השערוכים פחתו, ואקירוב הציג צלילה ברווח
ההכנסות של קבוצת אלרוב אלרוב נדלן -2.07% גדלו ברבעון השלישי של השנה. הקבוצה רשמה עלייה בהכנסות מבתי מלון, שעמדו על כ-203 מיליון שקל, ביחס ל-192 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות משכר דירה ודיור מוגן עומדות על כ-120 מיליון שקל, נתון המשקף עלייה של 25% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
יחד עם זאת, סך ההכנסות של הקבוצה עומד על כ-374 מיליון שקל - ירידה של כ-20% ביחס לרבעון מקביל אשתקד בו נרשמו עליות בשווי הוגן של נכסי נדל"ן בהיקף של כ-161 מיליון שקל (לעומת עלייה של 7 מיליון שקל בלבד ברבעון הנוכחי) שהביאו את היקף ההכנסות לכ-471 מיליון שקל. בניכוי עליות בשווי ההוגן של נכסי נדל"ן רשמה הקבוצה עלייה של 18% בהכנסות.
ההוצאות על הפעלת בתי מלון, לפני פחת, צמחו מכ-130 מיליון שקל אשתקד לכ-160 מיליון שקל ברבעון השלישי. כמו גם העלייה בהוצאות התפעוליות ועלייה בהוצאות המימון נטו מכ-48 מיליון שקל אשתקד לכ-103 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. הקבוצה שבשליטת רלפרד אקירוב רשמה צלילה ברווח הנקי, שהסתכם ברבעון ב-4 מיליון שקל. ירידה של 97% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
שווי הנכסים במאזן של הקבוצה עומד בסוף הרבעון הראשון על 17.6 מיליארד שקל, עלייה של 16% ביחס לשווי בסוף הרבעון המקביל אשתקד. סך ההון לסוף התקופה עמד על כ-7.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-11ֵ% ביחס לסוף התקופה המקבילה אשתקד, על אף רכישה עצמית של מניות במהלך שנת 2023.
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקבוצה מציינת כי מאז פרוץ המלחמה מלון ממילא נסגר ומלון מצודת דוד פעל במתכונת חלקית עם קומה פעילה אחת בלבד עד לסגירתו. מלונות אלה תרמו ברבעון הרביעי אשתקד כ-40 מיליון שקל נטו לרווח התפעולי. נכון לעכשיו הקבוצה לא מזהה פגיעה ביתר מגזרי הפעילות.
- 4.רוני 25/11/2023 07:22הגב לתגובה זורואה רק דרך החור של האגורה
- 3.מגיע לו. לא נשכח את האיסור לשכן מפוני עוטף (ל"ת)יהו 24/11/2023 19:08הגב לתגובה זו
- 2.במצא 23/11/2023 16:29הגב לתגובה זועוד שנה אקירוב מוחק את אלרוב מהמסחר
- 1.שמאי מוטה 23/11/2023 09:52הגב לתגובה זושטויות, בישראל מעריכי השווי ההוגן לא מעלים את שיעור ההיוון. הם הוגנים עם המזמינים של חוות הדעת וההערכות.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
