האם האיום הגדול על הבנקים מתממש?
הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט, הבינלאומי) מרוויחים בשנה מעל 20 מיליארד שקל. הרווחים האלו מופרזים ומבטאים תשואה על ההון של קרוב ל-15%. הם מופרזים כי אין באמת תחרות - מדובר על קרטל בנקים שהתחרות הדיגיטלית של וואן זירו בינתיים לא משפיעה עליו, ולא בטוח שגם השקת הבנק הדיגטלי אש עוד שנה תשפיע.
על רקע הרווחים האלו, באוצר וברשות המסים מתכננים להגיש תוכנית למיסוי רווחי יתר בבנקים. ההערכה היא שמדובר על מיסוי של 1-2 מיליארד שקל בשנה.
רווחי יתר בזכות הפיקוח על הבנקים
אם בנקים היו בשוק חופשי, ואלו היו התוצאות שלהם, אז בהחלט היה מגיע להם מבלי שבאוצר וברשות המסים יפזלו לנגוס להם ברווחים. אבל הבנקים מרוויחים בזכות הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. המפקח על הבנקים אחראי על יציבות הבנקים. כדי שהבנקים יהיו יציבים הוא מאפשר להם לספק לציבור שירותים יקרים וריבית גבוהה על ההלוואות (ונמוכה על הפיקדונות). בראייה של המפקח על הבנקים כאשר בנקים מרוויחים הם יציבים.
זה מנוגד לשכל הישר שלפיו רגולטור אמור לתמוך-לעזור לציבור בראש סדר העדיפויות שלו, וזה מבלבל את הציבור שלא מבין "מי נגד מי". אבל המציאות הזאת גורמת לכך שהבנקים מאוד רווחיים. הם אגב, עושים את העבודה שלהם - מנהלי הבנקים צריכים ואפילו חיייבם למקסם את הרווחים לטובת בעלי המניות. זה התפקיד שלהם. הבעיה היא לא בבנקים אלא בפיקוח על הבנקים שמאפשר זאת.
אפשר עדיין לשמור על יציבות הבנקים ברווחים נמוכים יותר. אם הפיקוח על הבנקים היה דואג להתאמה של ריבית בנק ישראל לריבית בפיקדונות, ועושה בדיקה ופיקוח אמיתי גם על ריבית ההלוואות, הרווחים של הבנקים היו יורדים, ועדיין סבירים ושומרים בהחלט על יציבותם. מה הכוונה? כשריבית בנק ישראל עלתה הבנקים פיגרו בעדכון ריבית הפיקדונות, וכעת הם דווקא ממהרים בהורדת הריבית על הפיקדונות עוד לפני שריבית בנק ישראל יורדת. כאן המפקח על הבנקים צריך להתעורר בזמן אמת ולפעול.
- המשקיעים הזרים נכנסו בסגירה - והקפיצו את מניות הבנקים
- זהירות: הבורסה יותר מדי אופטימית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסר הפעולה של הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל נובע מהתפיסה שהם באותו הצד. גם כשהיתה ביקורת על המערכת הבנקאית, בנק ישראל מיהר לדבר עם מנהלי הבנקים ולהגיד להם תפעלו, כי יש לחץ ציבורי. בוא ניתן משהו לממשלה ולציבור, כדי להוריד את הלהבות.
מס על רווחי יתר - טלאי על טלאי
ובמצב שנוצר, האוצר שמחפש מקורות למימון המלחמה, מקבל גושפנקה חזקה יותר לנגוס ברווחי הבנקים. זה טלאי על טלאי. במקום לטפל במקור הבעיה, יוצרים פתרון לכאורה שיהיה מסורבל, מסועף וכנראה ניתן לעקיפה.
באוצר וברשות המסים שוקדים כעת על תוכנית למיסוי רווחי יתר של הבנקים. מדובר על מס שיופעל החל מרף מסוים, כנראה תשואה להון מסוימת, אבל זה יהיה מס עקום, כי הוא יתייחס לתשואה להון בשנתיים האחרונות שהיא גבוהה מהממוצע ארוך הטווח של התשואה של הבנקים.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
מעבר לכך, בנקים יכולים לשחק בהפרשות להפסדי אשראי - הפרשה גדולה מדי תביא לויסות רווחים בין השנים. נניח שהם יפרישו יותר מדי השנה וכך יקטינו את הרווחים מתחת לחבות מס היתר. בשנה הבאה, הם יכירו ברווחים בעקבות "חזרה לחיים" של הלוואות וכך ידחו את המס, כשפעולות כאלו ואחרות יכולות לדחות את מס היתר לשנים חלשות יותר שבהן הרווחים לא מגיעים לתקרה. נקבל בעצם מצב בשנים טובות הרווח ייקטן בשל הפרשות שונות ובשנים לא טובות הוא יגדל בשל הכרה בביטול הפרשות שנעשו בעבר.
אי אפשר לנצח במשחק הזה. בשוק הפרטי יש רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס ומומחים שידעו לנצח את התקנות שנעשות בחופזה על ידי כמה אנשים בודדים.
- 20.המס שיושט על הבנקים יתגלגל לציבור ! הרגולטור צריך לוודא (ל"ת)שלא יושט על הציבור 14/01/2024 17:53הגב לתגובה זו
- 19.תמיד 12/01/2024 11:08הגב לתגובה זואת שמות הבנקים,למי אתם כותבים לילדי הגן?כנראה אינכם מעריכים בכלל את ידע קוראיכם
- 18.משה 11/01/2024 20:50הגב לתגובה זוולהכניס תחרות מחו''ל!
- 17.משקיע 11/01/2024 13:26הגב לתגובה זוהבנקים בישראל מאוד חזקים ויציבים ומקבלים גיבוי של המפקח על הבנקים שדואג ליציבותם ועל הדרך גם לרווחיותם. העלאת המס על הבנקים אולי פופולרית בציבור שאינו בקיא בנתונים וחושב שממסים את העשירים אבל למעשה המס יחול ישירות עליו. זה שהבנקים כאן הם קרטל ואין ממש תחרות זה ידוע , מדובר למעשה בעסקים טובים מאוד למשקיעים בהם כולל לציבור שמושקע בהם דרך הקרנות. הבנקים כרגע נסחרים מאוד בזול , נסחרים מתחת להונם , דיסקונט מכפיל הון של 0.8 , לאומי 0.81 ,פועלים 0.84 , וכן נסחרים במכפילי רווח נמוכים חד ספרתיים באזור 5.5 , כאשר מספקים תשואות על ההון גבוהות מאוד באזור 14% לשנה , תשוו את זה לריבית שמקבלים באג"ח מדינה ארוך טווח שעומדת על 4.7% ,גם העלאת המס שצפויה להמשך לפרק זמן של שנתיים בלבד לא אמורה לפגוע בהם יותר מידי. לכל משקיע שרוצה לבנות תיק לטווח הארוך זו הזדמנות להוסיף את מניות הבנקים לתיק , כשתגמר המלחמה והמצב ישתפר הבנקים יחזרו לעלות ויתנו רווחי הון יפים.
- משה 11/01/2024 20:50הגב לתגובה זולמי שמקבל שכר מינימום יש 100 אלף בקרן הפנסיה ולמושחתים בשירות המדינה יש 2 מיליון. אז יש הבדל קטן.
- משה 11/01/2024 17:01הגב לתגובה זוהבנקים שייכים לציבור העובד והתורם דרך קופות הפנסיה.יש את הבטלנים שחיים על חשבון המדינה. אלו רק מרוויחים היות והקצבאות יעלו בקרוב
- 16.מורסה גם כשהבנקים עולים השוק לא ממש עולה (ל"ת)בורסה 11/01/2024 12:29הגב לתגובה זו
- 15.יום טוב 11/01/2024 12:17הגב לתגובה זומשקי הבית שלקחו משכנתאות עם החזר מעל 6000 ש"ח לחודש יתקשו לשרת את החוב.
- 14.ממשלת חורבן 11/01/2024 11:10הגב לתגובה זוממשלת ה64 כלומניקים בראשות השקרן הנוכל הלוזר שהביא עלינו טבח וחורבן חייבת ללכת. כל עוד הערסים מנהלים אותנו נמשיך להפסיד, כל עוד האחראי לטבח נתניהו כאן הציבור הישראלי ימשיך להפסיד.
- 13.לילי 11/01/2024 10:29הגב לתגובה זוהבנקים יצמצמו את האשראי בסיכון , שמכניס רווחי יתר . מי שיפגעו יהיו החלשים שיפנו לשוק האפור והשחור .
- 12.להחליף את הממשלה הזו ולעשות סדר בפיקוח על הבנקים (ל"ת)אור 11/01/2024 10:28הגב לתגובה זו
- משה 13/01/2024 00:55הגב לתגובה זוכדי לעצור את הביזה שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
- 11.מה הרווחיות של בנקים בארהב. שבה תחרות? (ל"ת)מדה 11/01/2024 10:27הגב לתגובה זו
- 10.אמריקאית 11/01/2024 10:18הגב לתגובה זונקודה עודפת לאישה
- 9.פחח 11/01/2024 10:17הגב לתגובה זווגם הם יהיו יותר יציבים. תשואה על הון זה מדד למנהלים. להראות אגרסיביות והצלחה. ברגע שזה לא משתלם, הם יגדילו את ההון העצמי - ובצדק. יחי ממשלת הליכוד המושחת ומלאת חדלי האישים הבורים. בהצלחה לנו... 1400 איש כבר שילמו בחייהם.
- 8.ש 11/01/2024 10:05הגב לתגובה זושוב על הלקוחות. תסמכו על הבנקים שאת מס היתר הזה יממנו להם הלקוחות. גם באוצר יודעים את זה אבל אותם מעניין לקבל את הכסף בשורה התחתונה ופחות דאגה לציבור.
- 7.יוני 11/01/2024 09:46הגב לתגובה זוכמו תמיד, יקחו את הכסף ויתנו לפרזיטים שלא תורמים כלום למדינה, כלכלית וביטחונית. רק לפני שבוע נתנו 4.8 מיליארד לפרזיטים. פה מדובר על 1.5 מיליארד שהציבור שילם. צריך להוריד את העמלות לציבור ולקצץ במשרדי הממשלה ולחרדים.
- 6.אבי 11/01/2024 09:02הגב לתגובה זושוכחים שהבנקים זה מוסד כספי והם גם ככה משלמים מס של כ 40 אחוז מס מוסד כספי. כלומר גם ככה הם משתתפים עם המדינה ברווחים הרבה יותר מחברות רגילות שמשלמות 23 אחוזים.
- בנקים = שחיטה של הציבור. נקודה. (ל"ת)לאבי תחמני 11/01/2024 09:38הגב לתגובה זו
- באמת מסכנים...רחמים...משכורת 13 (ל"ת)בנקי תחמני 11/01/2024 09:37הגב לתגובה זו
- 5.שלא יכירו בהפרשות לאשראי לצורכי מס (ל"ת)רן 11/01/2024 08:53הגב לתגובה זו
- 4.האורקל מנס ציונה 11/01/2024 08:48הגב לתגובה זורוב מחזיקי המניות של הבנקים הם המוסדיים שמנהלים את כספי הפנסיה של אזרחי ישראל.
- ירושלמי 11/01/2024 10:18הגב לתגובה זוכי מעבר לזה - לא נותר כלום
- 3.גיגסי 11/01/2024 08:37הגב לתגובה זושום יועץ לא יוכל לנצח את זה
- 2.שמואל 11/01/2024 08:15הגב לתגובה זושוכחים רק דבר אחד....מהרגע שהוגבל שכר הבכירים בבנקים כך שאין להם אינטרס אמיתי להביא לרוחים בלתי מוגבלים מי שיפגי כנראה יהיה ציבור האנשים העובדים במדינה המחזיקים מוצרי פנסיה על פי חוק המחזיקות את כל מניות הבנקים שאותם מתכונים למסות..
- 1.מילק אוחנה 11/01/2024 08:10הגב לתגובה זוחבל על הביקורת...המבקר לא יעשה כלום. האזרחים ימשיכו לסבול

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.