אסי לוינגר אנרגיקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

אנרג'יקס בתחזית פושרת; המניה יורדת ב-3%

החברה מעריכה כי תוצאות פעילותה לשנת 2023 יסתכמו לסך של כ-700 מיליון שקל ו-FFO של כ-460 מיליון שקל, בהתאם לרף התחתון של התחזית המוקדמת. הציגה גידול של 21% בהכנסות, אלא שללא הפיצוי שקיבלה בגין ביטול עסקה בפולין הוא ירד ב-4.6%
איציק יצחקי |

ההכנסות של חברת אנרג'יקס אנרג'יקס 2.28% , העוסקת בתחום האנרגיה הסולארית, ברבעון השלישי של השנה, כולל החלק היחסי מסכום הפיצוי בגין ביטול עסקאות בפולין הסתכמו ב-157 מיליון שקל, לעומת סך של כ-129 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ-21%, אבל ההכנסות ללא ייחוס זה הסתכמו לכ-123 מיליון שקל ומהווים ירידה של 4.6%.

ויש גם תחזית: החברה מעריכה כי תוצאות פעילותה לשנת 2023 יסתכמו לסך של כ-700 מיליון שקל ו-FFO של כ-460 מיליון שקל, בהתאם לרף התחתון של התחזית המוקדמת. החברה התאימה את טווח תחזיותיה לשנת 2024 על רקע דחיית לוחות הזמנים להשלמת ההקמה של פרויקטים, שהייתה מתוכננת ל-2024 ונדחתה בכמה חודשים. התחזית המעודכנת ל-2024 כוללת הכנסות בטווח של 1-1.1 מיליארד שקל ו-FFO בטווח שבין 630-700 מיליון שקל. בנוסף, החברה תחלק דיבידנד בסך של כ-38 מיליון שקל אשר ישולם בדצמבר.

בתגובה לדוחות, המניה יורדת היום ב-3%. מחיר המניה עומד על 10.5 שקל ושווי השוק על 5.7 מיליארד שקל. בשלושת החודשים האחרונים ירדה המניה ב-17% ותיקנה כלפי מטה את העליה בתחילת השנה. מתחילת השנה המניה ירדה ב-2%.

הרווח הנקי של החברה כולל הפיצוי גדל בכ-16% והסתכם לכ-56 מיליון שקל, בהשוואה לכ-48 מיליון שקל ברבעון המקביל. ללא הייחוס, הרווח הנקי המיוחס לבעלים ברבעון הסתכם לכ-29 מיליון שקל (ירידה של כמעט 40%).

ה-EBITDA ברבעון הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת כ-96 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA הכלכלי הסתכם לכ-105 מיליון שקל ומשקף גידול של כ-10% ביחס לרבעון המקביל. הוצאות מימון, נטו ברבעון הסתכמו לכ-16 מיליון שקל לעומת כ-24 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון נובע מהכנסות מימון מפיקדונות ברבעון השלישי וכן מהשפעת עליית המדד בישראל בשיעור של 0.8% לעומת עליה במדד בשיעור של 1.2% ברבעון המקביל.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדל היקף השקעות בפרויקטים בהקמה וייזום בכ-1.5 מיליארד שקל (850 מיליון ברבעון השלישי). להערכת החברה, בסוף שנת 2026, יהיה לחברה צבר פרויקטים מחובר של GW4.3 עם צפי הכנסות שנתיות של מעל 2 מיליארד שקל, והכל ללא צורך בגיוס הון עצמי נוסף למימון ההשקעה הנדרשת להקמת הפרויקטים הנ"ל.

 

אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מסר: "אנו מסכמים רבעון נוסף של תנופת הקמות פרויקטים בארה"ב ובישראל וממשיכים בקידום ההתרחבות בפעילות החברה בהתאם לתכנית ארוכת הטווח של החברה, בכל 3 הטריטוריות בהן פועלת החברה. במהלך תשעת החודשים של שנת 2023 השקענו למעלה מ-1.5 מיליארד שקל בהקמות, ואנו פועלים להשלים עד סוף 2023 את הקמתם של פרויקטים בהספק של למעלה מ-MW400.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בארה"ב נמשכת המגמה של גידול בביקוש הגבוה לחשמל ירוק, וזו צפויה להערכתנו לייצר לחברה הזדמנויות לשיתופי פעולה עסקיים בסדרי גודל משמעותיים עם גורמים מובילים. הזדמנויות אלה מתחזקות לאחר שבמהלך הרבעון, החברה הבטיחה אספקה שוטפת של פאנלים עד לשנת 2030, תוצרת ארה"ב, במסגרת הרחבת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ספקית הפאנלים First Solar. אנו מעריכים כי המצב הפיננסי ורמת הריביות הגבוהה בארה"ב עשויה לייצר לחברה הזדמנויות לרכישת פרויקטים ואנו נמצאים במשאים ומתנים מתקדמים לרכישת פרויקטים בשלבי ייזום שונים בארה"ב, אשר צפויים להתחבר לרשת ה- PJM. בצד אלה, במהלך חודש אוגוסט חתמה החברה על הסכם עם בנק סנטנדר למימון הפרויקטים המצויים בהפעלה מסחרית בהספק של 224MWp בהיקף של עד 70 מיליון דולר, מרביתו שימש להחזר הון עצמי, וזאת בנוסף לעסקאות המימון ושותף המס שנחתמו קודם לכן בסך של 510 מיליון דולר.

"בפולין נערכו בחירות כלליות, אשר צפויות להוביל לחילופי שלטון ולהשפיע לטובה לקידום משמעותי של שוק האנרגיה המתחדשת במדינה ולייצר לחברה הזדמנויות להשקעה והרחבת הפעילות בפרט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות בפיננסים: הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת

המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.


אל על אל על -3.27%   יורדת. רשות התחרות צפויה להטיל על אל על עיצומים של עשרות מיליוני שקל, בעקבות בדיקה שבחנה את התנהלות החברה מאז ה-7 באוקטובר וקבעה לכאורה כי גבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת המלחמה. הבדיקה נערכה על רקע יציאתן של חברות תעופה זרות מישראל, מצב שהפך את אל על לשחקן דומיננטי כמעט יחיד והוביל לזינוק חד בהכנסות וברווחים, עם עלייה של 37% בהכנסות ב-2024 וצמיחה של כמעט פי חמישה ברווח הנקי. הבדיקה הזאת מחזקת גם את הטענה שאל-על לצד חברות התעופה הישראליות ישראייר גרופ 0.46%  , שכרגע בעליה קלה, ניצלו לכאורה את המחסור בטיסות כדי למקסם רווחים. מבחינת בעלי המניות, השאלה שעולה היא האם המקסום בטווח הקצר לא היה אגרסיבי מדי, ויחזור כבומרנג כשחברות זרות יחזרו והתחרות תתחדש.


גילת טלקום גילת טלקום -0.83%   מודיעה על הסכם חדש לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף של כ-3.7 מיליון שקל, והפעילות צפויה להתחיל בינואר הקרוב. ההתקשרות הזאת מצטרפת להזמנה קודמת שעליה דיווחה החברה, בעקבות זכייה במכרז בהיקף מצטבר של כ-6.5 מיליון שקל שצפוי להתפרס על פני 3 שנים.


רפק אנרגיות מתחדשות, חברה בת של קבוצת רפק 11.71%  , מתקרבת להנפקה בתל אביב לפי שווי של כ-600-650 מיליון שקל. מרכז הסיפור הוא פעילות סינרג’י שנרכשה בתחילת השנה ב-30 מיליון שקל, עם תמורה עתידית אפשרית של עד 230 מיליון שקל, כשהשאלה בשוק היא איך עסקה בסדר גודל כזה מתורגמת לשווי הנפקה גבוה, ובקרב מוסדיים יש תחושה שהתג מחיר אגרסיבי. הבסיס לשווי הוא “תיק האנרגיה” שנבנה סביב סינרג’י: צבר פרויקטים של כ-600 מגה-ואט ייצור וכ-1,900 מגה-ואט שעה אגירה בשלבי התקדמות שונים, שאמור לתמוך בסיפור הצמיחה של החברה - קבוצת רפק רוצה להנפיק את 'רפק אנרגיות מתחדשות'; מה השווי הצפוי?


סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי