בעוד משקי בית רבים מתקשים לסגור את החודש לאור העלאות הריבית, הבנקים בארץ ממשיכים להרוויח מהפער בין הריבית שהלקוחות מקבלים בפיקדונות שלהם לאלה שהם משלמים על ההלוואות (בעיקר משכנתאות). הרווחים של הבנקים לא נובעים רק מכך שהעלאות הריבית לא מגולגלות אל הצרכנים, חלק משמעותי מהרווחים בכלל מגיע מעמלות שוטפות. נוסיף לכל אלו את העובדה שקשה להתעלם מחוסר הנוחות שבעבודה עם הבנקים - שעות הפעילות הן בשעות העבודה של הלקוחות, צריך לקבוע מועד להגעה לסניף, השירות במקרים רבים מתחת לכל ביקורת, לפעמים צריך לחכות ימים להעברת כסף, לקבל שירותים שונים. ועל השירות או על חוסר השירות הזה אנחנו משלמים עמלות גבוהות.

וכל זה בשעה שהעולם הופך לדיגיטלי, נגיש, ידידותי ונוח למשתמש. ראינו כבר כמה פתרונות עם ביט ופייבוקס, ובחו"ל - כל המעמסות האלו על הלקוחות הן לרוב שייכות לעבר. לאור משבר הבנקים בארה"ב אפשר אמנם לטעון כי מצד אחד אותה הריכוזיות שפוגעת בצרכנים היא גם זו שמגנה עליהם מפגיעה משמעותית שיכולה להגיע מחופש פעילות גדול מדי לבנקים, אך יכול להיות שיש גם נקודת אמצע.

Cross River Bank הוא אחד מבנקי הפינטק הגדולים בארה"ב והוא מספק תשתית טכנולוגית ופתרונות פיננסים לחברות מהגדולות בעולם, ביניהן Affirm, Best Egg, Coinbase, Pay.com, Rocket Loans, Revolut, Stripe Trustly, Upgrade ונוספות. הבנק לא פועל בישראל, אך הוא מפעיל בה חטיבת פיתוח גדולה בהיקף של 170 מפתחים ומהנדסים. מנכ"ל, נשיא ומייסד הבנק, ג'יל גייד, התראיין לביזפורטל לספר מה דעתו על המצב הנוכחי בענף הבנקאות בארץ ובארה"ב, ההבדלים בין שתי המדינות ומדוע הבנקים צריכים דווקא לחבק את האפשרות להגדלת התחרות. 

כעת, לאחר הקריסה של FRC נראה כי הבהלה בארה"ב נרגעה, אתה חושב שאנחנו כבר מאחורי משבר הבנקים או שנראה עוד קריסה בקרוב?

גייד: "קשה מאוד לצפות מה יקרה. יש לדעתי כמה בנקים שבמזל לא הושפעו והצליחו לצאת מהמשבר הזה ללא נזק רב. מבחינת משבר הנזילות, אני עדיין לא בטוח שהוא מאחורינו, אנשים עדיין מפחדים מאוד וישנה תפיסה של אנשים שהבנקים האזוריים כעת שהם מאוד שבריריים. הלקוחות צריכים להבין שלוקח זמן עד שהמצב ישתפר ושלא צריך להיות בפאניקה"

• בנק ייעודי לסטארטאפים מגייס 225 מיליון דולר, ביניהם מפיטר ת'יל
• בנק SVB דורש מהרשויות בארה"ב לקבל בחזרה 1.9 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה ההבדל בין ישראל לארה"ב? כפי שאתה יודע ענף הבנקאות בישראל הוא מאוד מרוכז - האם זה דווקא דבר טוב?

גייד: "אכן, ישראל היא אוליגופול מבחינת הבנקים. בסופו של דבר זה הרבה יותר מגן על הצרכנים, מבחינת הפיקדונות, ומצד שני מגן על הבנקים. אני חושב שהרגולטור עשה עבודה טובה במניעה של כשל באחד הבנקים ובשמירה על הבנקים. בישראל יש הרבה יותר שליטה, לעומת ארה"ב בה יש ממש תחרות של הרגולטורים - ה-FDIC ה-OCC, הבנק המרכזי ועוד. בישראל יש רק את בנק ישראל שמכתיב את החוקים בצורה ברורה ואחידה. אמנם בנק ישראל יותר מחמיר עם הבנקים בארץ אבל יותר קל לתקשר איתו ואתה יודע מה הכיוון פעולה שלו, בעיניי זה הבדל משמעותי מאוד בין שתי המדינות".

יש לדעתך מקום לשחקנים חדשים שיצטרפו אל הבנקים?

גייד: "לחלוטין. אני חושב שאנשים רואים תחרות בשתי דרכים - או שהמתחרים שלי רוצים לקחת את החלק שלי, אז אם יש משתתף חדש זה יפגע בי, או שדווקא כניסה של מתחרים נוספים 'תגדיל את העוגה' וכולנו נרוויח. הבנקים צריכים להבין שפתיחת התחרות יכולה דווקא לשפר את הביצועים שלהם. אני חושב שהבנקים מנסים לחדש את אופן עשיית הבנקאות ולתת מענה יותר טוב לצרכנים, האם הם מצליחים? אני חושב שלא, בגלל שאין מספיק לחץ מבחוץ. 

"אם הבנקים בישראל רוצים לצאת במהלך חדש הם צריכים לשכור יועצים, להעסיק עובדים שיתעסקו רק במהלך הזה, זאת במקום שחברה כזו או אחרת, אשר מתמחה בדיוק בעניין זה, תראה להם מה הדרך הנכונה להתקדם. זה מה שקרה בארה"ב - חברות הפינטק לימדו את מערכת הבנקאות דרכים חדשים חדשות לנהל עסקים עם צרכנים ועסקים קטנים וזה מה שצריך בישראל. צריך יותר מתח כדי שהבנקים הגדולים ילמדו איך צריך לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלהם. אם זה יקרה, אני מבטיח לך שהם יצליחו הרבה יותר כי זה ייצור יעילות".

• הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
• התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%

הבעיה היא עם הבנקים או עם הרגולטור?

"זו שאלה טובה, אני חשוב שזה שניהם. אם הבנקים היו מפעילים לחץ על הרגולטור לשנות את הסביבה, המצב היה יכול להשתנות. הענף הזה מתנהל באותה צורה כבר עשורים וזה מה שמונע את החדשנות בישראל. הבנקים צריכים להשתנות כדי שהרגולטור יהיה בנקודה יותר נוחה לאפשר את הכניסה של שחקנים חדשים ולשנות את הסטטוס קוו. בארה"ב אנחנו קוראים תיגר על הסטטוס קוו כל יום. אנחנו מאתגרים את הרגולטורים ומנסים להביא לשינוי".

הבנקים בסופו של דבר מרוויחים הרבה כסף, כשיש הרבה טענות על כך שהרווחים שלהם גבוהים מדי, היית מסכים עם טענות אלו?

"לבנקים יש בעלי מניות אותם הם צריכים לשרת. כל לקוח של הבנק יכול לקנות מניות של הבנק. אין מניעה לקנות את המניות האלו, בין אם אתה עשיר, במעמד הביניים או עני. בעלי המניות של הבנקים מחפשים תשואה והדרך היחידה שזה יקרה היא על ידי כך שהבנק יעשה כסף וזה בדיוק מה שהבנק צריך לעשות - לעמוד בחוקים ובתקנות של הרגולטור, ולהשיא תשואה לבעלי המניות. הבעיה היא שבגלל חוסר בהתקדמות טכנולוגית הרבה מהתשואה הזו מגיעה מעמלות אסטרונומיות. בארה"ב יש בנקים או חברות ללא עמלות כשבישראל לא ייתכן דבר כזה.

"בנוסף, יש בעיית מלכוד של ההנהלה הבכירה. יש הגבלה על גודל השכר של המנהלים ומנכ"לים רואים את המשרה שלהם בתור הזדמנות לצאת לשוק הפרטי. מה שנוצר הוא מצב בו אין מנכ"ל שבאמת מוכן לעשות שינוי קיצוני בארגון שלו והדבר מוביל לחוסר חדשנות ויעילות. לכן כל כך חשוב לפתוח את השוק ולהכניס לחץ וחדשנות מבחוץ. יש לאפשר לחברות הפינטק להיכנס לזירה, ליצור רישיונות בנקאיים או לעשות רישיון מפוצל, בדומה למה שקרה עם חברות כרטיסי האשראי".