אילנס
צילום: דף הפייסבוק של החברה. לפי סעיף 27.א לחוק זכויות יוצרים

רשת בתי הקפה אילנ'ס וטאטי תתמזג עם השלד קונטיניואל לפי 60 מיליון שקל לפני הכסף

הכניסה תהיה דרך חברת האם "אופציות קפה". הרשת צפויה להרוויח השנה כ-5 מיליון שקל בשנה על הכנסות של 75 מיליון שקל. מכפיל רווח 13, לא יקר
דור עצמון | (9)

השלד הבורסאי קונטיניואל קונטיניואל 0%  הוא כישלון בורסאי. החברה נכנסה לבורסה לפי שווי של 60 מיליון שקל וזינקה על אוויר לשווי של 140 מיליון שקל. למה זה כישלון ידוע מראש? קונטיניואל נכנסה לבורסה עם הערת עסק חי ותוך שהיא שורפת 20 מיליון דולר.  אבל ההייפ הסתיים בסוף שנת 2021, המניה התרסקה ופעילות החברה נמכרה לרדקום ב-2.5 מיליון דולר בלבד.

כעת, השלד הבורסאי מתמזג עם חברת "אופציות קפה", הבעלים של רשת בתי הקפה "אילנ'ס" ורשת בתי המאפה "טאטי". החברה רוצה לגייס 6.5 מיליון שקל והשווי הכולל של החברה יהיה כ-66 מיליון שקל אחרי הכסף, אם היא תצליח לגייס.

אבל אילנ'ס זו חברה אחרת - היא צפויה להכניס השנה 75 מיליון שקל ולהרוויח 5 מיליון שקל (6.3 מיליון לפני מס), ה-EBITDA צפוי לעמוד על 9 מיליון שקל. את שנת 2021 סיימה אילנס עם מחזור של כ-48 מיליון שקל, EBITDA של כ-6.5 מיליון שקל. הרווח, לפני מס, בשנת 2021 עמד על כ-4.5 מיליון שקל. כלומר, אינלס מגיעה לבורסה במכפיל רווח של 13, לא יקר.

את רשת טאטי אנד אילנס מייצג במיזוג עו"ד אילן גרזי ממשרד פרל כהן. חברת אופציות קפה הינה חברה פרטית שהתאגדה ונרשמה בישראל העוסקת בייצור, ייבוא, שיווק והפצה בדגש על הפעלת חנויות פיזיות ודיגיטליות בארץ ובחו"ל (לרבות בדרך של זיכיונות) לממכר קפה ומזון כאמור תחת המותגים ILAN’S ו-Tatti. 

אילנס החלה את פעילותה בשנת 1994 אז נפתח הסניף הראשון בתל אביב. בשנת 2016 הרשת נרכשה על ידי מר אהוד קרלינסקי לשעבר בעלים של בית הקלייה "אווא קפה", בית קלייה בן 70 שנה אשר קלה כ- 65% מסך פולי הקפה לבתי הקפה בישראל.  בעת רכישתה, מנתה רשת אילנס כ- 10 סניפים באזור תל אביב. בשנת 2021 רכשה אילנס את פעילתה של "טאטי" שהינה רשת קונדיטוריות ודברי מאפה וכן שתי מסעדות, כהרחבה של סל המוצרים למוצרי קולינריה איכותית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ל 01/05/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    חברה טובה לא אומר מנייה מרויחה
  • 8.
    אחד 01/05/2023 15:42
    הגב לתגובה זו
    מעניין לאן תגיע מניה זאת
  • 7.
    אדם 01/05/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
    מקווה לראות מעל 150 אג
  • 6.
    תומר 01/05/2023 15:05
    הגב לתגובה זו
    אין היצעים כמעט
  • 5.
    סוחר 01/05/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    המכונות מכינות הפתעה במסחר
  • 4.
    הדר 01/05/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    היצע וביקוש במניה רחוק לכן זה רק עניין של זמן שייכנסו מכונות מסחר למניה ויזניקו אותה
  • 3.
    נתן 01/05/2023 14:21
    הגב לתגובה זו
    יכולה להגיע בקלות פי 5 עד 400 אג
  • 2.
    יאללה איזה נאחס (ל"ת)
    ליאת 01/05/2023 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר יום 01/05/2023 13:43
    הגב לתגובה זו
    תיזהרו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.