רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף
הרשות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי, שעל פי החשד הטה מחירים באמצעות ראיונות לתקשורת ושיחות שקיים עם ספקים ומתחרים
רשות התחרות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם אייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי ואיתן יוחננוף, המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, בחשד להטיית מחירים.
כתב האישום מגיע לאחר שבשנת 2021 השלימה הרשות חקירה כנגד החברות בחשד לתיאום מחירים. החשוד המרכזי בפרשה הוא רביד, שמואשם בשבעה סעיפי אישום, הנוגעים לשורה של אירועים שונים. מלבד רביד הגישה הרשות כתבי אישום כנגד אלעד חרזי משנה למנכ"ל יוחננוף, ואפי תשובה, מנכ״ל רשת סופר ברקת, שמואשמים בשני סעיפים. לבסוף, החליטה הרשות להעמיד לדין גם את איתן יוחננוף, בסעיף אישום אחד, על אף שלא לקח חלק אקטיבי בפרשה.
על פי כתב החשדות, רביד פעל באמצעות התבטאויות בכלי תקשורת שונים בכדי להעביר מסר לקמעונאים ולספקים בנוגע לרמות המחירים בשוק. בנוסף, בסוף שנת 2021 קיים חרזי שיחה עם אייל רביד, שנחשד גם הוא בפרשה, במהלכה הם הסכימו, שלא להציע מבצעים חדשים, למעט אלו אשר נעשו במעורבות הספקים. באותה תקופה שוחח רביד עם אפי תשובה, על רקע החלטת הממשלה להעלות את המיסוי על כלים חד פעמיים, הגיעו השניים להסדר לפיו לאחר כניסת התקנות לתוקף הם ישמרו על שיעור הרווח הגולמי שלהן על מוצרים אלו, בדומה לשיעור שהיה עד אז.
לצד זאת, רביד נאשם כי התערב באופן לא חוקי במחירים שגובים שורה של ספקים מקמעונאיות מזון אחרות בשלושה מקרים שונים. כך למשל, הסכים להעלאת מחירים של מוצרי ד"ר פשר לאחר שנאמר לו שהחברה תדאג לכך שהמחירים יעלו גם אצל המתחרים. במקרה אחר, התערב רביד במחירים לצרכן של מוצרי שסטוביץ' ברשתות רמי לוי ויוחננוף. מקרה דומה קרה על פי החשד גם מול נציגים של חברת בית השיטה.
- 1.אנונימי 19/02/2025 16:03הגב לתגובה זורשות התחרות נבלות .רק עכשיו נזכרו שנים הם דופקים את הציבור .
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
