אלי כהן הבינלאומי
צילום: אייל טואג

מנכ"ל חדש לבנק הבינלאומי: הסמנכ"ל אלי כהן

הוא יחליף את סמדר ברבר צדיק שפרשה אחרי 16 שנים בתפקיד
נתנאל אריאל | (1)

הבנק הבינלאומי בינלאומי -1.31%  מצא מחליף לסמדר ברבר צדיק שפרשה אחרי 16 שנים בתפקיד, ומודיע כי החליט למנות את אלי כהן למנכ"ל הקבוצה. כהן, בן 48, משמש מאז 2019 כסמנכ"ל, ראש חטיבת ניהול סיכונים של הבנק (CRO), לפני כן עמד בראש מחלקת התכנון של הבנק במשך שש שנים שנים ולפני כן כיהן כעוזר אישי ומנהל מטה מנכ"ל הבנק וכאנליסט אשראי בחטיבה העסקית.

כהן עובד כ-20 שנים בבנק. הוא רו"ח מוסמך בעל תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות ומימון ובעל תואר שני במשפטים.

אלי כהן אמר בעקבות המינוי: "אני מודה לדירקטוריון על האמון שנתן בי להוביל את קבוצת הבינלאומי. יחד עם ההנהלה של הבנק, ועם המנהלים והעובדים, אני שואף להוביל את הבנק לצמיחה ולחדשנות בזירה התחרותית, תוך שמירה על איתנותה וחוסנה של הקבוצה הבנקאית האיכותית במערכת ותוך יצירת ערך לכל בעלי העניין. "

רון לבקוביץ' יו"ר הדירקטוריון: "אני סמוך ובטוח שהוא יצליח להמשיך להוביל את הבנק בשנים הבאות במתווה של צמיחה, חדשנות ואיתנות. כהן  הוא מנהל מוכשר שצמח בבנק בשורה של תפקידים מגוונים והוא בעל ידע מקצועי רחב והכרות עמוקה עם הבנק ועם עולם הבנקאות והפיננסים".

ברבר-צדיק הגיעה לתפקיד שלה מלמטה. היא רואת חשבון ובעלת תואר שני במנהל עסקים, עם התמחות בחשבונאות ובמימון. אחרי שעבדה במשרד רואי החשבון KPMG התקדמה לתפקידי ניהול בכירים במשרד. החל משנת 1995, במשך 7 שנים, הייתה מנכ"ל בינו אחזקות. מאוחר יותר שימשה גם כמנכ"לית האם פ.י.ב.י. אחזקות, של צדיק בינו ששלט בבנק הבינלאומי. בינואר 2005 היא התקדמה לתפקיד מנכ"ל וראש אגף עסקים בבנק. שנה אחר כך הייתה ממלאת מקום המנכ"ל. לאחר שעזב ב-2007 היא הפכה למנכ"לית הבנק הצעירה ביותר - בגיל 43. לפני כעשור נבחרה לאחת מארבע השנים החזקות במדינת ישראל.

הבנק צפוי לפרסם את דוחותיו בשבועיים הקרובים. ברבעון הקודם פרסם הבנק דוח טוב, כאשר הרווח הנקי הסתכם ב-631 מיליון שקל, לעומת 322 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 96%. התשואה להון - 23.6%. סך הכנסות הבנק ברבעון הראשון של שנת 2023 הסתכמו ב-1.7 מיליארד שקל, גידול של כ-45% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

האשראי לציבור גדל בשיעור של 11.6% בשנה האחרונה ובשיעור של 2.2% ברבעון והסתכם ב-119.769 מיליארד שקל. הצמיחה באשראי נעשית תוך שמירה על סיכון מידתי. פקדונות הציבור צמחו בשיעור של 12.6% בשנה האחרונה ובשיעור של 3% ברבעון והסתכמו ב-173.39 מיליארד שקל. פקדונות של לקוחות פרטיים ועסקים קטנים מהווים 61.2% מסך פקדונות הציבור.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בנק חובב עמלות באופן חריג. (ל"ת)
    לקוח לשעבר 13/08/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל עולה 8%, נור אינק ב-13%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים