רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף
הרשות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי, שעל פי החשד הטה מחירים באמצעות ראיונות לתקשורת ושיחות שקיים עם ספקים ומתחרים
רשות התחרות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם אייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי ואיתן יוחננוף, המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, בחשד להטיית מחירים.
כתב האישום מגיע לאחר שבשנת 2021 השלימה הרשות חקירה כנגד החברות בחשד לתיאום מחירים. החשוד המרכזי בפרשה הוא רביד, שמואשם בשבעה סעיפי אישום, הנוגעים לשורה של אירועים שונים. מלבד רביד הגישה הרשות כתבי אישום כנגד אלעד חרזי משנה למנכ"ל יוחננוף, ואפי תשובה, מנכ״ל רשת סופר ברקת, שמואשמים בשני סעיפים. לבסוף, החליטה הרשות להעמיד לדין גם את איתן יוחננוף, בסעיף אישום אחד, על אף שלא לקח חלק אקטיבי בפרשה.
על פי כתב החשדות, רביד פעל באמצעות התבטאויות בכלי תקשורת שונים בכדי להעביר מסר לקמעונאים ולספקים בנוגע לרמות המחירים בשוק. בנוסף, בסוף שנת 2021 קיים חרזי שיחה עם אייל רביד, שנחשד גם הוא בפרשה, במהלכה הם הסכימו, שלא להציע מבצעים חדשים, למעט אלו אשר נעשו במעורבות הספקים. באותה תקופה שוחח רביד עם אפי תשובה, על רקע החלטת הממשלה להעלות את המיסוי על כלים חד פעמיים, הגיעו השניים להסדר לפיו לאחר כניסת התקנות לתוקף הם ישמרו על שיעור הרווח הגולמי שלהן על מוצרים אלו, בדומה לשיעור שהיה עד אז.
לצד זאת, רביד נאשם כי התערב באופן לא חוקי במחירים שגובים שורה של ספקים מקמעונאיות מזון אחרות בשלושה מקרים שונים. כך למשל, הסכים להעלאת מחירים של מוצרי ד"ר פשר לאחר שנאמר לו שהחברה תדאג לכך שהמחירים יעלו גם אצל המתחרים. במקרה אחר, התערב רביד במחירים לצרכן של מוצרי שסטוביץ' ברשתות רמי לוי ויוחננוף. מקרה דומה קרה על פי החשד גם מול נציגים של חברת בית השיטה.
- 1.אנונימי 19/02/2025 16:03הגב לתגובה זורשות התחרות נבלות .רק עכשיו נזכרו שנים הם דופקים את הציבור .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
