ענת כהן דייג קומפיוגן
צילום: יוסי צבקר

קומפיוג'ן טסה ב-180% - הסכם ענק בשווי עד 848 מיליון דולר עם גיליאד

קומפיוג'ן תקבל סכום ראשוני של 60 מיליון דולר כאשר שאר הסכום ישולם בהתאם לאבני דרך עתידיות בפיתוח; לגיליאד יהיו זכויות בלעדיות על שלבי פיתוח מאוחרים יותר ועל מסחור של נוגדנים כנגד חלבון קושר IL18, שיש להם פוטנציאל לטפל במגוון סוגי סרטן; קומפיוג'ן הודיעה גם על הסכם נוסף עם אסטרהזנקה
רוי שיינמן | (6)

גיליאד  GILEAD SCIENCES הודיעה היום על חתימת הסכם עם קומפיוג'ן  קומפיוגן -5.08%  לרישוין בלעדי של תוכנית הפיתוח הפרה-קלינית של קומפיוג'ן של נוגדן העשוי להיות ראשון מסוגו כנגד חלבון קושר IL-18, כולל התרופה הפוטנציאלית, COM503.

קומפיוג'ן משתמשת ביכולות החישוב הרחבות שלה כדי לזהות מטרות תרופתיות ומסלולים ביולוגיים חדשים לצורך פיתוח של תרופות אימונותרפיות חדשות לסרטן. COM503 הוא נוגדן שעשוי להיות הראשון מסוגו, שנקשר בחוזקה וחוסם את האינטראקציה בין חלבון קושר IL-18 לבין IL-18, ומשחרר בכך את IL-18 הטבעי לפעול בסביבת הגידול הסרטני ולעכב את גידולו.

על פי תנאי ההסכם, קומפיוג'ן תהיה אחרית להמשך הפיתוח הפרה-קליני ולניסוי הקליני העתידי, שלב 1 של COM503. לאחר מכן, לגיליאד תהיה הזכות הבלעדית לפתח ולמסחר את COM503. העסקה כוללת תשלום מיידי של גיליאד על סך 60 מיליון דולר, ותשלום אבן-דרך של 30 מיליון דולר בעתיד הקרוב בכפוף לקבלת IND (אישור להתחיל ניסויים קליניים בבני אדם) עבור COM503, שצפוי להתקבל ב-2024. קומפיוג'ן תהיה זכאית לתשלומים נוספים של עד 758 מיליון דולר עבור אבני-דרך עתידיות של פיתוח, רגולציה ומסחור, עם ערך עסקה כולל של 848 מיליון דולר. קומפיוג'ן תהיה גם זכאית לקבל תמלוגים חד-ספרתיים עד דו-ספרתיים נמוכים עבור מכירות ברחבי העולם.

דר' פלביוס מרטין, סמנכ"ל מחקר בגיליאד, אמר, "אנחנו שמחים מאוד לצרף את COM503 לצנרת התרופות המחקריות האימונו-אונקולוגיות שלנו שעשויות לחולל מהפך בטיפול בחולי בסרטן. אנו סבורים ששיתוף פעולה זה משתלב עם האסטרטגיה שלנו לפתח מנגנונים שמפעילים את מערכת החיסון כנגד גידולים סרטניים ועשויים לאפשר שילובי תרופות חדשים עם תוכניות פיתוח אונקולוגיות בפורטפוליו הגדל שלנו".

דר' ענת כהן-דייג, נשיאת ומנכ"לית קומפיוג'ן, אמרה, "אנחנו נרגשים להיכנס לשיתוף פעולה זה עם גיליאד וסבורים שהאמון שגיליאד נותנת בגישה הייחודית שלנו לרתימת הביולוגיה של ציטוקינים לטיפול בסרטן מעידה על איכות יכולות הגילוי החישוביות שלנו כמו גם על היכולת שלנו לתרגם את התגליות החדשניות שלנו לכדי תרופות מחקריות בקליניקה, ואנחנו מצפים לעבוד יחדיו כדי לממש אפשרויות טיפול חדשות עבור החולים. IL-18 הוא אחד הציטוקינים הנדירים שמעוכב באופן טבעי על ידי חלבון שנקשר אליו, ומספק משום כך הזדמנות ייחודית להשתמש בנוגדן שיחסום את הקישור הזה ויגבירו את הריכוז המקומי של IL-18 בסביבת הגידול, שם הוא יכול לעורר תגובות חיסוניות אנטי-סרטניות. מנגנון זה עשוי להתגבר על המגבלות של טיפול מערכתי בעזרת ציטוקינים".

קומפיוג'ן דיווחה גם על הסכם נוסף, עם ענקית התקופות אסטרהזנקה  ASTRAZENECA PLC -US - במסגרת ההסכם קומפיוג'ן תהייה זכאית לקבל תשלום אבן דרך בסך של 10 מיליון דולר מאסטרזנקה, לאחר שחולה ראשון יקבל טיפול במסגרת הניסוי הקליני ARTEMIDE-Bil01 של אסטרזנקה לבדיקת rilvegostomig, נוגדן כפול-מטרה כנגד PD-1 וכנגד TIGIT שמקורו ב-COM902, נוגדן אנטי-TIGIT של קומפיוג'ן. הניסוי הקליני ARTEMIDE-Biliary01 צפוי לגייס 750 חולים בסרטן דרכי המרה בלמעלה מ- 20 מדינות, שיחולקו בצורה אקראית לשתי קבוצות. לאחר הניתוח להוצאת הגידול, קבוצה אחת תקבל rilvegostomig וכימותרפיה על פי בחירת הרופאים  והשנייה תקבל פלסבו וכימותרפיה על פי בחירת הרופאים.

מניית קומפיוג'ן נסחרת לפי שווי של 640 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המנייה ב-200%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כל עוד אין רווחים של ממש הכל קשקוש (ל"ת)
    אא 19/12/2023 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 19/12/2023 19:11
    הגב לתגובה זו
    היה פחד בסוף היום זרקו כמו משוגעים,אני קניתי בסגירה סכום קטן 10k
  • 3.
    לרון 19/12/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
    פרובינציאליים,הרי תוך שבועיים המנייה "מחזירה" חצי מהעליה שהינה ת מ י ד מוגזמת
  • 2.
    רמי 19/12/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
    ממש לא מספיק מה שהיא עולה. המניה ירדה המון. יש לה המון אחוזים לעלות, על מנת להגיע לשער מלפני שנה.
  • 1.
    רק היא יורדת כל הזמן . וכנל פלוריסטים הבלוף (ל"ת)
    אבוגן 19/12/2023 14:51
    הגב לתגובה זו
  • SOS 19/12/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    פלורי זה הבלוף הכי גדול שהיה בבורסה מאז ומעולם
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.