נייס
צילום: לינקדאין

נייס רוכשת את LiveVox תמורת 350 מיליון דולר; מי הרכישה המתאימה ביותר לנייס?

ספקית התוכנה הישראלית רוכשת את החברה האמריקאית אשר פיתחה פלטפורמה בתחום חווית הלקוח; המוצר של LiveVox, שסיימה את 2022 עם הכנסות של 136 מיליון דולר, צפוי להשתלב בתוך פלטפורמת נייס בענן
איתן גרסטנפלד | (3)

ספקית התוכנה הישראלית נייס  נייס (US) חתמה על הסכם לרכישת חברת LiveVox, שפיתחה פלטפורמה המבוססת על בינה מלאכותית (AI) בתחום חווית הלקוח, תמורת 350 מיליון דולר. הפלטפורמה של LiveVox צפויה להשתלב בתוך הפלטפורמה הכוללת בענן אותה מציעה כיום נייס (CXone). העסקה צפויה להיסגר במהלך החציון הראשון של 2024.

בדומה לנייס, גם LiveVox שמניותיה נסחרות בנאסד"ק לפי שווי של 315 מיליון דולר, הינה חברה וותיקה הפועלת בתחום חווית הלקוח כבר למעלה משני עשורים. לחברה שבסיסה בסן פרנסיסקו פלטפורמת ענן עבור ארגונים לשיפור חווית הלקוח (CX). מה שצפוי לאפשר את הסינרגיה עם פעילות נייס אשר מחזיקה גם היא בפלטפורמת ענן משלה בתחום חווית הלקוח (CXone).

LiveVox סיימה את שנת 2022 עם הכנסות של 136 מיליון דולר, גידול של 14% ביחס ל-119 מיליון דולר בשנת 2021. את שנת 2023 צופה החברה לסיים עם הכנסות של בין 154-148 מיליון דולר, לצד EBITDA של בין 5-7 מיליון דולר. האנליסטים צופים שהחברה תמשיך לצמוח גם בשנים הקרובות ומעריכים שבשנת 2024 היא תכניס 161.7 מיליון דולר.

LiveVox נכנסה לוול סטריט לפני כשנתיים לפי שווי של 840 מיליון דולר ומאז איבדה קרוב ל-70%. החברה לא ממש מצליחה להרוויח בשורה התחתונה כשתחת הפלטפורמה של נייס, והחיסכון הצפוי בהוצאות, הרווחים יהיו משמעותיים.  

ברבעון השני של 2023 הציגה נייס צמיחה של 10% בהכנסות שעמדו על 581 מיליון דולר.  בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח מתואם של 2.13 דולר למניה לעומת רווח של 1.86 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד. את השנה כולה צופה נייס לסיים עם הכנסות של כ-2.36 מיליארד דולר (אמצע הטווח), המהווים צמיחה של 8% ביחס לשנת 2022. זו לא צמיחה שהצדיקה מכפיל רווח של 30 ולכן נייס שעברה מקטגוריה של חברת צמיחה לחברת ערך, איבדה גובה בוול סטריט והמניה איבדה כ-30% מהשיא השנה למחיר של כ-168 דולר, המבטא שווי של 10.4 מיליארד דולר. 

האנליסטים צופים שהצמיחה של נייס תתחזק בשנה הבאה- ב-2024 הם צופים כי ההכנסות יגיעו ל-2.62 מיליארד דולר, גידול של כ-260 מיליון דולר לעומת שנת 2023. רכישת LiveVox צפויה לסייע בצמיחה של החברה כשהיא כבר מבטיחה גידול של קרוב ל-150 מיליון דולר ב-2024 (תלוי בדיוק בעיתוי הסגירה). על רקע העסקה, נראה שהיעדים של הנהלת החברה ובהתאמה של האנליסטים ישתפרו בהמשך. 

כאן המקום להזכיר שנייס בנויה על צמיחה אורגנית וחיצונית, כשהמנכ"ל ברק עילם מצליח להטמיע את הנרכשות בצורה טובה בפלטפרומה הקיימת של נייס. השאלה החשובה-הגדולה היא מה מונע מעילם לרכוש את ורינט המתחרה הגדולה בתחום. ורינט הישראלית שהיא חברה וותיקה (פוצלה לפני 24 שנה מקומברס) נסחרת בשפל על רקע ביצועים מאכזבים, ובהתאמה שווי השוק שלה כ-1.2 מיליארד דולר בלבד, ההכנסות הצפויות כ-900 מיליון דולר, ומכפיל הרווח החזוי סביב 8-9. בעבר דיברו הנהלות החברות כדי להתמזג, אבל ענייני אגו לא השלימו את המהלך. כעת שכברור מי המובילה זה אמור להיות קל יותר, אם כי, בסוף הכל עניין של אנשים - דן בודנר, מנכ"ל ורינט והאיש החזק בה, לא יוותר כל כך מהר על ההובלה לטובת ברק עילם. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברק עילם, מנכ"ל נייס: "היום אנו עושים צעד גדול נוסף בהפיכת שיחות המבוססות על בינה מלאכותית למציאותיות. עידן המעורבות הדיגיטלית כבר כאן ואנו נרגשים לאפשר לארגונים להניע קדימה את המעורבות הדיגיטלית. באיחוד כוחות עם LiveVox יש לנו כעת את תיק ההסברה הפרואקטיבי החזק והרחב ביותר. לנייס יש רקורד מרשים בהגדלת החדשנות המובילה שלה עם רכישות משלימות. אני נרגש מהרכישה הזו, ואני בטוח שיחד עם צוות LiveVox המנוסה והמוכשר ניצור ערך יוצא דופן ללקוחות ולבעלי המניות שלנו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גד 06/10/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    תתרום למחזור ולרווח בעתיד.
  • 2.
    אמיר 06/10/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    לא כדאי לה לקנות את המתחרה.. רק כאב ראש יצעקו מונופול וכו
  • 1.
    מישהו 04/10/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    אם הוא רוצה להיות פוליטיקאי שיתפטר וירוץ לפוליטיקה. אם אתה מנכ"ל תהיה מנכ"ל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. את הנאום האחרון של נתניהו הוא מגדיר כ"לא חכם ולא במקום", ומזהיר שהמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

"הנאום בעיניי היה לא במקום. יש לו השלכות כלכליות ותדמיתיות, בגלל שכשמנהיג מדבר במונחים של "מדינת ספרטה" זה לא נתפס בעולם כגילוי עוצמה אלא יותר כקריצה למדיניות הסתגרותית ומנותקת. בהקשר הבינלאומי, הדברים האלה יכולים להתפרש כוויתור על כלכלה פתוחה וגלובלית, והדבר הזה מסוכן במיוחד כשכבר קיימים איומים ממשיים מצד האיחוד האירופי בהטלת סנקציות על ישראל. ישראל היא לא משק אוטרקי, לא ספרטה ולא איראן אין לנו יכולת להתקיים מחוץ למערכת הכלכלית העולמית, ולכן כל אמירה כזאת רק מחמירה את הלחץ החיצוני ואת התדמית שלנו בשווקים.