בנק לאומי יפריש בין 800 מיליון ל-1.1 מיליארד שקל בעקבות המלחמה
המלחמה בישראל תשפיע על רמת ההפרשות להפסדי אשראי של הבנקים. רגע לפני המלחמה הם במצב טוב מאוד: הפרשות של פחות מ-1% להפסדי אשראי, אבל המלחמה יוצרת קשיים כלכליים לעסקים רבים ובהתאמה - החובות שלהן למערכת הבנקאית הופכים להיות פחות בטוחים ויותר מסוכנים. על פי ההערכות, ההפרשות להפסדי אשראי במערכת הבנקאית יסתכמו בכ-4-5 מיליארד שקל. בנק פועלים ובנק לאומי ידווחו על ההפרשות הגדולות ביותר.
בבנק לאומי דיווחו היום כי לאור המלחמה והחמרת הפרמטרים לדיווח על הפסדי אשראי, הם ידווחו על הוצאה של 800 מיליון עד 1 מיליארד שקל. כמובן שאלו מספרים לא סופיים, ככל שהמלחמה תימשך עלולה ההפרשה לגדול ומנגד - מערכה קצרה, תחזיר את ההפרשות האלו (ביטול הפרשה = רווח - כך היה, אגב, בהמשך לקורונה).
בכל מקרה, חשוב להדגיש כי לא מדובר בדרמה גדולה. ההפרשות אמורות להיות משמעותיות, גם על רקע ההאטה במשק, ובבנק לאומי מדובר בגידול של כמה מאות מיליוני שקלים בודדים. הבנק כנראה עדיין ירוויח ברבעון השלישי.
עד כמה הבנקים בישראל רווחיים?
5 הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו בחצי שנה 13.8 מיליארד שקל. רווח רבעוני ברבעון שני של 7.5 מיליארד שקל. הרווחים האלה של הבנקים זה הרבה, אולי הרבה יותר מדי. זה בסדר גמור שהבנקים ירוויחו, חשוב שהם ירוויחו. בנקים הם הבסיס של הכלכלה, הם מניעים אותה. אבל יש רווחים ויש רווחים לא סבירים. הבנקים עושים את הרווחים האלה כשהם לוקחים לכם עמלות גבוהות ונהנים מאוד מעליית הריבית. הבנקים חוגגים בענק על חשבון הציבור. הם רושמים רווחים עצומים בזמן שקשה לכם. לא מדובר כאן בניהול מיוחד ויוצא דופן של הבנקים שמסדר להם את הרווחים האלה. הפרחים והתודות לבנק ישראל - בנק ישראל עם דגש על הפיקוח על הבנקים, דואגים ליציבות של הבנקים שזה ביטוי "מכובס" לרווחים של הבנקים. כדי שהבנקים יהיו יציבים, בבנק ישראל דואגים שהם יהיו רווחיים. הם העבירו את הבנקים לרווח על ההון של מעל 15%. זה רווח חריג, לא נורמלי, במיוחד לא בשעה שהמשק בהאטה משמעותית בשנה האחרונה, על רקע העלאת הריבית.
בנק ישראל חייב לשנות את מבנה התחרות במערכת הבנקאית, הוא חייב לדאוג לציבור לפני שהוא דואג לבנקים. נכון, בנקים הם גוף חשוב, אפילו חשוב מאוד, ואסור לתת להם לקרוס, אבל הפחד שזה יקרה במשמרת של הנגיד והמפקח גורם להם להיות עיוורים ולספק לבנקים אפשרות לרווח נצלני. הבנקים מאז המלחמה מחלקים צ'ופרים לתושבי העוטף, אבל זאת בדיחה על חשבוננו. הם מייצרים להם תדמית חיובית בשעה שהם גופים עסקיים ונצלנים והאמת שהם מבחינתם צריכים להיות כאלה. המתנות שהם נותנים בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים הן כדי לנקות את המצפון. במקום זה היה צריך ועדיין צריך שבנק ישראל יידע לגזור את הרווחים שלהם שנובעים מקרטל, שיידע לפתח תחרות אמיתית על הריבית ועל העמלות.
- בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
- בנק הפועלים: צעירים וסטודנטים יקבלו החזר על עמלות מסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפקחים על הבנקים לאורך השנים, באופן מסורתי, בוחרים תמיד בשמירה על יציבות הבנקים ולא בהגברת התחרות. למעשה, במשך 40 שנה לא הוקם בנק בישראל (הנה בשעה טובה הוקם בנק חדש, וואן זירו, אבל זו לא באמת תחרות לבנקים. גם בנק ירושלים לא באמת נותן תחרות. ובוודאי לא בנקים כמו איגוד, יהב, אוצר החייל - שהופכים למעשה להיות סניפים של הבנקים הגדולים). המוטיבציה של המפקח על הבנקים ברורה - אף אחד לא רוצה שייפול בנק במשמרת שלו.
תשואה להון גבוהה של 20%
- 4.המגיב 26/10/2023 22:42הגב לתגובה זועם סיום תפקידו - תפקיד מנכ"ל באחד הבנקים שעליהם הוא אמור לפקח, או לכל הפחות, דירקטור בשכר (נדיב).
- 3.ההפרשות האלה להפסדים, חוזרות בסוף למאזן... (ל"ת)רק אומר 26/10/2023 10:37הגב לתגובה זו
- 2.שמיל 26/10/2023 09:30הגב לתגובה זולדעתי, דואגים הכי הרבה למשקיעים, אם זה בהסכמה להחזיר חלק ממענקים שאינם משקפים תמיכה בצמיחת או שגשוג הבנק ואם בדיווידנים נדיבים למחזיקי מניות הבנק
- של כל הבנקים (ל"ת)גיא 26/10/2023 10:37הגב לתגובה זו
- 1.אלון78 26/10/2023 09:14הגב לתגובה זוהבנקים לא מרוויחים יותר מדי. הבנקים פעלו במשק פעיל ואחוז,תזזית לעשייה, ייצור, צריכה ורכישת נדלן. חברות נדלן הרוויחו מליארדים, היי טק הרוויח מיליארדים, חברות כמו רמי לוי ושטראוס הרוויחו, יבואנים פרטיים הרוויחו מיליארדים, יבואני הרכב הרוויחו מיליארדים (תוך שמירה על מונופול וניצול ציני של שערי מטבע).. במשק כזה גם הבנקים הרוויחו מיליארדים. נראה לי שביחס לגודלם אפילו הרוויחו מעט מדי. לגבי הריבית, המהלך תפס את כל המשק עם חשיפה גבוהה, בהתחלה הקבלנים חשבו שירוויחו מעליית המדד ואז הבינו שהצרכנים נעלמו והריבית דופקת. הבנקים פשוט נהנו, בינתיים, מהעלייה שהם לא אחראים לה. לגבי ההפרשה, שימו לב שההפרשה היא לרבעון שהסתיים שבו יש ריווחי עתק, כך בעצם ניראה כאילו שלא היה רווח וחלק מההפסד, אם יהיה, נספג בתוצאות העבר. נראה שלאומי ופועלים יציגו רווח של כ 1 מיליארד שקלים כל אחד מהם, אחרי ההפרשה.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפלסאנמור קופצת 8%, נקסט ויז'ן 3.4%; המדדים בירידות קלות
נקסט ויז'ן עולה אחרי הודעה על הזמנה לרכישת מצלמות בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר
התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.14% מדד ת"א 90 -0.38% מדד ת"א 125 0.04%
דולר
שקל רציף
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
BITCOIN -0.11%
