיליון שקל למימון פעילותה השוטפת, מתוכם כ-490 מיליון שקל בלתי מנוצלים.

מניית פנינסולה עלתה ב-2.5% מתחילת השנה למחיר של 1.5 שקל ושווי שוק של 324.9 מיליון שקל.

ג'קי כהן, מנכ"ל קבוצת פנינסולה: "אנו מסכמים את שנת 2023 עם צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, וזאת למרות ההאטה הכלכלית בישראל, שהוחרפה בחודש אוקטובר עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. במהלך הרבעון הרביעי חזינו בירידה מסוימת בביקוש לאשראי במשק, אולם שינויים בתמהיל התיק אפשרו לנו לשמור על רמת הכנסות דומה לזאת שרשמנו ברבעון השלישי ואף להציג גידול ברווח הנקי.

"ברבעון הרביעי המשכנו לטייב את תיק האשראי, להגדיל את היקף האשראי מגובה הביטחונות ולצמצם את האשראי לחברות מימון, ששיעורו מסך התיק ירד לכ-15.6% בלבד. על אף השפעות המלחמה וסביבת הריבית והאינפלציה הגבוהות, רמת הסיכון בתיק נותרה יציבה ביחס לרבעונים הקודמים, ללא גידול בהיקף חזרות השיקים.

"נכון ל-31 בדצמבר 2023, לחברה מסגרות אשראי בנקאיות לא מנוצלות משמעותיות אשר מאפשרות לנו לשמור על היקפו של תיק האשראי, כאשר ההון העצמי הגבוה ויחס המינוף הנמוך יאפשרו לנו לנצל את החוסן הפיננסי של החברה לצורך הרחבת הפעילות וניצול הזדמנויות בשוק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO

מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך

רן קידר |

מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר -1.69%  היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.

על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים. 

בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות  עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. 

ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.

לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים. 

גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון

המוסדיים מסתערים גם על נאויטס: ביקושים של פי 5 מההיצע להשלמת המימון העצמי בפרויקט סי ליון; גם נאוויטס הגדילה את גודל ההנפקה בשל הביקושים, וכעת המשקיעים ממתינים ל-FID שצפוי להגיע עד לסוף השנה

תמיר חכמוף |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -2.52%  עשתה אתמול צעד משמעותי בדרך להשלמת המימון העצמי בפרויקט הענק Sea Lion באיי פוקלנד, אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם שטרם פותחו. במסגרת השלב המוסדי בהנפקה גויס ביקוש חריג של יותר מ-4.5 מיליארד שקל, פי 5 מהכמות שהוצעה, נתון שמעיד על אמון גבוה מצד השוק המוסדי במהלך. ההנפקה צפויה להכניס לחברה סכום של עד 1.2 מיליארד שקל (ברוטו), תלוי בהיקף ההקצאה בפועל.

ההנפקה כוללת 126 אלף אגדים, מתוכם 90 אלף הוקצו בשלב המוסדי (כ-887.5 מיליון שקל) ו-36 אלף אגדים (כ-351 מיליון שקל) מיועדים לשלב הציבורי. כל אגד מורכב מ-100 יחידות השתתפות ו-34 כתבי אופציה מסדרה 6. מחיר האגד נקבע מראש על 9,750 שקל, כך שהיקף הגיוס המרבי יעמוד על כ-1.228 מיליארד שקל. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוגוסט 2026 במחיר מימוש של 120 שקל ליחידה, צמוד לשער דולר בסיסי של 3.3430.

בהתאם להערכת שווי שהוצגה בתשקיף, לכל כתב אופציה ערך כלכלי של כ-14 שקלים, כך שהמחיר האפקטיבי ליחידה מוערך ב-92.7 שקל, דיסקאונט של כ-10.8% ביחס לשער הסגירה ערב ההנפקה (104 שקל), כאשר האופציות מעניקות למשקיעים חשיפה פוטנציאלית לעליית ערך בהמשך הדרך.

מטרת ההנפקה היא גיוס ההון העצמי הנדרש לשלב הראשון בפרויקט הדגל Sea Lion באיי פוקלנד, שעלות פיתוחו נאמדת בכ-1.4 מיליארד דולר. על פי מתווה המימון, נאוויטס מתכננת לגייס כ-1 מיליארד דולר באמצעות חוב פרויקטלי במבנה non-recourse, בעוד יתרת ההון העצמי, כ-700 מיליון דולר, תסופק ישירות מהשותפות. בתוך הסכום הזה כלולה גם הלוואה שתעמיד נאוויטס לשותפתה הבריטית בפרויקט, רוקהופר, המחזיקה ב־35% מהמאגר.

בין המשקיעים שהובילו את הביקושים ניתן למצוא את קרן נוקד, המחזיקה כבר שנים בנאוויטס וגם השתתפה לאחרונה בגיוס ההון של השותפה הבריטית רוקהופר, לצד הגופים הראל, מגדל, מיטב, פניקס, מנורה, IBI ועוד. חלקם קיבלו הקצאה מהותית, בעוד גופים אחרים נותרו מחוץ לחלוקה בשל עודף הביקוש. הדבר עשוי להוביל לביקושים נוספים בשוק עצמו, כאשר מי שלא קיבל בהנפקה ינסה לרכוש יחידות דרך המסחר.