בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: אלביט מערכות

אלביט: חוזה של 60 מיליון דולר לאספקת פגזי ארטילריה לצה"ל

החוזה יסופק לאורך השנה הקרובה. בשבוע שעבר זכתה אלביט בחוזה של 150 מיליון דולר לאספקת משגרי רקטות ללקוח מהעולם ששמו לא דווח למשקיעים; בדרך כלל אלביט מדווחת רק בסוף עונת הדוחות, אבל פעם בשנה, בדוח החצי שנתי היא מדווחת מוקדם יחסית והיא צפויה לדווח הפעם ב-15 באוגוסט; מכפיל הרווח העתידי 26
נתנאל אריאל | (1)

עוד חוזה לחברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות אלביט מערכות 2.61%   שמנוהלת ע"י בצלאל (בוצי) מכליס. החברה זכתה בחוזה של 60 מיליון דולר לאספקת עשרות אלפי פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ לחיל התותחנים בצה"ל. החוזה ימומש על פני תקופה של שנה. ייצור הפגזים יתבצע במפעלי 'אלביט מערכות' ביקנעם, חיפה ורמת השרון, ואספקתם צפויה במהלך שנת 2024.

 

יהודה (אודי) ורד, מנכ"ל אלביט מערכות יבשה מסר בעקבות כך: "אלביט מערכות גאה לשמש כספק מוביל  למשרד הביטחון וצה"ל ולתמוך בצרכיו המבצעיים השוטפים. ההרחבה והשדרוג של התשתיות שלנו מאפשרים ייצור בקצב מוגבר של מגוון פתרונות באיכות גבוהה למשרד הביטחון הישראלי. אנו ממשיכים ביישום אסטרטגיית החברה התומכת בכלכלה המקומית ובתעסוקה בפריסה ארצית, מקרית שמונה בגליל ועד רמת בקע בנגב".

בשבוע שעבר זכתה אלביט בחוזה בהיקף של 150 מיליון דולר לאספקת משגרי רקטות ארטילריה מסוג 'PULS' ללקוח בינלאומי. מדובר על פתרון של אלביט שתומך בשיגור רקטות לא מונחות, חימושים מונחים-מדויקים וטילים עם טווח אפקטיבי של עד 300 ק"מ. המשגר מותאם לכלי רכב ונגררים.

 

מה צפוי בדוחות הקרובים?

מניית אלביט נסחרת כעת במחיר של 755 שקלים למניה ושווי שוק של 33.48 מיליארד שקל. מתחילת השנה המניה משלימה עליה של 33%. החברה צפויה לדווח על תוצאותיה לרבעון השני של השנה ב-15 באוגוסט. בדרך כלל אלביט מחכה לשבוע האחרון של עונת הדוחות כדי לדווח, אבל פעם בשנה, בתוצאות הרבעון השני, היא מדווחת מוקדם יחסית מבחינתה, וגם הפעם היא תדווח באמצע החודש. האנליסטים מעריכים שהיא תרוויח 1.53 דולר למניה על הכנסות של 1.38 מיליארד דולר. ברבעון הבא הם צופים לה רווח של 1.7 דולר למניה על הכנסות של 1.43 מיליארד דולר. בשנה כולה אלביט צפויה להרוויח 7.15 דולר למניה על הכנסות של 5.76 מיליארד דולר.

בדוחות האחרונים דיווחה אלביט שהצבר זינק ב-5% ל-15.8 מיליארד דולר, היא רשמה ברבעון רווח מתואם של 1.7 דולר למניה על הכנסות של 1.39 מיליארד דולר - בדומה לצפי האנליסטים.

בראיון לביזפורטל צפה מנכ"ל אלביט בצלאל (בוצי) מכליס שאלביט תגיע להכנסות של 6.5 עד 7 מיליארד דולר ורווחיות תפעולית של 10% - אבל זה תהליך שייקח כמה שנים. הוא מאמין שבשנה הקרובה החברה "לא תצטרך להפריש השנה עוד 70 מיליון כדי לשמר עובדים ואמר גם שהיחלשות הדולר בישראל תסייע לשיפור בתוצאות של החברה בשנה שנתיים הקרובות: "הגידור ישפר מאוד את התוצאות ב-2023 ועוד יותר ב-2024".

לאחרונה דיווחה אלביט על חוזה בשווי 114 מיליון דולר לאספקת מטוסי סיור ארוכי טווח. העסקה היא מול עם מדינה באסיה-פאסיפיק כאשר ההסכם יבוצע על פני תקופה של חמש שנים. בסוף חודש יוני אלביט וטיסנקרופ חתמו על הסכם לייצור חלקי גוף לצוללות בישראל. החברות חתמו על הסכם במסגרתו יוקם מתקן ייצור חדש בגליל שישמש לבניית חלקי מעטפת לצוללות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אילן 31/07/2023 13:36
    הגב לתגובה זו
    כל הזמן זוכה במכרזים והזמנות אבל המנייה מדשדשת וזוחלת, מה קורה מציעים מחירי הפסד
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.