אייל רביד מנכל ויקטורי
צילום: יחצ

רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף

הרשות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי, שעל פי החשד הטה מחירים באמצעות ראיונות לתקשורת ושיחות שקיים עם ספקים ומתחרים

איתן גרסטנפלד | (1)

רשות התחרות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם אייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי ואיתן יוחננוף, המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, בחשד להטיית מחירים.


כתב האישום מגיע לאחר שבשנת 2021 השלימה הרשות חקירה כנגד החברות  בחשד לתיאום מחירים. החשוד המרכזי בפרשה הוא רביד, שמואשם בשבעה סעיפי אישום, הנוגעים לשורה של אירועים שונים. מלבד רביד הגישה הרשות כתבי אישום כנגד אלעד חרזי משנה למנכ"ל יוחננוף, ואפי תשובה, מנכ״ל רשת סופר ברקת, שמואשמים בשני סעיפים. לבסוף, החליטה הרשות להעמיד לדין גם את איתן יוחננוף, בסעיף אישום אחד, על אף שלא לקח חלק אקטיבי בפרשה.


על פי כתב החשדות, רביד פעל באמצעות התבטאויות בכלי תקשורת שונים בכדי להעביר מסר לקמעונאים ולספקים בנוגע לרמות המחירים בשוק. בנוסף, בסוף שנת 2021 קיים חרזי שיחה עם אייל רביד, שנחשד גם הוא בפרשה, במהלכה הם הסכימו, שלא להציע מבצעים חדשים, למעט אלו אשר נעשו במעורבות הספקים. באותה תקופה שוחח רביד עם אפי תשובה, על רקע החלטת הממשלה להעלות את המיסוי על כלים חד פעמיים, הגיעו השניים להסדר לפיו לאחר כניסת התקנות לתוקף הם ישמרו על שיעור הרווח הגולמי שלהן על מוצרים אלו, בדומה לשיעור שהיה עד אז.


לצד זאת, רביד נאשם כי התערב באופן לא חוקי במחירים שגובים שורה של ספקים מקמעונאיות מזון אחרות בשלושה מקרים שונים. כך למשל, הסכים להעלאת מחירים של מוצרי ד"ר פשר לאחר שנאמר לו שהחברה תדאג לכך שהמחירים יעלו גם אצל המתחרים. במקרה אחר, התערב רביד במחירים לצרכן של מוצרי שסטוביץ' ברשתות רמי לוי ויוחננוף. מקרה דומה קרה על פי החשד גם מול נציגים של חברת בית השיטה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 19/02/2025 16:03
    הגב לתגובה זו
    רשות התחרות נבלות .רק עכשיו נזכרו שנים הם דופקים את הציבור .
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.