רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף
הרשות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי, שעל פי החשד הטה מחירים באמצעות ראיונות לתקשורת ושיחות שקיים עם ספקים ומתחרים
רשות התחרות החליטה להגיש כתבי אישום כנגד שורה של בכירים בענף המזון, בראשם אייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי ואיתן יוחננוף, המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, בחשד להטיית מחירים.
כתב האישום מגיע לאחר שבשנת 2021 השלימה הרשות חקירה כנגד החברות בחשד לתיאום מחירים. החשוד המרכזי בפרשה הוא רביד, שמואשם בשבעה סעיפי אישום, הנוגעים לשורה של אירועים שונים. מלבד רביד הגישה הרשות כתבי אישום כנגד אלעד חרזי משנה למנכ"ל יוחננוף, ואפי תשובה, מנכ״ל רשת סופר ברקת, שמואשמים בשני סעיפים. לבסוף, החליטה הרשות להעמיד לדין גם את איתן יוחננוף, בסעיף אישום אחד, על אף שלא לקח חלק אקטיבי בפרשה.
על פי כתב החשדות, רביד פעל באמצעות התבטאויות בכלי תקשורת שונים בכדי להעביר מסר לקמעונאים ולספקים בנוגע לרמות המחירים בשוק. בנוסף, בסוף שנת 2021 קיים חרזי שיחה עם אייל רביד, שנחשד גם הוא בפרשה, במהלכה הם הסכימו, שלא להציע מבצעים חדשים, למעט אלו אשר נעשו במעורבות הספקים. באותה תקופה שוחח רביד עם אפי תשובה, על רקע החלטת הממשלה להעלות את המיסוי על כלים חד פעמיים, הגיעו השניים להסדר לפיו לאחר כניסת התקנות לתוקף הם ישמרו על שיעור הרווח הגולמי שלהן על מוצרים אלו, בדומה לשיעור שהיה עד אז.
לצד זאת, רביד נאשם כי התערב באופן לא חוקי במחירים שגובים שורה של ספקים מקמעונאיות מזון אחרות בשלושה מקרים שונים. כך למשל, הסכים להעלאת מחירים של מוצרי ד"ר פשר לאחר שנאמר לו שהחברה תדאג לכך שהמחירים יעלו גם אצל המתחרים. במקרה אחר, התערב רביד במחירים לצרכן של מוצרי שסטוביץ' ברשתות רמי לוי ויוחננוף. מקרה דומה קרה על פי החשד גם מול נציגים של חברת בית השיטה.
- 1.אנונימי 19/02/2025 16:03הגב לתגובה זורשות התחרות נבלות .רק עכשיו נזכרו שנים הם דופקים את הציבור .
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
משקיע בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםגילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל
החוזה מתחיל החודש ונפרס על פחות משנה, בהיקף חריג ביחס לעסקאות האחרונות, ומציב קצב ביצוע מהיר שעשוי להשפיע על המספרים כבר בדוחות הקרובים
גילת טלקום גילת טלקום 8.66% מודיעה על התקשרות של חברת הבת שלה בהסכמים לאספקת שירותי תקשורת לוויינית מול לקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-52 מיליון שקל לתקופה של עשרה חודשים שמתחילה החודש. מדובר בחוזה קצר יחסית, מה שמציב קצב ביצוע והכרה בהכנסות גבוה כבר בטווח המיידי, ולא פריסה מדורגת על פני שנים כפי שמקובל בחלק מהפרויקטים בענף.
במונחי סדרי גודל, העסקה בולטת גם ביחס לגודל החברה בבורסה. שווי השוק של גילת טלקום עומד סביב כ-129 מיליון שקל, כך שהיקף ההזמנה לבדו מתקרב לכ-40% משווי השוק. המניה נסחרת במכפיל רווח חד-ספרתי, נתון שמחדד את הרגישות של השוק לכל שינוי בקצב ההכנסות וברווחיות בטווח הקצר והבינוני.
אם מסתכלים על הקצב, מדובר בהכנסות פוטנציאליות ממוצעות של כ-5.2 מיליון שקל בחודש לאורך תקופת החוזה. זה לא אומר שכל הסכום יוכר באופן ליניארי, אבל זה כן ממחיש עד כמה מדובר בהתקשרות מרוכזת בזמן, כזו שצפויה להיות מורגשת בדוחות כבר מהרבעונים הקרובים.
איך זה נראה מול עסקאות קודמות
כדי לשים את העסקה בפרופורציה, צריך לחזור לשנים האחרונות. גילת טלקום דיווחה לאורך התקופה על הזמנות בהיקפים מתונים יותר, בדרך כלל של כמה מיליוני שקלים בכל פעם, שנפרסו על שנה או יותר. גם כשהיו התקשרויות מהותיות, הן נטו להיות קטנות יותר בהיקף החודשי.
- גילת טלקום: עליה של 4% בהכנסות, הרווח הנקי הוכפל - הצבר עוקף את ה-50 מיליון דולר
- גילת טלקום ובזק חותמות על הסכם בכ-600 מיליון שקל בתחום הסיבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצד שני, החברה כבר הראתה בעבר יכולת לסגור חוזים גדולים מאוד מחוץ לישראל. כך, לפני כשנה וחצי נחתם חידוש הסכם באפריקה בהיקף של כ-45 מיליון דולר לשלוש שנים, עסקה שנחשבה אז לאחת המשמעותיות בתולדות החברה. ההבדל המרכזי הוא שבמקרה הנוכחי מדובר בשוק המקומי ובפרק זמן קצר בהרבה.
