שוב זה קורה לה: בוטל המיזוג של ארקיע גם עם השלד טכנופלס ונצ'רס
אל על וישראייר נהנות משנה מצוינת והשווי שלהן זינק ב-70% וכנראה שגם בארקיע קיבלו תיאבון; בשנים האחרונות נכשל מיזוג של ארקיע לאל על, ישראייר וגם השלד קנזון. האם האחים נקש יחזרו לכל אלה או שיחפשו מיזוג אחר?
התפוצץ המו"מ למיזוג של חברת התעופה ארקיע של האחים אבי, רפי וג'ו נקש לתוך השלד הבורסאי טכנופלס ונצרס של מואנד ריאן ואחרים, והמיזוג לא ייצא לפועל. בחודש שעבר עוד טענו בשלד שהמו"מ למיזוג נמשך אבל כעת בארקיע יחפשו מיזוג חדש.
צריך לומר - שוב פעם נכשל המיזוג של ארקיע. לפני שנה נכשל המיזוג עם אל על, לפני כן המיזוג עם ישראייר ובין לבין נכשל המיזוג גם עם השלד קנזון. לא מן הנמנע שארקיע תנסה לדבר שוב עם אל על וישראייר, במטרה לסגור שם עסקה.
לכאורה, בארקיע רוצים שווי גבוה יותר ממה שמוכנים לתת החברות האחרות. ארקיע רוצה 200 מיליון שקל, באל על הציעו 85-100 מיליון, בקנזון זה עמד על 100 מיליון ובזמן המיזוג עם ישראייר דיברו על 140 מיליון שקל.
לכאורה, האחים נקש בכל מקרה היו אמורים לצאת ברווח, אבל כמובן שיש הבדל גדול בין רווח של מיליוני שקלים בודדים על פני 18 שנים, לרווח גדול של עשרות מיליוני שקלים ואולי יותר מ-100 מיליון שקל. האחים נקש רכשו את השליטה (65%) בארקיע מהאחים בורוביץ בשנת 2005 תמורת 10.5 מיליון דולר ולפי שווי של 16 מיליון דולר (באותם ימים הדולר נסחר סביב 5 שקלים לדולר כך שמדובר על 80 מיליון שקל). האחים נקש מחזיקים כיום ב-70% מהמניות של חברת התעופה, והעובדים מחזיקים ב-30%.
על פי תנאי המיזוג הראשונים, טכנופלס הייתה אמורה לקבל 25% מהמניות והשאר היו מתחלקים בין האחים נקש ובין העובדים. כלומר לנקש הייתה שליטה בחברה עם 52.5% ממניות החברה הממוזגת. אבל בעקבות התנאים החדשים, לפיהם 40% מהשלד יישאר בידי טכנופלס, (60% בידי ארקיע, ובכפוף לאבני דרך יעלו המחזיקים ל-75%) המשמעות היא שהאחים נקש יקבלו רק 45% מהחברה הממוזגת.
המחזיקים בשלד טכנופלס הם מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן (9.6%), יואל יוגב (11.9%), משה צוק (8.8%), ערן מיטל (8.5%). מניית טכנופלס נסחרת לפי שווי של 28 מיליון שקל.
בינתיים אל על וישראייר נהנות משנה מצוינת מבחינתן, על רקע הזינוק במחירי הכרטיסים והיציאה מהקורונה. אל על אפילו הצליחה למחוק הערת עסק חי וגם המניות זינקו ב-70%. בהחלט ייתכן שגם ארקיע רוצה ליהנות מכך וקיבלה תיאבון וכבר לא רוצה להסתפק בשווי של 100 מיליון. אולי אפילו לא 200 מיליון.
- יו״ר סלע נדלן: “בחודש האחרון הביקושים בבית מאני חזרו. חברות מאוד חזקות במחירים יפים"
- אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
אל על השיגה ברבעון האחרון הכנסות ו-EBITDAR גבוהים יותר מלפני הקורונה ורוצה השנה להכנסות של יותר מ-2.4 מיליארד דולר. היא חזרה גם על התוכנית שלה להגיע להכנסות של 3.5 מיליארד דולר עד שנת 2028, צמיחה של 15% בשנה. החברה הכניסה 630 מיליון דולר ברבעון השני ורשמה EBITDAR של 163 מיליון דולר. הרווח הנקי קפץ ל-59 מיליון דולר; המניה משלימה עליה של 160% מאז התחתית בסוף 2021, אבל המניה עדיין רחוקה מהרמות בהן נסחרה לפני הקורונה; מנכ"לית אל על פנתה למשקיעים ואמרה: "זה הרבעון השני הטוב ביותר מאז ההנפקה - מי שלא משקיע עכשיו במניה עושה טעות ענקית".
ישראייר, הרזה מבין שלוש חברות התעופה, עדיין לא פרסמה את התוצאות לרבעון השני אבל היא מגדילה את צי המטוסים שלה ב-25% ומנכ"ל החברה אורי סירקיס הצהיר לביזפורטל ש"התמחור של מניית ישראייר עדיין בחסר".
- 2.yoro 20/08/2023 22:59הגב לתגובה זוהחברה הגרועה ביותר שקיימת בשוק התעופה
- ועדיין מציגה רווח איך זה מסתדר לך (ל"ת)21/08/2023 08:06הגב לתגובה זו
- 1.כנראה מישהו א חכם יודע שאין חברה יותר עלובה מארקיע 20/08/2023 15:06הגב לתגובה זוכנראה מישהו א חכם יודע שאין חברה יותר עלובה מארקיע והסכנה להתמזג איתם ובצדק
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
