עדי צפדיה מנכל גילת
צילום: גילת
דוחות

גילת ממשיכה להשתפר ושוב מעלה תחזיות - קופצת ב-6% בטרום

גילת צופה הכנסות של 275 מיליון דולר בשנת 2023, עליה של 15% ומשמעותית מעל הצפי ל-240 מיליון דולר. מנכ"ל גילת עדי צפדיה: :הגידול בהכנסות היה רוחבי ובא לידי ביטוי ברוב מגזרי העסקים שלנו"; המניה משלימה עליה של 26% מתחילת השנה
נתנאל אריאל |

חברת גילת גילת -7.79%  הדואלית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תחנות לווין זעירות לתקשורת, ממשיכה להשתפר ומציגה רבעון שני ברציפות טוב מהתחזיות במקביל להעלאה נוספת של התחזיות. גילת צמחה ב-22% להכנסות של 67.6 מיליון דולר, מעל הצפי ל-60.4 מיליון דולר. בשורה התחתונה החברה רשמה רווח מתואם (Non-GAAP) של 4.9 מיליון דולר, או 9 סנט למניה בהשוואה לרווח נקי בסך של 1.4 מיליון דולר, או 3 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון השני של שנת 2022.

הרווח התפעולי המתואם Non-GAAP הסתכם ב-6.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-2.4 מיליון דולר אשתקד. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-9.2 מיליון דולר, גידול של 74% בהשוואה ל-5.3 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2022. 

 

העלאת תחזית: גילת מעלה את תחזית ההכנסות ל-275 מיליון דולר (אמצע טווח), עליה של 15% ומשמעותית מעל הצפי ל-240 מיליון דולר. החברה גם העלתה את תחזית ה-EBITDA המתואם ל-35 מיליון דולר (אמצע טווח), עליה שנתית של 39%. 

עדי צפדיה, מנכ"ל גילת, אמר: "חווינו שיפור תפעולי במודל העסקי שלנו. הגידול בהכנסות היה רוחבי ובא לידי ביטוי ברוב מגזרי העסקים שלנו, ראיה להתעניינות הגבוהה בשוק הפתרונות של גילת וכן להתעניינות הגוברת בתקשורת לוויינית באופן כללי.

"אנו חווים גידול משמעותי במגזר הקישוריות בטיסות (IFC) שלנו, עם ביקוש גובר לאנטנות המתכוונות בצורה אלקטרונית (ESA) ומגברים (SSPA) עם לקוחות קיימים וחדשים. חתמנו על הסכם משמעותי וקיבלנו הזמנות ראשונות מ-Satcom Direct, לפיתוח ואספקה של אנטנות ESA שיפעלו על גבי קונסטלציית הלוויינים של OneWeb הפועלת במסלול לווייני נמוך (LEO). פרויקט ה-ESA הזה מהווה נקודת מפנה חשובה ומנוע צמיחה עתידי חשוב בזמן בו אנו מגדילים את הנוכחות שלנו באמצעות כניסה לשווקים חדשים ובהן קישוריות בטיסות למגזר העסקי, וכן קישוריות בטיסות למגזר הממשלתי והביטחוני.

"אנו מתקדמים בהשגת האישורים הרגולטוריים הנדרשים לרכישת DataPath עליה דיווחנו במהלך הרבעון הראשון. אנו מצפים להשלים את העסקה במהלך הרבעון הרביעי של 2023, בכפוף לקבלת האישורים הנ"ל."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.