איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור
דוחות

יוחננוף: ההכנסות עלו ב-9% ל-1.05 מיליארד שקל, הרווח ירד ב-20%

רשת הסופרים רשמה ברבעון השני של השנה רווח של 26 מיליון שקל על הכנסות של 1.05 מיליארד שקל. הרווח התפעולי הסתכם בכ-59.1 מיליון שקל לעומת כ-67.2 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 12%
נחמן שפירא |

רשת הקמעונאות יוחננוף יוחננוף 0.34% רשמה ברבעון השלישי של 2023 הכנסות של 1.05 מיליארד שקל, בהשוואה להכנסות של 963 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 9%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול ברבעון נובע מגידול של כ-71 מיליון שקל במכירות חנויות חדשות שנפתחו, גידול של 26 מיליון שקל בחנויות קיימות, גידול של 4 מיליון שקל במכירות זול סטוק, בקיזוז של כ-15 מיליון שקל מגידול בהסדרי קונסיגנציה.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-287.4 מיליון שקל (כ-27.4% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 265.3 מיליון שקל (כ-27.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 8.3%.

בחברה מסבירים כי הקיטון בשיעור הרווח הגולמי נובע מביצוע מבצעי עומק משמעותיים, בעיקר בחגי תשרי אשר חלו בחודש ספטמבר 2023 והקפאת מחירי מוצרי צריכה בסיסיים, כמענה ליוקר המחייה וכחלק ממדיניותה המוצהרת של החברה, בין היתר לצורך הגדלת נתח השוק שלה.

בחברה מציינים כי ההכנסות המדווחות בחנויות הזהות ברבעון השלישי גדלו בכ-1.6% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות בחנויות הזהות בניטרול הטיפול החשבונאי בהסדרי קונסיגנציה ברבעון השלישי גדלו בכ-2.5% לעומת הרבעון המקביל.

איתן יוחננוף צילום גבע טלמור            איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלים. צילום גבע טלמור

הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות ברבעון השלישי הסתכם בכ-59.1 מיליון שקל לעומת כ-67.2 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 12%. בחברה מסבירים את הירידה וטוענים כי הסיבה לירידה נובעת מגידול בהוצאות המכירה והשיווק, בין היתר, בגין חנויות חדשות, מעליה בהוצאות פחת והפחתות, בין היתר כתוצאה מהשפעת עליית מדד המחירים לצרכן על חוזי השכירות, כתוצאה מהשקעות בסניפים, שטרם הבשילו במלואם, וכן עליה בתעריפי חשמל וארנונה. הרבעון השלישי, ככלל, מתאפיין בעלייה בצריכת החשמל, עקב חודשי הקיץ. בנוסף, הירידה מוסברת מגידול בהוצאות שכר והוצאות נלוות.  

 

ירידה של 20% ברווח

ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בכ-112.4 מיליון שקל לעומת כ-110.4 מיליון שקל ברבעון המקביל – עלייה של כ-1.8%. הרווח ברבעון השלישי עמד על 26.2 מיליון שקל לעומת 32.9 ברבעון המקביל, ירידה של 20%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח בנטרול שערוך ההשקעה ב-A2Z (נטו ממס) הסתכם בכ-29.3 מיליון שקל לעומת כ-36 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 18.6%. הרווח הכולל הסתכם בכ-21.4 מיליון שקל לעומת כ-27.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 23%.

 

יתרת החוב נטו ליום 30 בספטמבר 2023 הסתכמה בכ-92 מיליון שקל. ההון העצמי עמד על כ-1.38 מיליארד שקל, המהווה כ-35% מסך המאזן.

יוחננוף ביזפורטל

           ירידה של 19.4 ב-12 החודשים האחרונים. מניית יוחננוף 

מניית יוחננוף ירדה ב-16.3% מתחילת השנה למחיר של 151.1 שקל ושווי שוק של 2.189 מיליארד שקל.

 

 עלייה בהכנסות כתוצאה מהמלחמה

  

הרשת מציינת בדוח הדירקטוריון כי חלה עלייה בהכנסותיה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. רשת יוחננוף מפעילה 42 סניפים כאשר היא צפויה להפעיל 57 סניפים לפחות בהתאם לתוכניותיה הקיימות.

 

בתקופת הדוח ועד מועד פרסומו פתחה החברה 4 חנויות חדשות: בנתניה, באשקלון, באור עקיבא ובנתיבות, כאשר החברה צפויה לפתוח 3 חנויות נוספות עד למחצית שנת 2024: מישור אדומים, בית שאן וגדרה. סך הכל מציינים בחברה כי הם מתכננים פתיחה של 15 חנויות מכר נוספות, הנמצאות בשלבי תכנון או בשלב הקמה על ידי החברה, בגן יבנה, מעלה אדומים, בית שאן, שדרות, גדרה, גבעת שמואל, ראשון לציון, ירושלים, יבנה, אופקים, פתח תקווה, עפולה, יהוד, אור יהודה ואשדוד.

במהלך חודש אפריל חילקה החברה דיבידנד בסך כולל של כ-60 מיליון שקל לבעלי המניות (כ-4.14 שקל למניה).

  

סך המזומנים, נטו שנבעו מפעילות שוטפת, לתקופה של תשעה חודשים שהסתיימה ביום 30.9.2023 הסתכם ב-229.528 מיליון שקל כ-255.257 מיליון שקל בתקופה המקבילה. סך המזומנים, נטו שנבעו מפעילות שוטפת, ברבעון השלישי הסתכם ב-79.928 מיליון שקל לעומת כ-74.350 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך המזומנים, נטו שנבעו מפעילות שוטפת לשנת 2022 הסתכם ב-310.198 מיליון שקל.

 

החברה מציינת בדוח גם את אחזקתה בשליטה (50.1%) ב'זול סטוק', רשת הסטוק השנייה בגדולה בישראל, אשר מתמחה במכירת מוצרים לבית במחירי דיסקאונט לצרכן. הרשת מונה 84 חנויות ברחבי המדינה. ביוחחנוף מציינים כי החברה מאחדת את 'זול סטוק' בדוחותיה הכספיים המאוחדים. וכי החברה מרחיבה ומפתחת את מותג 'זול סטוק', באמצעות פתיחת חנויות עצמאיות נוספות וכן בהגדלת נפח הייבוא. בנוסף, מתוך מטרה ליצור סינרגיה בין מכירת מוצרי מזון למכירת מוצרים לבית בחנויות שתי הרשתות, החלה החברה בפתיחת מחלקות זול סטוק בתוך חנויות 'יוחננוף', כאשר מספר חנויות פועלות כבר היום במודל זה..

 

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף אמר כי "רשת יוחננוף דוגלת במימוש ערכים חברתיים למען תושבי המדינה בשגרה ובחירום. עם פרוץ המלחמה, לצד עבודה מואצת ומוגברת, רשת יוחננוף יזמה והפעילה מספר יוזמות התומכות ומחזקות את העורף הישראלי ואת כוחות הביטחון הנמצאים בקו האש. רשת יוחננוף חרטה על דגלה להילחם ביוקר המחיה, ואנחנו ממשיכים לבלום עליות מחירים, תוך שמירה על רווחיות והגדלת נתחי השוק באופן עקבי, ואנו אכן נוכחים לראות כי ברבעון השלישי חצינו לראשונה רף של מיליארד שקל הכנסות. אנו מאמינים כי אסטרטגיה זו תשיא רווחים בטווח הבינוני והארוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים חוזרים לעלות, טאואר תרד; מה יהיה היום בבורסה?

מניות הבנקים בלטו אתמול לחיוב ושמרו את ת"א 35 בטריטוריה חיובית למרות ההבנה שהפסקת האש עשויה להיות שברירית; טאואר חוזרת עם ארביטרז' שלילי ותרד בפתיחה

מערכת ביזפורטל |

אתמול המסחר בת"א היה בסימן תיקון לירידות של יום ראשון. מדד ת"א 35 עלה 1.1% בתמיכת מניות הבנקים, שזינקו ב-3%, בעוד מדד ת"א 90 עלה בכ-0.1%, כאשר מדד הנפט והגז הכביד עם ירידה של מעל 1%, בעוד מדד הנדל"ן רשם עלייה קלה. 

הזינוקים בסקטור הפיננסי אתמול היו הסיפור המרכזי, מדד הבנקים עלה בכ-3%. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

מניות הבנקים היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי לאומי 3.03%   ופועלים פועלים 3.86%  ) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי מזרחי טפחות 2.57%  , דיסקונט דיסקונט 2.97%  , בינלאומי בינלאומי 1.91%  וירושלים ירושלים -1.2%  ) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, בעוד מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.


בעוד הפסקת האש נשמרת לעת עתה, המשקיעים הבינו עד כמה היא עלולה להיות שברירית והחזרה ללחימה יכולה להיות קצרה. חלק מקובעי המדיניות בישראל עדיין מתנגדים לסיום המלחמה, ועל פי דיווחים גורמים בממשל האמריקאי הביעו חששות ממצב כזה, כאשר אי שחרור כלל הגופות מצד ארגון הטרור חמאס עשוי לשמש כסיבה. הדבר מוסיף שכבה של אי וודאות מצד הצבא שעדיין מוכן לכל תרחיב, עם מספר מילואימניקים גבוה שמשפיע על שוק התעסוקה, וגם צורך להסיט כספים לתקציבים צבאיים. באותו נושא, ראש הממשלה ציין אתמול כי בכוונת הממשלה להעביר את תקציב 2026 בקרוב ויהיה מעניין לראות כיצד יוקצו המשאבים לשנה הבאה.

בכל מקרה, מה שעוד נותר כאי וודאות זה מה יעשה בנק ישראל בהחלטה הקרובה בסוף נובמבר. מצד אחד, השוק תמחר באופן מלא הורדת ריבית, אך אי הוודאות שנכנסה סביב יציבות הפסקת האש עלולה לשנות את התמונה. כך או כך, טוב עשה בנק ישראל שלא הקדים את החלטת הריבית ולא התחייב לתוואי מסוים, כאשר נותר עוד זמן לראות כיצד יתפתחו הדברים שישפיעו על המדיניות.