הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

בנק לאומי יפריש בין 800 מיליון ל-1.1 מיליארד שקל בעקבות המלחמה

איציק יצחקי | (5)
נושאים בכתבה בנק הפועלים בנק ישראל בנק לאומי בנק מזרחי דיסקונט הבינלאומי הראשון

המלחמה בישראל תשפיע על רמת ההפרשות להפסדי אשראי של הבנקים. רגע לפני המלחמה הם במצב טוב מאוד: הפרשות של פחות מ-1% להפסדי אשראי, אבל המלחמה יוצרת קשיים כלכליים לעסקים רבים ובהתאמה - החובות שלהן למערכת הבנקאית הופכים להיות פחות בטוחים ויותר מסוכנים. על פי ההערכות, ההפרשות להפסדי אשראי במערכת הבנקאית יסתכמו בכ-4-5 מיליארד שקל. בנק פועלים ובנק לאומי ידווחו על ההפרשות הגדולות ביותר.

בבנק לאומי דיווחו היום כי לאור המלחמה והחמרת הפרמטרים לדיווח על הפסדי אשראי, הם ידווחו על הוצאה של 800 מיליון עד 1 מיליארד שקל. כמובן שאלו מספרים לא סופיים, ככל שהמלחמה תימשך עלולה ההפרשה לגדול ומנגד - מערכה קצרה, תחזיר את ההפרשות האלו (ביטול הפרשה = רווח - כך היה, אגב, בהמשך לקורונה). 

בכל מקרה, חשוב להדגיש כי לא מדובר בדרמה גדולה. ההפרשות אמורות להיות משמעותיות, גם על רקע ההאטה במשק, ובבנק לאומי מדובר בגידול של כמה מאות מיליוני שקלים בודדים. הבנק כנראה עדיין ירוויח ברבעון השלישי.

עד כמה הבנקים בישראל רווחיים?

5 הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו בחצי שנה 13.8 מיליארד שקל. רווח רבעוני ברבעון שני של 7.5 מיליארד שקל. הרווחים האלה של הבנקים זה הרבה, אולי הרבה יותר מדי. זה בסדר גמור שהבנקים ירוויחו, חשוב שהם ירוויחו. בנקים הם הבסיס של הכלכלה, הם מניעים אותה. אבל יש רווחים ויש רווחים לא סבירים. הבנקים עושים את הרווחים האלה כשהם לוקחים לכם עמלות גבוהות ונהנים מאוד מעליית הריבית. הבנקים חוגגים בענק על חשבון הציבור. הם רושמים רווחים עצומים בזמן שקשה לכם. לא מדובר כאן בניהול מיוחד ויוצא דופן של הבנקים שמסדר להם את הרווחים האלה. הפרחים והתודות לבנק ישראל - בנק ישראל עם דגש על הפיקוח על הבנקים, דואגים ליציבות של הבנקים שזה ביטוי "מכובס" לרווחים של הבנקים. כדי שהבנקים יהיו יציבים, בבנק ישראל דואגים שהם יהיו רווחיים. הם העבירו את הבנקים לרווח על ההון של מעל 15%. זה רווח חריג, לא נורמלי, במיוחד לא בשעה שהמשק בהאטה משמעותית בשנה האחרונה, על רקע העלאת הריבית.

בנק ישראל חייב לשנות את מבנה התחרות במערכת הבנקאית, הוא חייב לדאוג לציבור לפני שהוא דואג לבנקים. נכון, בנקים הם גוף חשוב, אפילו חשוב מאוד, ואסור לתת להם לקרוס, אבל הפחד שזה יקרה במשמרת של הנגיד והמפקח גורם להם להיות עיוורים ולספק לבנקים אפשרות לרווח נצלני. הבנקים מאז המלחמה מחלקים צ'ופרים לתושבי העוטף, אבל זאת בדיחה על חשבוננו. הם מייצרים להם תדמית חיובית בשעה שהם גופים עסקיים ונצלנים והאמת שהם מבחינתם צריכים להיות כאלה. המתנות שהם נותנים בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים הן כדי לנקות את המצפון. במקום זה היה צריך ועדיין צריך שבנק ישראל יידע לגזור את הרווחים שלהם שנובעים מקרטל, שיידע לפתח תחרות אמיתית על הריבית ועל העמלות.

 

המפקחים על הבנקים לאורך השנים, באופן מסורתי, בוחרים תמיד בשמירה על יציבות הבנקים ולא בהגברת התחרות. למעשה, במשך 40 שנה לא הוקם בנק בישראל (הנה בשעה טובה הוקם בנק חדש, וואן זירו, אבל זו לא באמת תחרות לבנקים. גם בנק ירושלים לא באמת נותן תחרות. ובוודאי לא בנקים כמו איגוד, יהב, אוצר החייל - שהופכים למעשה להיות סניפים של הבנקים הגדולים). המוטיבציה של המפקח על הבנקים ברורה - אף אחד לא רוצה שייפול בנק במשמרת שלו.

תשואה להון גבוהה של 20%

תשואה להון של הבנקים בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המגיב 26/10/2023 22:42
    הגב לתגובה זו
    עם סיום תפקידו - תפקיד מנכ"ל באחד הבנקים שעליהם הוא אמור לפקח, או לכל הפחות, דירקטור בשכר (נדיב).
  • 3.
    ההפרשות האלה להפסדים, חוזרות בסוף למאזן... (ל"ת)
    רק אומר 26/10/2023 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שמיל 26/10/2023 09:30
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, דואגים הכי הרבה למשקיעים, אם זה בהסכמה להחזיר חלק ממענקים שאינם משקפים תמיכה בצמיחת או שגשוג הבנק ואם בדיווידנים נדיבים למחזיקי מניות הבנק
  • של כל הבנקים (ל"ת)
    גיא 26/10/2023 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון78 26/10/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לא מרוויחים יותר מדי. הבנקים פעלו במשק פעיל ואחוז,תזזית לעשייה, ייצור, צריכה ורכישת נדלן. חברות נדלן הרוויחו מליארדים, היי טק הרוויח מיליארדים, חברות כמו רמי לוי ושטראוס הרוויחו, יבואנים פרטיים הרוויחו מיליארדים, יבואני הרכב הרוויחו מיליארדים (תוך שמירה על מונופול וניצול ציני של שערי מטבע).. במשק כזה גם הבנקים הרוויחו מיליארדים. נראה לי שביחס לגודלם אפילו הרוויחו מעט מדי. לגבי הריבית, המהלך תפס את כל המשק עם חשיפה גבוהה, בהתחלה הקבלנים חשבו שירוויחו מעליית המדד ואז הבינו שהצרכנים נעלמו והריבית דופקת. הבנקים פשוט נהנו, בינתיים, מהעלייה שהם לא אחראים לה. לגבי ההפרשה, שימו לב שההפרשה היא לרבעון שהסתיים שבו יש ריווחי עתק, כך בעצם ניראה כאילו שלא היה רווח וחלק מההפסד, אם יהיה, נספג בתוצאות העבר. נראה שלאומי ופועלים יציגו רווח של כ 1 מיליארד שקלים כל אחד מהם, אחרי ההפרשה.
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה עופר ינאי נופר אנרגיה

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להמשך הכתבה לחץ כאן
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן