אייל רביד מנכל ויקטורי
צילום: יחצ

רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף

הרשות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי, שעל פי החשד הטה מחירים באמצעות ראיונות לתקשורת ושיחות שקיים עם ספקים ומתחרים

איתן גרסטנפלד | (1)

רשות התחרות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם אייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי ואיתן יוחננוף, המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, בחשד להטיית מחירים.


כתב האישום מגיע לאחר שבשנת 2021 השלימה הרשות חקירה כנגד החברות  בחשד לתיאום מחירים. החשוד המרכזי בפרשה הוא רביד, שמואשם בשבעה סעיפי אישום, הנוגעים לשורה של אירועים שונים. מלבד רביד הגישה הרשות כתבי אישום כנגד אלעד חרזי משנה למנכ"ל יוחננוף, ואפי תשובה, מנכ״ל רשת סופר ברקת, שמואשמים בשני סעיפים. לבסוף, החליטה הרשות להעמיד לדין גם את איתן יוחננוף, בסעיף אישום אחד, על אף שלא לקח חלק אקטיבי בפרשה.


על פי כתב החשדות, רביד פעל באמצעות התבטאויות בכלי תקשורת שונים בכדי להעביר מסר לקמעונאים ולספקים בנוגע לרמות המחירים בשוק. בנוסף, בסוף שנת 2021 קיים חרזי שיחה עם אייל רביד, שנחשד גם הוא בפרשה, במהלכה הם הסכימו, שלא להציע מבצעים חדשים, למעט אלו אשר נעשו במעורבות הספקים. באותה תקופה שוחח רביד עם אפי תשובה, על רקע החלטת הממשלה להעלות את המיסוי על כלים חד פעמיים, הגיעו השניים להסדר לפיו לאחר כניסת התקנות לתוקף הם ישמרו על שיעור הרווח הגולמי שלהן על מוצרים אלו, בדומה לשיעור שהיה עד אז.


לצד זאת, רביד נאשם כי התערב באופן לא חוקי במחירים שגובים שורה של ספקים מקמעונאיות מזון אחרות בשלושה מקרים שונים. כך למשל, הסכים להעלאת מחירים של מוצרי ד"ר פשר לאחר שנאמר לו שהחברה תדאג לכך שהמחירים יעלו גם אצל המתחרים. במקרה אחר, התערב רביד במחירים לצרכן של מוצרי שסטוביץ' ברשתות רמי לוי ויוחננוף. מקרה דומה קרה על פי החשד גם מול נציגים של חברת בית השיטה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 19/02/2025 16:03
    הגב לתגובה זו
    רשות התחרות נבלות .רק עכשיו נזכרו שנים הם דופקים את הציבור .
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.24%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.14% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.